פסוק א:הבו לה'. הכינו לה' והכינו לו אתם בני אילי הארץ מכאן שאומרים אבות, ומנחם חבר הבו לשון נתינה:
פסוק א:אלים. שרים (סא"א):
פסוק א:הבו לה' כבוד ועוז. מכאן שאומרים גבורות:
פסוק ב:כבוד שמו. זו קדושת השם ויש במזמור זה שמנה עשרה אזכרות וכנגדן תקנו י"ח ברכות:
פסוק ג:קול ה' על המים. על ים סוף ירעם משמים ה' וגו' (לעיל י"ח):
פסוק ג:הרעים. טורמינטאו"ש בלעז:
פסוק ד:קול ה' בכח. בשעת מתן תורה צמצם את קולו לפי כחן של ישראל שנאמר והאלהים יעננו בקול (שמות י״ט:י״ט) בקולו של משה:
פסוק ה:קול ה' שובר ארזים. האומות כענין שנאמר (שמואל א ז׳:י׳) וירעם ה' בקול גדול על פלשתים וגו', כי מקול ה' יחת אשור (ישעיהו ל׳:ל״א) ובשעת מתן תורה כי מי כל בשר וגומר ויחי (דברים ד') אתה שמעת וחיית ואומות העולם שומעים ומתים:
פסוק ו:וירקידם כמו עגל. את הארזים ואת ההרים שבאו לשמוע מתן תורה:
פסוק ו:לבנון ושריון. שמות ההרים:
פסוק ז:חוצב להבות אש. טיילנ"ט בלעז, ורבותינו פירשו שהיה הדבור של עשרת הדברות יוצא בלהבות אש מפיו ונחקק על הלוחות כתבניתם:
פסוק ח:יחיל מדבר. לשון חיל כיולדה (ירמיה ו'):
פסוק ח:יחיל ה' מדבר קדש. הוא מדבר סיני כמו שאמרו רבותינו במסכת שבת ה' שמות נקראו לו מדבר סיני מדבר צין מדבר קדש מדבר קדמות מדבר פארן, מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו:
פסוק ט:קול ה' יחולל אילות. יפחיד ויחיל לעתיד את העכו"ם שהם עכשיו עומדים בחוזק כאילות כענין שנאמ' (לעיל יח) משו' רגלי כאילו' א"ר פנחס כאילים אין כתיב כאן אלא כאילות כנקבות שרגלי הנקיבות עומדות ביושר יותר מן הזכרים, ל"א יחולל קריא"ה בלעז, כמו לפני גבעות חוללתי (משלי ח׳:כ״ה) (סא"א):
פסוק ט:ויחשוף יערות. כמו מחשוף הלבן (בראשית ל׳:ל״ז) יקלף עצי היער כלומר יפשוט מכבודם המשולים כעצי היער אשר כגובה ארזים גובהו:
פסוק ט:כולו אומר כבוד. הכל יקלסוהו שם ויאמרו:
פסוק י:ה' למבול ישב. בגדולתו יחידי וגם עתה וישב ה' לבדו מלך לעולם, והאלילים כליל יחלוף, אבל לעמו יתן עוז וברכת שלום, ורבותינו דרשוהו במתן תורה שנתפחדו ונתבהלו האומות ובאו להם אצל בלעם ואמרו לו מה קול ההמון ששמענו שמא מבול הוא בא להביא לעולם אמר להם כבר נשבע שלא יביא מבול אלא קול ההמון ששמעתם, הקב"ה נותן תורה לעמו: