פסוק א:אֶל הַנְּחִילוֹת. מְנַחֵם פָּתַר בְּכֻלָּן: נְחִילוֹת וַעֲלָמוֹת, גִּתִּית, יְדוּתוּן – כֻּלָּם שְׁמוֹת כְּלֵי זֶמֶר הֵם, וּנְעִימַת הַמִּזְמוֹר הָיְתָה לְפִי שִׁיר הָרָאוּי לְאוֹתוֹ כְּלִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ מְפָרְשִׁים נְחִילוֹת לְשׁוֹן נַחֲלָה; וְאֵין זֶה מַשְׁמָעוּת הַתֵּיבָה, וְגַם עִנְיַן הַמִּזְמוֹר אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּנַחֲלָה. וְיִתָּכֵן לִפְתּוֹר נְחִילוֹת – גְּיָסוֹת, כְּמוֹ נָחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים (בבא קמא י:); וּכְמוֹ ״וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל״ (שמואל ב כב:ה), וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סִיעַת חַיָּבִין״. תְּפִלָּה בִּשְׁבִיל גְּיָסוֹת אוֹיְבִים הַבָּאִים עַל יִשְׂרָאֵל; וְאוֹמֵר הַמְשׁוֹרֵר מִזְמוֹר הַזֶּה בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל:
פסוק ב:אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה׳. כְּשֶׁיֵּשׁ בִּי כֹּחַ לִשְׁאֹל צְרָכַי לְפָנֶיךָ, וּכְשֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְהַדְּאָגָה עֲצוּרָה בְּלִבִּי, בִּינָה הֲגִיגִי. הָבֵן הֲגִיוֹן לִבִּי. כָּךְ מְפֹרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ. כָּל בִּינָה שֶׁבַּמִּקְרָא הַטַּעַם תַּחַת הַנּוּ״ן, חוּץ מִזֶּה וַחֲבֵרוֹ (איוב לד:טז) ״וְאִם בִּינָה שִׁמְעָה זֹאת״, שֶׁאֵינוֹ שֵׁם דָּבָר אֶלָּא לְשׁוֹן הָבֵן, כְּמוֹ (משלי כג:א) ״בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ״, לְפִיכָךְ הַטַּעַם תַּחַת הַבֵּי״ת:
פסוק ד:בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. בַּבֹּקֶר אֲנִי קוֹרֵא לְךָ עֲלֵיהֶם, שֶׁהוּא עֵת מִשְׁפָּט בָּרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ״ (תהלים קא:ח), ״הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים״ (ישעיהו לג:ב), ״כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר״ (ישעיהו כח:יט):
פסוק ד:בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ. תְּפִלָּתִי עַל זֹאת, אֶעֱרֹךְ לְשׁוֹן מַעֲרָכָה הוּא, כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק ד:וַאֲצַפֶּה. שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהֶם מִשְׁפָּטִים:
פסוק ה:כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה. וְנָאֶה לְךָ לְאַבֵּד הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם:
פסוק ה:לֹא יְגֻרְךָ רָע. לֹא יָגוּר אֶצְלְךָ:
פסוק ו:הוֹלְלִים. מִשְׁתַּטִּים, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה מְעֻרְבָּבִין:
פסוק ז:אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה. זֶה עֲמָלֵק וְזַרְעוֹ:
פסוק ח:וַאֲנִי אָבוֹא בֵיתְךָ. לְהוֹדוֹת לְךָ בְּרֹב חַסְדְּךָ שֶׁהִפְלֵאתָ עָלֵינוּ, לְהַרְאוֹתֵנוּ נְקָמָה מֵהֶם:
פסוק ט:שׁוֹרְרָי. עוֹיְנַי הַמְּצַפִּים שֶׁאֶבְגּוֹד בְּךָ וְתַעַזְבֵנִי, שׁוֹרְרָי כְּמוֹ ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ (במדבר כד:יז):
פסוק י:כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה. נִרְאִים כְּאוֹהֲבִים, וְהֵם אוֹיְבִים:
פסוק י:קִרְבָּם הַוּוֹת. מַחְשְׁבוֹתָם מִרְמָה:
פסוק י:קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם. לִבְלֹעַ יְגִיעַ אֲחֵרִים כְּקֶבֶר הַבּוֹלֵעַ אֶת הַגּוּף:
פסוק י:יַחֲלִיקוּן. דִּבְרֵי חֲלַקְלַקּוֹת:
פסוק יא:מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם. שֶׁהֵם יוֹעֲצִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ:
פסוק יב:וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ. תָּגוֹנֵן וּתְסוֹכֵךְ עָלֵימוֹ:
פסוק יב:וְיַעַלְצוּ בְךָ. כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאַתָּה תְּבָרֵךְ רֵעֶיךָ וְאוֹהֲבֶיךָ:
פסוק יג:כַּצִּנָּה. הַמַּקֶּפֶת שָׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו שֶׁל אָדָם:
פסוק יג:רָצוֹן. נַחַת רוּחַ, אֵפִּימַנְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק יג:תְּעַטְּרֶנּוּ. תְּסוֹבְבֶנּוּ, כְּמוֹ (שמואל א כג:כו) ״וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו״:
