פסוק א:כרע בל קורס נבו. אלהותיהם של בבל כרעו קרסו ל' שחוק של עכו"ם הוא כמי שיש לו חולי מעים ואינו מספיק לישב על מושב בה"כ עד שהוא נתרז:
פסוק א:כרע בל קורס נבו. אישקרופי"ר בל קונקיא"ה נבו כך שמעתי משמו של רבינו גרשום מאור הגולה:
פסוק א:היו עצביהם. צלמי צורתם של בל ונבו היו לחיה ולבהמה נדמו להיות כחיה וכבהמה שמזהימין ומלכלכין עצמן ברעי שלהם:
פסוק א:נשואותיכם עמוסות משא. רעי שבמעיהם כבדות הם לעמוס כמשא לאדם עיף לפיכך קרסו כרעו יחדיו הקריסה עם הכריעה:
פסוק ב:לא יכלו מלט משא. להפליט הצואה שבמעיהם כשאר המוציאין כהוגן:
פסוק ב:מלט. ל' הוצאה ממקום בלוע וכן (לעיל לד) שמה קננה קפוז ותמלט, הוציאה ביצתה וכן (לקמן סו) והמליטה זכר ויונתן לא תירגם כן המקראות הללו:
פסוק ג:העמוסים מני בטן. מאז נולדתם בבית לבן הארמי עמסתי אתכם על זרועותי כי מאז עמדו עליכם עכו"ם בכל דור ודור ולא כעכו"ם שהיו עומסים ונושאים את אלהיהם כמו שאמור למעלה אבל אתם עמוסים ונשואים בזרועותי:
פסוק ד:ועד זקנה. אשר זקנתם וכלה כחכם שאין לכם זכות אני הוא ברחמי ובמדת טובי להושיעכם ולעמוס ולשאת למלט לפי שאמר על יראתם שהיא נסבלת וגם משאה אינה יכולה למלט אמר אני הסובל אחרים ואת משאם אמלט:
פסוק ה:ותמשילוני. כמו (איוב ל׳:י״ט) ואתמשל כעפר ואפר ל' דמיון:
פסוק ה:ונדמה. ונהיה אני והוא דומין זה לזה:
פסוק ו:הזלים זהב מכיס. ל' יזלו מים (תהלים קמז):
פסוק ו:בקנה ישקולו. הוא קנה המאזני' שקורין פליי"ל בלע"ז:
פסוק ח:זכרו זאת. אשר אני חפץ לומר:
פסוק ח:והתאוששו. והתחזקו כמו לאשישי קיר חרשת (לעיל טז):
פסוק ח:השיבו פושעים על לב. ומה אני אומר לכם לזכור ולהשיב על לב:
פסוק ט:זכרו ראשונות מעולם. אשר ראיתם כי אנכי אל ואין עוד, אנכי אלהים ואפס כמוני:
פסוק י:מגיד מראשית אחרית. גלות מצרים וגאולתה הודעתי בבין הבתרים לפני היותה:
פסוק יא:קורא ממזרח עיט. מארץ ארם שהיא במזרח קראתי לי את אברה' להיות נמלך בעצתי: עיט כמו התיב עטה וטעם (דניאל ב) אתיעטו כל סרכי מלכותא (שם ו) וגם יש לפותרו בל' עוף קראתי למהר אחרי כעוף הפורח ונודד ממקומו:
פסוק יא:מרחק. קראתי לאיש עצתי ועמו יעצתי בין הבתרים ד' גליות כמו שמפורש בבראשית רבה והנה אימה חשיכה גדולה וגו':
פסוק יא:אף דברתי. עמו הגליות וגאולתן אף אביאנה:
פסוק יב:אבירי לב. אשר אמצתם לבנכם ונדבקתם בי:
פסוק יב:הרחוקים מצדקה. אשר ארכו לכם הימים ולא הראיתי אתכם צדקתי לגאול:
פסוק יג:קרבתי צדקתי. מעתה ולא תרחק: