לפרק ל"ח
בארבעת הפרקים הבאים מדובר ממצב דוד החולני, וכפי הנראה הם מערכת אחת; ואם כן הוא, יש ללמוד מפרק מ' (פסוק ג) זמן יצירתם, כי שם נאמר: "וַיַּעֲלֵ֤נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֪יט הַיָּ֫וֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי׃" - "בּוֹר שָׁאוֹן֮", "טִּיט הַיָּ֫וֵ֥ן" רומזים בלי ספק על מערת עדולם, וה"סֶ֥לַע", על המצודה שעל גבה או שעל ידה, ואם כן שייכים כל ארבעת הפרקים אל הפרק האחרון לשבת דוד בעדולם כשבתו חליפות במערה ובמצודה. רמז זה מוצא אישור מתוך ההוכחה השלילית, כי לא מצינו דוד בכל ימי עניו מתאונן על חולי אלא בפרקים מימי התקופה הזאת בלבד; ופרק ל"א יוכיח, וצא וראה בפירושי שם.
כִּֽי-חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ:
(תהילים לח ג)
"נִ֣חֲתוּ בִ֑י" - בקרבי; "וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י" - על גופי מבחוץ.
אֵין-מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי:
(תהילים לח ד)
"אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י" - מבחוץ, כנגד "וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ"; "אֵין-מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי" - פנימה, כנגד "חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י".
כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי עָבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי:
(תהילים לח ה)
הכוונה: כי גם ראשו כָ֝בֵ֗ד עליו כאילו עֲוֹנֹתַו השתרגו עלו על רֹאשׁו ומכבידים עליו במַשָּׂאם.
א-דני נֶגְדְּךָ֥ כָל-תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא-נִסְתָּֽרָה:
(תהילים לח י)
נראה לי, כי הוראת "תַּאֲוָתִ֑י" היא כהוראת "תַּאֲוַ֖ת" בפסוק "עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם"(בראשית מט כו)" - גבולי; ו"כָל-תַּאֲוָתִ֑י", על דרך הוראת המלה "כָּֽל" בפרק הסמוך במבטא "כָּֽל־הֶ֥בֶל"(תהילים לט ו), פירושו: תכלית גבולי, וכוונת הכתוב היא אפוא: ה' נגדך תכלית הגבול שבכוחי לסבול.
וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֝שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַת רָֽדְפִי-טֽוֹב:
(תהילים לח כא)
סוף הפסוק מקושר בראשיתו, והכוונה: אנכי גמלתי להם טוֹבָ֑ה, וזה עצמו גרם שישנאו אותי, יען כי שנוא עליהם כלל הנטיה שהכירו בי להיות רודף טֽוֹב.
אַל-תַּֽעַזְבֵ֥נִי ה' אֱ֝-לֹהַ֗י אַל-תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי:
(תהילים לח כב)
"אַל-תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי" - כנגד האמור לעיל: "וקרובי מרחוק עמדו"(תהילים לח יב).