א מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֭הֹוָה מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ׃ ב הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֝מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ׃ ג לֹֽא־רָגַ֨ל ׀ עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹֽבוֹ׃ ד נִבְזֶ֤ה ׀ בְּֽעֵ֘ינָ֤יו נִמְאָ֗ס וְאֶת־יִרְאֵ֣י יְהוָ֣ה יְכַבֵּ֑ד נִשְׁבַּ֥ע לְ֝הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר׃ ה כַּסְפּ֤וֹ ׀ לֹא־נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ וְשֹׁ֥חַד עַל־נָקִ֗י לֹ֥א לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה־אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
מזמור, ה' מי יגור באהלך - ביתך. וכמוהו: איש לאהליך ישראל.
פסוק א:
בהר קדשך - הר המוריה או הר ציון ,קודם שיודע כי הוא הר המוריה בשכון הארון בציון, בבית שהכין לו דוד, ככתוב בדברי הימים.
פסוק ב:
הולך - זו תשובת מי יגור באהלך.
פסוק ב:
תמים - תאר והמתואר חסר הולך בדרך תמים בענייניו ודבריו.
פסוק ב:
ופועל צדק - עם חביריו.
פסוק ב:
ודובר אמת בלבבו - והוא כל האדם.
פסוק ג:
לא רגל על לשונו - כמו וירגל בעבדך. והטעם: לגלות המסתרים כדרך המרגלים.
פסוק ג:
לא נשא - על דרך לא תשא שמע שוא. ויש אומרים: לא עשה דבר שיחרפו בו קרוביו.
פסוק ד:
נבזה - קשור בעיניו גם נמאס. והטעם: כי עובד השם כל מצוה ששמר וכל טוב שעשה, נבזה ונקל הוא בעיניו, כנגד מה שהוא חייב לעשות לכבוד בוראו, וככה משפט הצדיקים שיבקשו לעלות אל מעלת קדוש ממנו ונכבד. ואמר: יכבד כנגד נבזה.
פסוק ד:
נשבע להרע - נפשו כמו לצום, כי יכחיש הבשר.
פסוק ה:
כספו - אמר: לא לקח כנגד לא נתן וזה הוא לשפוט דין עול.
פסוק ה:
עושה אלה - כולל מצות עשה ומצות לא תעשה, כמו לעשות את יום השבת כי הטעם כדרך תיקון, כמו: וימהר לעשות אותו.