פסוק א:מבטן קראני. משאני בבטן עלתה לפניו במחשבה להיות שמי ישעי' להנבא ישועו' ונחמו':
פסוק ב:וישם פי כחרב חדה. להוכיח את הרשעים ולהתנבאו' עליהם פורענות:
פסוק ב:בצל ידו החביאני. שלא יוכלו להרע לי:
פסוק ב:לחץ ברור. ממורט קלי"ר בלע"ז:
פסוק ב:באשפתו. כלי נרתק החצים שקורין קוייכר"א בלע"ז:
פסוק ד:ואני אמרתי לריק יגעתי. כשראיתי שאני מוכיחם ואינם שומעים:
פסוק ד:אכן משפטי את ה'. הוא יודע שאינה מאתי אלא מאתם:
פסוק ה:לו יאסף. אליו ישוב בתשוב':
פסוק ו:נקל מהיותך וגו'. מתנה קטנה היא בעיני שתהא לך זאת לבדה שתהא לי עבד להקים את יעקב ולהשיב אלי נצורי ישראל והנני מוסיף לך עוד ונתתיך לאור גוים ולהנבא על מפלתה של בבל שהיא שמחה לכל העולם:
פסוק ו:ונצורי ישראל. כמו (משלי ז׳:י׳) ונצורת לב שלבם מוקף יצר הרהורי עבירה כעיר נצורה מצור הצרים עליה:
פסוק ז:לבזה נפש. נפש בזויה:
פסוק ז:למתעב גוי. למי שהגוי מתעבו:
פסוק ז:מלכים יראו. אותו וקמו:
פסוק ז:אשר נאמן. לשמור הבטחתו שהבטיח לאברהם על המלכיות כענין שנאמר והנה תנור עשן וגו' (בראשית ט״ו:י״ז):
פסוק ז:קדוש ישראל. הוא ויבחרך:
פסוק ח:בעת רצון. בעת תפלה שאתה מתרצה ומתפייס לפני:
פסוק ח:וביום ישועה. שתהא צריך לישועה:
פסוק ח:לברית עם. להיות עם ברית לי:
פסוק ח:להקים ארץ. ארץ ישראל הבחורה לי בכל הארצות:
פסוק ט:לאסורים צאו. לעת אשר אומר לאסורי גולה צאו:
פסוק ט:שפיים. תרגם יונתן נגדין, נחלי מים:
פסוק יא:ושמתי כל הרי לדרך. כלפי שאמר (לעיל לג) על ידי חורבנה שבת עובר אורח עכשיו ישובו וילכו בו עוברים ושבי':
פסוק יא:ומסלותי ירומון. כלפי שאמר (שם) נשמו מסלות נתקלקלו מאין מתקן אותם עכשיו ומסילותי ירומון יתקנו קילקול הדרכים ויגביה אותם כמשפט בחלוקי אבנים ועפר:
פסוק יב:מארץ סינים. מארע דרומא:
פסוק יג:כי נחם ה'. את עמו:
פסוק יד:ותאמר ציון. היא היתה סבורה ששכחתיה:
פסוק טו:התשכח אשה עולה. עולל שלה:
פסוק טו:מרחם בן בטנה. מלרחם על בן בטנה:
פסוק טו:גם אלה תשכחנה. אפילו אם אלה תשכחנה אנכי לא אשכחך:
פסוק טז:על כפים. על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד, ד"א על כפים מעל ענני כבוד כמו (איוב לב) על כפים כסה אור:
פסוק יט:תצרי מיושב. תהי צרה מרוב יושבים שיבאו לתוכך יהי להם המקום צר מלבנות להם בתים:
פסוק כ:בני שכוליך. בנים שהיית שכולה מהם:
פסוק כ:גשה לי. התקרב לצד אחר בשבילי ואשבה:
פסוק כא:גלמודה. שולדא בלע"ז:
פסוק כא:וסורה. מוסרת מכל אדם הכל אומרים עלי סורו ממנה:
פסוק כב:ידי. נסי סימן להביא גליות:
פסוק כב:נסי. פירקא בלע"ז כמו וכנס על הגבעה (לעיל ל) והוא סימן קיבוץ ונותנין בראשה בגד:
פסוק כב:בחוצן. איישיל"א בלע"ז ודומה לו בעזרא וגם אני חצני נערתי (נחמיה ה):
פסוק כד:היוקח מגבור מלקוח. כסבורים אתם שאי אפשר לקחת מעשו מלקוח שביו של יעקב הצדיק:
פסוק כה:ואת יריבך. ועם מריביך אני אריב:
פסוק כו:והאכלתי את מוניך. הבבליי' לחית השדה את בשרם, מוניך ל' אל תונו (ויקרא כה) אונאת דברים המקנתרי' אותך בגידופיהם:
פסוק כו:דמם ישכרון. כן ישכרו מדמם אותם הרגילים לשתות דם ומי הם אלו עוף השמים כן ת"י: