פסוק ב:תקעו כף. לשמוח בעת מלוך ה׳ על כל הארץ:
פסוק ג:כי ה׳ וגו׳. כי אז ידעו שה׳ עליון נורא וכו׳ ר״ל שהוא עליון על הכל ונורא עליהם:
פסוק ה:יבחר לנו. ר״ל יחזיר לנו את נחלתינו ויבחר אותה לנו לשבת בה כמאז:
פסוק ה:את גאון יעקב. זה בה״מ אשר אהוב הוא לעולם:
פסוק ו:עלה. אז יתעלה ויתרומם אלהים בתרועה כי יתקעו על הקרבנות:
פסוק ו:ה׳ בקול שופר. מוסב על עלה לומר עלה ה׳ בקול שופר וכפל הדבר במ״ש:
פסוק ז:זמרו אלהים. זמרו לאלהים:
פסוק ז:זמרו. כפל הדבר להתמדתו:
פסוק ח:זמרו משכיל. זמרו זמר העשוי בהשכל:
פסוק ט:על כסא קדשו. להראות ממשלתו על כל:
פסוק י:נדיבי עמים. הנדיבים שבכל העמים יהיו נאספים לא״י וחוזר ומפרש שהם עם אלהי אברהם:
פסוק י:מגיני ארץ. הם השרים שהם למגן ולחוזק לתשושי כח ור״ל כל שרי העמים המה לאלהים ובידו להוציא את ישראל מתחת ידיהם ולהביאם אל ארצם:
פסוק י:מאוד נעלה. הוא מאוד מעולה ומרומם וכל אשר יחפוץ יעשה:
