מִזְמוֹר לְדָוִד. ה', מִי יָגוּר, מיהו זה שראוי לגור, ולוּ באופן זמני בְּאָהֳלֶךָ הנייד, ומִי יִשְׁכֹּן משכן של קבע בְּהַר קָדְשֶׁךָ בביתך? מיהו זה שראוי לו להיות במחיצתו של הקדוש ברוך הוא?
פסוק ב:
אלו הם מאפייניו של איש המעלה: הוֹלֵךְ תָּמִים, נוהג בדרך ישרה שיש בה שלמות; וּפֹעֵל צֶדֶק עם אחרים; וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אינו מרמה לא את עצמו ולא את הבריות. פיו ולבו שווים;
פסוק ג:
לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ, איננו מרכל; לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְלא זו בלבד אלא אף חֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ, דואג ששום דבר מביש לא יתגלגל על קרובו;
פסוק ד:
נִבְזֶה הוא בְּעֵינָיו – בעיני עצמו ונִמְאָס, איננו מכבד ומאדיר את עצמו. או: אדם נבזה מאוס הוא בעיניו; ולעומת זאת, אֶת יִרְאֵי ה' הוא יְכַבֵּד; גם אם נִשְׁבַּע לְהָרַע, לעשות דבר שיגרום לעצמו סבל, הוא מקיים את נדרו וְלֹא יָמִר, לא יחליף את שבועתו וינסה להתחמק;
פסוק ה:
כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ ואינו נהנה מדבר אסור; וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח, אם הוא דיין או בעל עמדה אין הוא מקבל שוחד, גם לא לטובתו של אדם נקי. עֹשֵׂה אֵלֶּה, אדם הנוהג בכל הדרכים הטובות האלה, לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם, והוא שיעמוד בהיכל ה'.