פסוק ב:בקצפך, בחמתך. התבאר (למעלה ו').
פסוק ב:תוכיחני, תיסרני. (שם ו'):
פסוק ג:נחתו. ירדו, כמו יחד על עפר נחת (איוב י״ז:ט״ז), ובנינו נפעל, ומפני הח' לא בא הדגש לסי' הבנין, וכן ותנחת, ותרד:
פסוק ד:מתום. צורה אנושית (ישעיה א'):
פסוק ה:חטאתי, עונתי. מבואר בכ"מ שהעון הוא הנעשה בעוות המחשבה, ועז"א עברו ראשי:
פסוק ו:חבורתי. היא מכה שנצרר הדם (עיין ישעיה א') וברבות הימים נמק העור ונבאש:
פסוק ו:והבאישו. פעל עומד:
פסוק ז:נעויתי. עי' ישעיה (כ"א ג'):
פסוק ח:כסלי. מחשבות של תקוה, כי הכסלים משתתפים עם הכליות היועצות, וכן פירשתי מ"ש ויעש פימה עלי כסל (איוב ט״ו:כ״ז), כי ה' יהיה בכסלך (משלי ג׳:כ״ו):
פסוק ח:ונקלה. מחשבה נקלה ובזויה:
פסוק ט:נפוגותי. רפיון הלב, כמו ויפג לבו:
פסוק ט:שאגתי, מנהמת. כבר בארתי (ישעיה ה') שנהימה אצל הארי הוא מחמת צער בשאין לו טרף, ושאגה היא מחמת שמחה בשיש לו טרף:
פסוק יא:סחרחר. סביב סביב תרגומו סחור סחור:
פסוק יא:גם הם. כמו קשת גבורים חתים (ש"א ב'):
פסוק יב:יעמדו, עמדו. עתיד עם עבר, ובפירושי תקנתיו:
פסוק יג:וינקשו. הכינו מוקש ומבקשי נפשי, הם המבקשים להמיתו, מה שאין כן דורשי רעתי הוא רק בלב (כנ"ל ל"ה):
פסוק טו:תוכחות. טענות להתוכח:
פסוק יז:הגדילו. את הדבר, שאמרו שעל ידי מוטת רגלי אהיה צולח ופסח:
פסוק יט:עוני, מחטאתי. מוסיף שהוא דואג גם מן חטאת שוגג וכ"ש מן המזיד:
פסוק כ:ואויבי חיים. הם רודפים עד לחייו, וכבר בארתי (למעלה י"ח) שהשונא אינו דורש רעה כמו האויב רק ישנאהו עבור מעשיו, עז"א שהם שונאי בשקר כי מעשי אינם כדעתם: