פסוק ב:וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. הַטּוֹב שֶׁהוּא אוֹמֵר בִּלְבָבוֹ הוּא אֱמֶת, וְאֵינוֹ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב (ס״א אינו):
פסוק ג:לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ. אַנְקוּשָׁ״א בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ״ (שמואל ב יט:כח). מִזְמוֹר זֶה לְהוֹדִיעַ מִדַּת חֲסִידוּת:
פסוק ג:וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא. רֵיפוֹרְטָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ג:עַל קְרוֹבוֹ. אִם עָבַר קְרוֹבוֹ עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֹנֶשׁ, עֲנָשׁוֹ בְּמִשְׁפָּט וְלֹא נָשָׂא עָלָיו חֶרְפָּתוֹ, שֶׁיְּהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לַמְחָרֵף לוֹמַר: כָּךְ עָבַר פְּלוֹנִי קְרוֹבְךָ וְחִפִּיתָ עָלָיו:
פסוק ד:נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס. מִי שֶׁהוּא נִבְזֶה בְּרִשְׁעָתוֹ נִמְאָס בְּעֵינָיו שֶׁל צַדִּיק, כְּגוֹן חִזְקִיָּהוּ שֶׁגֵּרֵר עַצְמוֹת אָבִיו בְּבִזָּיוֹן:
פסוק ד:נִשְׁבַּע לְהָרַע. לְעַצְמוֹ:
פסוק ד:וְלֹא יָמִיר. שְׁבוּעָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵינָהּ מֵמִירָהּ בְּדָבָר שֶׁאֵינָהּ לְרָעָתוֹ:
פסוק ה:וְשֹׁחַד לֹא לָקָח. עַל עָנִי לְהַרְשִׁיעוֹ בַּדִּין, לְהַטּוֹת מִשְׁפָּטוֹ. וְעוֹד פֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ (ספרי דברים קמד): לֹא לָקַח שֹׁחַד עַל נָקִי לְנַקּוֹתוֹ בְּדִינוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַטּוֹת הַמִּשְׁפָּט:
פסוק ה:לֹא יִמּוֹט. וְהוּא רָאוּי לָגוּר בְּאָהָלֶיךָ (ספרים אחרין אינו):
פסוק ה:לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם. אִם יִמּוֹט, אֵין מֻטָּתוֹ מֻטָה עוֹלָם, אֶלָּא מִתְמוֹטֵט וְעוֹלֶה:
