אל תעזבני ה'
וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֝שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַת רדופי־(רָֽדְפִי־)טֽוֹב׃
אַל־תַּֽעַזְבֵ֥נִי יְהוָ֑ה אֱ֝לֹהַ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃
ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י אֲ֝-דֹנָ֗י תְּשׁוּעָתִֽי׃
(תהילים לח כא-כג)
מזמור זה בא להזכיר את המדוכא בייסורים ולהתפלל לפני ה' כדברים האלה:
"אל תעזבני י-הוה" – אמנם ידעתי כי לא תעזבני ה', " אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי" – אלא תהיה קרוב לצעקתי. אך מה שאני צריך לבקש הוא: "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י" ואל תאחר. וראה, כי אינני מבקש טובות העולם הזה, כי אוהבי ורעי עזבוני.
כמו שאמרו חז"ל: "זכו – אחישנה"(סנהדרין צח.). כלומר, על ידי הזכויות שאדם עושה במעשים טובים, זוכה בשעת הצרות לעזרתו של הקב"ה. דרך הזכויות אנו מוסיפים כח וגבורה למעלה, כמו שאמר משה "ועתה יגדל נא כח א-דני"(במדבר יד יז).
ואני יודע שישנם משלמי רעה תחת טובה, שעליהם אומר הקב"ה: בטובה שעשיתי עם האדם, שנתתי לו דיבור, מעלה על הבהמה, הוא עושה רעה, שמדבר לשון הרע וכזב. ונמצא שאותם מדברי לשון הרע וכזב הם "וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה" שנתן להם ה' יתברך דיבור, מעלה יותר על הבהמה, והם שונאים ומקטרגים ולוצצים על הצדיקים יראי ה' העוסקים בתורה יומם ולילה ורודפים רק טוב, היינו שמדברים ועוסקים בתורה הנקראת "טוב" (ראה משלי ג ב).
[רב ייב"י]