פסוק א:למנצח לבני קרח - זה המזמור לימות המשיח. ורבי משה אמר: כי בבבל נאמר. ויש אומרים: כי בימי דוד בהעלותם הארון, והעד עלה אלהים בתרועה ואיננו נכון, בעבור יבחר לנו את נחלתינו והמפרש זה השיב זה רמז להר המוריה, כי לא נדע כאשר נאמר זה המזמור.
פסוק ב:כל - אם על ימי דוד יהיו כל העמים שהיו תחת יד דוד ואם על ימי המשיח כמשמעו, והוא הנכון.
פסוק ג:כי - זה הוא קול הרנה הכרוז, כמו: ותעבור הרנה.
פסוק ד:ידבר - ינהג כעדר בתוך הדברו והטעם הוא מלך על כל הארץ, והנה הכל בידו.
פסוק ה:יבחר - אם בבבל או על ימי המשיח, ישוב ישראל אל נחלתם.
פסוק ו:עלה - על ארון שנגנז שיעלה ויראה. ואחרים אמרו הטעם: כי השם ישים העמים תחתינו ועת שנריע עליהם בחצוצרות וקול שופר, השם יעלה ממנו, על כן קראו עליון.
פסוק ז:זמרו - הטעם, זמרו השם שהוא נודע במעשיו בשקול דעת הלב, ולמלכנו שנודע לנו לבדנו בשכון כבודו עמנו.
פסוק ח:כי - בעבור שהזכיר למלכנו אמר: כי מלך על כל הארץ.
פסוק ח:זמרו - זה כל משכיל.
פסוק ט:מלך - פעמים רבות בדורות שעברו, הראה השם מלכותו כאשר עשה משפט ונקמה בגוים, וזה טעם ישב על כסא קדשו, או ככה יאמר בדור המשיח, על כן יאספו.
פסוק י:נדיבי - הנכבדים מעמים.
פסוק י:וטעם אלהי אברהם – להיות עם לאל אברהם והזכירו בעבור הנפש שעשה בחרן וקרא בכל מקום בשם ה'.
פסוק י:מגני ארץ - הם המלכים, כמו לה' מגיננו, אז יהיה השם לעיני הכל מאד נעלה.
