תנ"ך על הפרק - תהילים לח - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים לח

605 / 929
היום

הפרק

מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר׃יְֽהוָ֗ה אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וּֽבַחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי׃כִּֽי־חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ׃אֵין־מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין־שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי׃כִּ֣י עֲ֭וֺנֹתַי עָבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֭מַקּוּ חַבּוּרֹתָ֑י מִ֝פְּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי׃נַעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד־מְאֹ֑ד כָּל־הַ֝יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי׃כִּֽי־כְ֭סָלַי מָלְא֣וּ נִקְלֶ֑ה וְאֵ֥ין מְ֝תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי׃נְפוּג֣וֹתִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד־מְאֹ֑ד שָׁ֝אַ֗גְתִּי מִֽנַּהֲמַ֥ת לִבִּֽי׃אֲ‍ֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא־נִסְתָּֽרָה׃לִבִּ֣י סְ֭חַרְחַר עֲזָבַ֣נִי כֹחִ֑י וְֽאוֹר־עֵינַ֥י גַּם־הֵ֝֗ם אֵ֣ין אִתִּֽי׃אֹֽהֲבַ֨י ׀ וְרֵעַ֗י מִנֶּ֣גֶד נִגְעִ֣י יַעֲמֹ֑דוּ וּ֝קְרוֹבַ֗י מֵרָחֹ֥ק עָמָֽדוּ׃וַיְנַקְשׁ֤וּ ׀ מְבַקְשֵׁ֬י נַפְשִׁ֗י וְדֹרְשֵׁ֣י רָ֭עָתִי דִּבְּר֣וּ הַוּ֑וֹת וּ֝מִרְמ֗וֹת כָּל־הַיּ֥וֹם יֶהְגּֽוּ׃וַאֲנִ֣י כְ֭חֵרֵשׁ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע וּ֝כְאִלֵּ֗ם לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיו׃וָאֱהִ֗י כְּ֭אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא־שֹׁמֵ֑עַ וְאֵ֥ין בְּ֝פִ֗יו תּוֹכָחֽוֹת׃כִּֽי־לְךָ֣ יְהוָ֣ה הוֹחָ֑לְתִּי אַתָּ֥ה תַ֝עֲנֶ֗ה אֲדֹנָ֥י אֱלֹהָֽי׃כִּֽי־אָ֭מַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִ֑י בְּמ֥וֹט רַ֝גְלִ֗י עָלַ֥י הִגְדִּֽילוּ׃כִּֽי־אֲ֭נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃כִּֽי־עֲוֺנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי׃וְֽ֭אֹיְבַי חַיִּ֣ים עָצֵ֑מוּ וְרַבּ֖וּ שֹׂנְאַ֣י שָֽׁקֶר׃וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֝שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַתרדופי־רָֽדְפִי־טֽוֹב׃אַל־תַּֽעַזְבֵ֥נִי יְהוָ֑ה אֱ֝לֹהַ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י תְּשׁוּעָתִֽי׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
מזמור לדוד להזכיר. כתב בספר ארץ החיים זה המזמור הוא אחד ממזמורי התשובה וא"כ קשה קינה לדוד מבעי ליה לז"א להזכיר כי השמחה גורם הזכרון ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה והיה מקבל היסורין באהבה. ובצוואת א"א ע"ה אמר שהזמרה גורם זכרון עד כאן לשונו. ובזה מצינו קצת טעם למה שדוד המלך עליו השלום אמר זמירות היו לי חקיך ואמרו בסוטה דף ל"ה דנענש על שקרא דברי תורה זמירות כעוזא דכתיב בכתף ישאו וכו' ע"ש ולכאורה יפלא איך דוד הע"ה בחסידותו ובקדושתו מאי ס"ד לומר כן זמירות היו לי חקיך וע"פ האמור אפשר דכונת דוד הע"ה דהזמרה גורם הזכרון ולכן אמר זמירות היו לי חקיך. אכן באמירת זמירות היו לי חקיך היתה קפידה דפשטו משמע שקורא לדברי תורה זמירות דהול"ל אזמר בחקיך והקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ונענש ע"ז:כי לך ה' הוחלתי. דהתפלה לשם הויה ברוך הוא אתה תענה אדני כי הכל על ידי השכינה שהיא שם אדני ודוק כי קצרתי:כי אני לצלע נכון וכו'. אפשר לרמוז במ"ש רבינו האר"י זצ"ל דבעת צרה יזכיר זכיותיו וכתבנו בעניותנו בכמה דוכתי דיזכירם ברמז כי ה' בוחן לבות והוא יודע מחשבות שרוצה להזכיר זכיותיו ומרחם עליו שאם יאמר בפירוש יהיו כמה מקטרגים. ואפשר דרצה להזכיר דוד הע"ה שהוא ענו וכן נכון גימטריא ענ"ו. והענוה מכפרת עונות ומבטלת גזרות וכיוצא. א"נ אפשר לרמוז במ"ש בלקוטי הרמ"ע ז"ל אח"ת מצלעותי"ו גימטריא ראויה לו בת שבע לדוד עכ"ד ואפשר זה רמז באומרו כי אני לצלע נכון כלומר הבט ימין וראה אני לצלע נכון דפירוש אחת מצלעותיו הוא בגימטריא ראויה לו בת שבע לדוד וא"כ נכון מאז ומקדם וכמ"ש ראויה ב"ש לדוד מששת ימי בראשית והקשה הרב באר שבע דמאי קאמר מששת ימי בראשית והא אמרינן מ' יום קודם יצירת הולד אומרת בת פלוני לפלוני ע"ש ולק"מ דכתב בשכחת לקט משם ספר הפליאה דדוד אדה"ר וב"ש חוה וא"ש מ"ש הרמ"ע ז"ל דאחת מצלעותיו גימטריא ראויה לו בת שבע לדוד והיינו דבדקדוק גמור אמרו ראויה ב"ש לדוד מששת ימי בראשית דהיא חוה והוא אדם ושם בששת ימי בראשית כתיב אחת מצלעותיו לרמוז זה כאמור. וז"ש כי אני אדה"ר לצלע חוה נכון. ומכאובי נגדי תמיד שבא בעקיפין והיה ח"ה כי עוני אגיד קשה כגידין על ח"ה אבל בעצם הדבר אדאג מחטאתי דב"ש שלי א"נ לפי פשוטו במ"ש אפשר שכינה עמו ובא לידי חטא. וז"ש כי אני שהיא השכינה כידוע דכה רומז אני והכונה כי אני מסיבת אני שהיא עמי מוכרח שלא חטאתי ולצלע נכון. אדאג מחטאתי שאמרתי לאוריה שהיה נושא כליו של גלית שאתן לו בת ישראל לאשה ומשו"ה גזרו מן השמים לתת לו בת שבע אשתי וע"ז אדאג שאני גרמתי לעצמי:חושה לעזרתי אדני תשועתי. אפשר לרמוז חושה גימטריא שדי ה' יסוד ומלכות ליחדם ומשם ימשך שפע לעזרתי. אדני תשועתי כי הכל על ידי השכינה ויומתק מ"ש חושה לעזרתי במה שכתב עיר וקדיש מהר"מ פאפירש כהן צדק ז"ל בספר מאורי אור דמלכות נקראת מהיר צדק והיינו דקאמר חושה אדני תשועתי כי נקראת מהיר צדק ועל פי מדתה חושה. ועוד אפשר לרמוז כי ר"ת חושה לעזרתי אדני גימטריא טל להמשיך יהו דאלפין גימטריא טל לה' וא"ש ההי"ב:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך