תנ"ך על הפרק - ישעיה מו - מה משמעות הביטוי כרע בל? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

ישעיה מו

380 / 929
היום

הפרק

כָּרַ֥ע בֵּל֙ קֹרֵ֣ס נְב֔וֹ הָיוּ֙ עֲצַבֵּיהֶ֔ם לַחַיָּ֖ה וְלַבְּהֵמָ֑ה נְשֻׂאֹתֵיכֶ֣ם עֲמוּס֔וֹת מַשָּׂ֖א לַעֲיֵפָֽה׃קָרְס֤וּ כָֽרְעוּ֙ יַחְדָּ֔ו לֹ֥א יָכְל֖וּ מַלֵּ֣ט מַשָּׂ֑א וְנַפְשָׁ֖ם בַּשְּׁבִ֥י הָלָֽכָה׃שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְכָל־שְׁאֵרִ֖ית בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽעֲמֻסִים֙ מִנִּי־בֶ֔טֶן הַנְּשֻׂאִ֖ים מִנִּי־רָֽחַם׃וְעַד־זִקְנָה֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְעַד־שֵיבָ֖ה אֲנִ֣י אֶסְבֹּ֑ל אֲנִ֤י עָשִׂ֙יתִי֙ וַאֲנִ֣י אֶשָּׂ֔א וַאֲנִ֥י אֶסְבֹּ֖ל וַאֲמַלֵּֽט׃לְמִ֥י תְדַמְי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה׃הַזָּלִ֤ים זָהָב֙ מִכִּ֔יס וְכֶ֖סֶף בַּקָּנֶ֣ה יִשְׁקֹ֑לוּ יִשְׂכְּר֤וּ צוֹרֵף֙ וְיַעֲשֵׂ֣הוּ אֵ֔ל יִסְגְּד֖וּ אַף־יִֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃יִ֠שָּׂאֻהוּ עַל־כָּתֵ֨ף יִסְבְּלֻ֜הוּ וְיַנִּיחֻ֤הוּ תַחְתָּיו֙ וְיַֽעֲמֹ֔ד מִמְּקוֹמ֖וֹ לֹ֣א יָמִ֑ישׁ אַף־יִצְעַ֤ק אֵלָיו֙ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֔ה מִצָּרָת֖וֹ לֹ֥א יוֹשִׁיעֶֽנּוּ׃זִכְרוּ־זֹ֖את וְהִתְאֹשָׁ֑שׁוּ הָשִׁ֥יבוּ פוֹשְׁעִ֖ים עַל־לֵֽב׃זִכְר֥וּ רִאשֹׁנ֖וֹת מֵעוֹלָ֑ם כִּ֣י אָנֹכִ֥י אֵל֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד אֱלֹהִ֖ים וְאֶ֥פֶס כָּמֽוֹנִי׃מַגִּ֤יד מֵֽרֵאשִׁית֙ אַחֲרִ֔ית וּמִקֶּ֖דֶם אֲשֶׁ֣ר לֹא־נַעֲשׂ֑וּ אֹמֵר֙ עֲצָתִ֣י תָק֔וּם וְכָל־חֶפְצִ֖י אֶעֱשֶֽׂה׃קֹרֵ֤א מִמִּזְרָח֙ עַ֔יִט מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק אִ֣ישׁעצתועֲצָתִ֑יאַף־דִּבַּ֙רְתִּי֙ אַף־אֲבִיאֶ֔נָּה יָצַ֖רְתִּי אַף־אֶעֱשֶֽׂנָּה׃שִׁמְע֥וּ אֵלַ֖י אַבִּ֣ירֵי לֵ֑ב הָרְחוֹקִ֖ים מִצְּדָקָֽה׃קֵרַ֤בְתִּי צִדְקָתִי֙ לֹ֣א תִרְחָ֔ק וּתְשׁוּעָתִ֖י לֹ֣א תְאַחֵ֑ר וְנָתַתִּ֤י בְצִיּוֹן֙ תְּשׁוּעָ֔ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל תִּפְאַרְתִּֽי׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מה משמעות הביטוי כרע בל?

