א כָּרַ֥ע בֵּל֙ קֹרֵ֣ס נְב֔וֹ הָיוּ֙ עֲצַבֵּיהֶ֔ם לַחַיָּ֖ה וְלַבְּהֵמָ֑ה נְשֻׂאֹתֵיכֶ֣ם עֲמוּס֔וֹת מַשָּׂ֖א לַעֲיֵפָֽה׃ ב קָרְס֤וּ כָֽרְעוּ֙ יַחְדָּ֔ו לֹ֥א יָכְל֖וּ מַלֵּ֣ט מַשָּׂ֑א וְנַפְשָׁ֖ם בַּשְּׁבִ֥י הָלָֽכָה׃ ג שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְכָל־שְׁאֵרִ֖ית בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽעֲמֻסִים֙ מִנִּי־בֶ֔טֶן הַנְּשֻׂאִ֖ים מִנִּי־רָֽחַם׃ ד וְעַד־זִקְנָה֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְעַד־שֵיבָ֖ה אֲנִ֣י אֶסְבֹּ֑ל אֲנִ֤י עָשִׂ֙יתִי֙ וַאֲנִ֣י אֶשָּׂ֔א וַאֲנִ֥י אֶסְבֹּ֖ל וַאֲמַלֵּֽט׃ ה לְמִ֥י תְדַמְי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה׃ ו הַזָּלִ֤ים זָהָב֙ מִכִּ֔יס וְכֶ֖סֶף בַּקָּנֶ֣ה יִשְׁקֹ֑לוּ יִשְׂכְּר֤וּ צוֹרֵף֙ וְיַעֲשֵׂ֣הוּ אֵ֔ל יִסְגְּד֖וּ אַף־יִֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃ ז יִ֠שָּׂאֻהוּ עַל־כָּתֵ֨ף יִסְבְּלֻ֜הוּ וְיַנִּיחֻ֤הוּ תַחְתָּיו֙ וְיַֽעֲמֹ֔ד מִמְּקוֹמ֖וֹ לֹ֣א יָמִ֑ישׁ אַף־יִצְעַ֤ק אֵלָיו֙ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֔ה מִצָּרָת֖וֹ לֹ֥א יוֹשִׁיעֶֽנּוּ׃ ח זִכְרוּ־זֹ֖את וְהִתְאֹשָׁ֑שׁוּ הָשִׁ֥יבוּ פוֹשְׁעִ֖ים עַל־לֵֽב׃ ט זִכְר֥וּ רִאשֹׁנ֖וֹת מֵעוֹלָ֑ם כִּ֣י אָנֹכִ֥י אֵל֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד אֱלֹהִ֖ים וְאֶ֥פֶס כָּמֽוֹנִי׃ י מַגִּ֤יד מֵֽרֵאשִׁית֙ אַחֲרִ֔ית וּמִקֶּ֖דֶם אֲשֶׁ֣ר לֹא־נַעֲשׂ֑וּ אֹמֵר֙ עֲצָתִ֣י תָק֔וּם וְכָל־חֶפְצִ֖י אֶעֱשֶֽׂה׃ יא קֹרֵ֤א מִמִּזְרָח֙ עַ֔יִט מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק אִ֣ישׁ עצתו (עֲצָתִ֑י) אַף־דִּבַּ֙רְתִּי֙ אַף־אֲבִיאֶ֔נָּה יָצַ֖רְתִּי אַף־אֶעֱשֶֽׂנָּה׃ יב שִׁמְע֥וּ אֵלַ֖י אַבִּ֣ירֵי לֵ֑ב הָרְחוֹקִ֖ים מִצְּדָקָֽה׃ יג קֵרַ֤בְתִּי צִדְקָתִי֙ לֹ֣א תִרְחָ֔ק וּתְשׁוּעָתִ֖י לֹ֣א תְאַחֵ֑ר וְנָתַתִּ֤י בְצִיּוֹן֙ תְּשׁוּעָ֔ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל תִּפְאַרְתִּֽי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
בל. נבו. שמות גלולים של בבל:
פסוק א:
קורס. ענין כפיפה והוא מל׳ קרסי זהב (שמות כ״ז) שהיו כפופים בראשיהם לתחבם בלולאות:
פסוק א:
עצביהם. כן יקראו הגלולים ע״ש שמעציבים לב עובדיהם צועקים אליהם ואינם נענים:
פסוק א:
עמוסות. ענין הטענת משא כבד וכן אבי העמיס עליכם (מ״א י״ב):
פסוק א:
לעיפה. מלשון עייפות ויגיעה:
פסוק ב:
מלט. ענין הצלה:
פסוק ב:
ונפשם. כמו וגופם וכן ורקה נפשו (לעיל כ״ט):
פסוק ג:
שארית. שיור:
פסוק ג:
מני. מן והיו״ד נוספת:
פסוק ג:
הנשואים. מל׳ משא:
פסוק ג:
רחם. רחם האשה:
פסוק ד:
שיבה. הוא יותר מהזקנה:
פסוק ד:
אסבול. ענין טעינת משא וכן יסור סובלו (לעיל י):
פסוק ה:
תדמיוני. מל׳ דמיון:
פסוק ה:
ותשוו. מל׳ השואה:
פסוק ה:
ותמשלוני. ענין דמיון:
פסוק ו:
הזלים. מל׳ הזלה ושפיכה וכן וזלו מים (תהלים קמ״ז):
פסוק ו:
מכיס. ענין אמתחת ושק:
פסוק ו:
בקנה. הוא כעין מטה ובו תולים מאזני המשקל:
פסוק ו:
ישקולו. מל׳ משקל:
פסוק ו:
ישכרו. מל׳ שכר:
פסוק ו:
יסגדו. ענין השתחואה אלא שקטנה הימנה וכן יסגד לו (לעיל מ״ד):
פסוק ז:
יסבלוהו. מל׳ סבל ומשא:
פסוק ז:
תחתיו. במקומו וכן וישבו תחתם (יהושע ה):
פסוק ז:
ימיש. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות טו):
פסוק ז:
יענה. מל׳ עניה ותשובה:
פסוק ח:
והתאוששו. התחזקו כבנין היסוד כמו לאשישי קיר חרשת (לעיל ט״ו):
פסוק ט:
ואפס. ענינו כמו לא:
פסוק יא:
עיט. כן יקרא העוף הדורס כמו וירד העיט על הפגרים (בראשית ט״ז):