אחד עשר עיקרים המזכים בקרבת ה' ובביטחון
דוד המלך כלל במזמור זה עיקרים חשובים שעל ידם יזכה המתהלך בהם לקרבת ה' ולא ימוט לעולם. מספרם אחד עשר וערכם שלושה-שלושה-שלושה-שניים:
השלישיה הראשונה – מידות על דרך החיוב
א. "הולך תמים" – מתנהג בתמימות בכל ענייניו, מעשיו ודיבורו, הן עם ה' יתברך והן עם בני אדם. ונראה שזוהי מידה כללית הכוללת את שאר המידות המופיעות במזמור זה.
ב. "ופועל צדק" – עושה מעשים טובים, הגונים וישרים.
ג. "ודובר אמת בלבבו" – מה שבליבו כן בפיו, ולא כרמאי שמדבר אחד בפה ואחד בלב. וחז"ל ביארו שאם חשב בליבו דבר, כגון למכור חפץ במחיר נמוך, לא חוזר בו ממחשבתו, אף על פי שהקונה הסכים לקנותו במחיר גבוה. וכן נהג רב ספרא.
אלו שלוש מידות חיוביות.
השלישיה השניה – מידות על דרך השלילה
א. "לא רגל על לשונו" – לא היה רכיל; נזהר מהאיסור "לא תלך רכיל בעמך"(ויקרא יט טז). ופירש רש"י: שכל משלחי מדנים (מחלוקות), ומספרי לשון הרע, הולכים בבתי רעיהם לרגל, מה יראו רע או מה ישמעו רע, לספר בשוק (לאחרים), נקראים הולכי רכיל, הולכי רגילה.
ב. "לא עשה לרעהו רעה" – דע כלל גדול זה! יש אנשים מטיבים, בעלי חסדים; אבל עם זאת אינם נזהרים מלהרע לחבריהם במעשה ובדיבור רע. אמנם התמים נזהר שלא להרע אף פעם.
ג. "וחרפה לא נשא על קרובו" – לא סבל חרפה, ביזיון, על קרובו. כשקרובו מצוי בחרפה, ביזיון, צרה ועוני, עזר לו, הצילו, הושיעו והרימו. "לא נשא" – לא סבל, לא היה אדיש לצערו וסבלו של קרובו. וכמו שכתוב: "ומבשרך לא תתעלם"(ישעיה נח ז)
השלישיה השלישית – מידות על דרך החיוב
א. "נבזה בעיניו נמאס" – אדם שהוא נבזה, נבל, רשע, הוא נמאס בעיני התמים בעל המידות הטובות שבמזמור.
ב. "ואת יראי ה' יכבד" – התמים בז ומתעב לרשעים ומתרחק מהם, ואת יראי ה' מכבד ומתקרב אלהם.
ג. "נשבע להרע ולא ימיר" – קיבל על עצמו בשבועה לענות נפשו לצום, ופרישות מתענוגות עולם הזה, "ולא ימיר" – לא יחליף; אינו משנה דעתו אלא מקיים מה שנשבע. וכל שכן שמקיים את שבועתו על דבר שאינו לרעתו.
עוד זוג מידות על דרך השלילה
א. "כספו לא נתן בנשך" – את כספו לא הלווה בריבית.
ב. "ושוחד על נקי לא לקח" – שוחד כדי להרשיע אדם נקי, זכאי; לא לקח. בקיצור, אינו מקבל שוחד.