בפיוטים שאומרים האשכנזים בסוף ההגדה של פסח אנו אומרים "כרע בל ומצבו באישון לילה" מקורו של הביטוי "כרע בל" מופיע בפרקנו בפסוק א.

"בל" הוא שם העבודה זרה של בבל כמו שכתוב בירמיהו (נ, ב): "אמרו נלכדה בבל הוביש בל חת מרודך הובישו עצביה חתו גלוליה" ואחר כך: "ופקדתי על בל בבבל..." (שם, נא, מד).

א. הסבר הרד"ק 

הרד"ק כאן פירש את הפסוק: "...כי כשנלכדה בבל לא די שלא הצילם אלהיהם אלא הוא עצמו כרע רצונו לומר: ששברו אותו ונפל לארץ... ו'בל' הוא שם פסל שעובדים אותו בבבל". (וכעין זה פירש גם בירמיהו נא, מד).

בירמיהו (נא) נאמר לפני כן: "בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם ד'... איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ, איך היתה לשמה בבל בגוים... ופקדתי על בל בבבל".

ופירשו רש"י ורד"ק שמדובר על משתה בלשצאר המסופר בדניאל פ"ה, שבאותו הלילה נהרג בלשצאר, ובבל נפלה בידי המדיים.

ולפי זה "כרע בל" מתייחס לליל נפילת בבל, שדבר זה מתואר בחרוז שאחרי החרוז הבא בפיוט שם: "משתכר בכלי קודש נהרג בו בלילה". וכן פירשו ה"עיון תפילה" וה"מעשה ניסים". 

אך לפי זה קצת קשה שהפסיקו בין שני המאורעות בחרוז "לאיש חמודות נגלה רז חזות לילה".

וכנראה צריך לומר שאף על פי ששני המאורעות ארעו בלילה אחד, מכל מקום הם בעלי משמעות נפרדת, ומתוך שהפייטן חבר את פיוטו על פי הא"ב נאלץ להפריד ביניהם.

ב. הסבר ה"צוף אמרים"

בהגדת "צוף אמרים" פירש: "כרע לעכו"ם ששמה בל, ומצבו – הצלם שעשה והקימו בבקעת דורא (דניאל פ"ג)".

וכוונתו אינה ברורה. אם הכוונה שכרעו לפסל, מה ראה הפייטן לציין זאת כנס? וכי איזה נס היה בכך שכל העמים כרעו לפסל?

ואולי כוונתו לנס שארע בעקבות כריעת הגוים לפסל, והוא נס הצלת חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. אך הדבר דחוק שכן חנניה מישאל ועזריה כלל לא נזכרים כאן, וגם כתוב "כרע בל" ולא "כרעו לבל"! 

ג. הסבר נוסף

ואולי טעות סופר הוא וצ"ל 'כרע עכו"ם ששמה בל' וכו', כלומר שהפסל עצמו כרע ונפל.

אך קשה שלא כתוב בדניאל שם שהפסל כרע ונפל!

אמנם בגמרא בסנהדרין (צב ע"ב) נאמר "ששה נסים נעשו באותו היום", ואחד מהם הוא: "נהפך צלם על פניו"! ואמרה הגמרא שם: "וכלהו גמרא", דהיינו שכך המסורת, אף על פי שלא מפורש בכתובים.

ובמדרש שיר השירים רבה (ז, ט) אמרו גם כן: "ששה נסים נעשו באותו היום", ואחד מהם שהפילה הרוח את הצלם. ואמרו על כך: "הפילה הרוח את הצלם מנין? אמר רבי יצחק מן הדא קרא: 'כרע בל קרס נבו'"! 

אם כן לפי זה מדובר כאן לא על נפילת הבבלים אלא על מאורע אחר, שהפסל עצמו כרע ונפל.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך