תנ"ך על הפרק - תהילים ט - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים ט

576 / 929
היום

הפרק

לַ֭מְנַצֵּחַ עַלְמ֥וּת לַבֵּ֗ן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃אוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה בְּכָל־לִבִּ֑י אֲ֝סַפְּרָ֗ה כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃אֶשְׂמְחָ֣ה וְאֶעֶלְצָ֣ה בָ֑ךְ אֲזַמְּרָ֖ה שִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃בְּשׁוּב־אוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר יִכָּשְׁל֥וּ וְ֝יֹאבְד֗וּ מִפָּנֶֽיךָ׃כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק׃גָּעַ֣רְתָּ ג֭וֹיִם אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע שְׁמָ֥ם מָ֝חִ֗יתָ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃הָֽאוֹיֵ֨ב ׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃וַֽ֭יהוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ׃וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃וִ֘יהִ֤י יְהוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהוָֽה׃זַמְּר֗וּ לַ֭יהוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥תענייםעֲנָוִֽים׃חָֽנְנֵ֬נִי יְהוָ֗ה רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃לְמַ֥עַן אֲסַפְּרָ֗ה כָּֽל־תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ בְּשַֽׁעֲרֵ֥י בַת־צִיּ֑וֹן אָ֝גִ֗ילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃טָבְע֣וּ ג֭וֹיִם בְּשַׁ֣חַת עָשׂ֑וּ בְּרֶֽשֶׁת־ז֥וּ טָ֝מָ֗נוּ נִלְכְּדָ֥ה רַגְלָֽם׃נ֤וֹדַ֨ע ׀ יְהוָה֮ מִשְׁפָּ֪ט עָ֫שָׂ֥ה בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה כָּל־גּ֝וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים׃כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥תענויםעֲ֝נִיִּ֗יםתֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃קוּמָ֣ה יְ֭הוָה אַל־יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם עַל־פָּנֶֽיךָ׃שִׁ֘יתָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
גערת גוים וכו'. אפשר במ"ש ז"ל דשר עמלק הוא שטן הוא יצה"ר וזה תלוי ביד ישראל לשוב בתשובה שלימה וללמוד תורה וקיום מצות ואז יכנע השר שלו ואז מן השמים יעזרונו למחות זכר עמלק וז"ש גערת וכו' שמם מחית לעולם ועד כד"א מחה אמחה את זכר עמלק כמו שאמרו רז"ל. וכי תימא מאחר דדיבורו של הקב"ה מעשה וכך עתיד להיות מי מעכב שלא ימחה שמו וזכרו. לז"א האויב כלומר האויב הידוע הוא היצה"ר שר שלו ובעונות ישראל מאריך. זה גורם דאף שתמו עשו ועמלק. אכתי פשו חרבות לנצח עריהם קיימות כמו שפירשו רז"ל. אבל מהרה תכף שישובו ישראל ערים נחשת אבד כל זכר למו אז ה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו שיהיה שמו וכסאו שלם אך הוא במשפט עד עת בא קץ השר שלו והוא העיכוב וז"ש כונן למשפ"ט כסאו. ואפשר לרמוז וה' לעולם יש"ב בגימטריא י"ב צירופי הוי"ה המאירים בכל חדש צירוף אחד כונ"ן גימטריא אחורים דשם אדנ"י למשפט ת"ת כסאו מלכות. ובמדרש גערת גוים זה עמלק שנאמר ראשית גוים עמלק אבדת רשע זה עשו שנאמר וקראו להם גבול רשעה יכול אף יעקב בכלל רשעים לא נאמר אלא רשע שמם מחית לעולם ועד תמחה את זכר עמלק עכ"ל והוא תמוה. ופירש הרב כמהר"ר מאיר ברזילי זלה"ה דמ"ש יכול אף יעקב בכלל היינו בכלל גערת גוים דזה הוה ס"ד דיהיה בכלל גערה לזה אמר אלו כתיב אבדת רשעים בלשון רבים כמ"ש שמם מחית בלשון רבים הו"א דשמם מחית קאי אמ"ש אבדת רשעים והשתא דכתיב אבדת רשע מוכרח דשמם מחית קאי אגערת גוים וא"כ לא ס"ד דיעקב יהיה בכלל שמם מחית דח"ו גמירי דלא כליא שבטא וכיון דשמם מחית קאי אגערת גוים מוכרח דאין ישראל בכלל עכ"ד ודפח"ח. ואפשר לפרש בכתוב בסגנון אחר גערת גוים זה עמלק דכתיב ראשית גוים עמלק ר"ת גער. והטעם שנשאר בעוה"ר כל זמן זה היינו משום דשר עמלק הוא שטן הוא יצה"ר ותלוי עמלק בזה. וכאשר אבדת רשע הוא היצה"ר אז שמם של עמלק ועשו מחית לעולם ועד. וכבר נודע דבדרך דרש הרשות נתונה לפרש בסגנון אחר ממאי דאמרו רבותינו ז"ל בדרך אפשר. ואם הוא אמת. רז"ל כל רז לא אנס להו אלא דחדא מינייהו נקטי:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך