א ה֣וֹי שׁוֹדֵ֗ד וְאַתָּה֙ לֹ֣א שָׁד֔וּד וּבוֹגֵ֖ד וְלֹא־בָ֣גְדוּ ב֑וֹ כַּהֲתִֽמְךָ֤ שׁוֹדֵד֙ תּוּשַּׁ֔ד כַּנְּלֹתְךָ֥ לִבְגֹּ֖ד יִבְגְּדוּ־בָֽךְ׃ ב יְהוָ֥ה חָנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃ ג מִקּ֣וֹל הָמ֔וֹן נָדְד֖וּ עַמִּ֑ים מֵר֣וֹמְמֻתֶ֔ךָ נָפְצ֖וּ גּוֹיִֽם׃ ד וְאֻסַּ֣ף שְׁלַלְכֶ֔ם אֹ֖סֶף הֶֽחָסִ֑יל כְּמַשַּׁ֥ק גֵּבִ֖ים שׁוֹקֵ֥ק בּֽוֹ׃ ה נִשְׂגָּ֣ב יְהוָ֔ה כִּ֥י שֹׁכֵ֖ן מָר֑וֹם מִלֵּ֣א צִיּ֔וֹן מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ ו וְהָיָה֙ אֱמוּנַ֣ת עִתֶּ֔יךָ חֹ֥סֶן יְשׁוּעֹ֖ת חָכְמַ֣ת וָדָ֑עַת יִרְאַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא אוֹצָרֽוֹ׃ ז הֵ֚ן אֶרְאֶלָּ֔ם צָעֲק֖וּ חֻ֑צָה מַלְאֲכֵ֣י שָׁל֔וֹם מַ֖ר יִבְכָּיֽוּן׃ ח נָשַׁ֣מּוּ מְסִלּ֔וֹת שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ׃ ט אָבַ֤ל אֻמְלְלָה֙ אָ֔רֶץ הֶחְפִּ֥יר לְבָנ֖וֹן קָמַ֑ל הָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ כָּֽעֲרָבָ֔ה וְנֹעֵ֥ר בָּשָׁ֖ן וְכַרְמֶֽל׃ י עַתָּ֥ה אָק֖וּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה עַתָּה֙ אֵֽרוֹמָ֔ם עַתָּ֖ה אֶנָּשֵֽׂא׃ יא תַּהֲר֥וּ חֲשַׁ֖שׁ תֵּ֣לְדוּ קַ֑שׁ רוּחֲכֶ֕ם אֵ֖שׁ תֹּאכַלְכֶֽם׃ יב וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפ֣וֹת שִׂ֑יד קוֹצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ׃ יג שִׁמְע֥וּ רְחוֹקִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וּדְע֥וּ קְרוֹבִ֖ים גְּבֻרָתִֽי׃ יד פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃ טו הֹלֵ֣ךְ צְדָק֔וֹת וְדֹבֵ֖ר מֵֽישָׁרִ֑ים מֹאֵ֞ס בְּבֶ֣צַע מַעֲשַׁקּ֗וֹת נֹעֵ֤ר כַּפָּיו֙ מִתְּמֹ֣ךְ בַּשֹּׁ֔חַד אֹטֵ֤ם אָזְנוֹ֙ מִשְּׁמֹ֣עַ דָּמִ֔ים וְעֹצֵ֥ם עֵינָ֖יו מֵרְא֥וֹת בְּרָֽע׃ טז ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים׃ יז מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶ֑יךָ תִּרְאֶ֖ינָה אֶ֥רֶץ מַרְחַקִּֽים׃ יח לִבְּךָ֖ יֶהְגֶּ֣ה אֵימָ֑ה אַיֵּ֤ה סֹפֵר֙ אַיֵּ֣ה שֹׁקֵ֔ל אַיֵּ֖ה סֹפֵ֥ר אֶת־הַמִּגְדָּלִֽים׃ יט אֶת־עַ֥ם נוֹעָ֖ז לֹ֣א תִרְאֶ֑ה עַ֣ם עִמְקֵ֤י שָׂפָה֙ מִשְּׁמ֔וֹעַ נִלְעַ֥ג לָשׁ֖וֹן אֵ֥ין בִּינָֽה׃ כ חֲזֵ֣ה צִיּ֔וֹן קִרְיַ֖ת מֽוֹעֲדֵ֑נוּ עֵינֶיךָ֩ תִרְאֶ֨ינָה יְרוּשָׁלִַ֜ם נָוֶ֣ה שַׁאֲנָ֗ן אֹ֤הֶל בַּל־יִצְעָן֙ בַּל־יִסַּ֤ע יְתֵֽדֹתָיו֙ לָנֶ֔צַח וְכָל־חֲבָלָ֖יו בַּל־יִנָּתֵֽקוּ׃ כא כִּ֣י אִם־שָׁ֞ם אַדִּ֤יר יְהוָה֙ לָ֔נוּ מְקוֹם־נְהָרִ֥ים יְאֹרִ֖ים רַחֲבֵ֣י יָדָ֑יִם בַּל־תֵּ֤לֶךְ בּוֹ֙ אֳנִי־שַׁ֔יִט וְצִ֥י אַדִּ֖יר לֹ֥א יַעַבְרֶֽנּוּ׃ כב כִּ֤י יְהוָה֙ שֹׁפְטֵ֔נוּ יְהוָ֖ה מְחֹקְקֵ֑נוּ יְהוָ֥ה מַלְכֵּ֖נוּ ה֥וּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ׃ כג נִטְּשׁ֖וּ חֲבָלָ֑יִךְ בַּל־יְחַזְּק֤וּ כֵן־תָּרְנָם֙ בַּל־פָּ֣רְשׂוּ נֵ֔ס אָ֣ז חֻלַּ֤ק עַֽד־שָׁלָל֙ מַרְבֶּ֔ה פִּסְחִ֖ים בָּ֥זְזוּ בַֽז׃ כד וּבַל־יֹאמַ֥ר שָׁכֵ֖ן חָלִ֑יתִי הָעָ֛ם הַיֹּשֵׁ֥ב בָּ֖הּ נְשֻׂ֥א עָוֺֽן׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
הוי. ענין קריאה לנער:
פסוק א:
שודד. עושק:
פסוק א:
ובוגד. ענין מרי ומרד:
פסוק א:
כהתמך. מל׳ תם והשלמה וכן כי אם תם הכסף (בראשית מ״ז:י״ח):
פסוק א:
כנלותך. ענין תכלית והשלמה וכן לא יטה לארץ מנלם (איוב ט״ו:כ״ט) ור״ל תכליתם והשלמתם:
פסוק ב:
לבקרים. מל׳ בוקר ור״ל בכל יום:
פסוק ג:
המון. מלשון המיה:
פסוק ג:
נפצו. ענין פזור:
פסוק ד:
החסיל. מין ארבה:
פסוק ד:
כמשק. ענין קול נהם והם כמו דוב שוקק (משלי כ״ח) וכן ממשק חרול (צפניה ב):
פסוק ד:
גבים. בורות כמו באו על גבים (ירמיהו י״ד:ג׳):
פסוק ד:
שוקק. ניהום קול:
פסוק ה:
נשגב. ענין חוזק:
פסוק ה:
מרום. מל׳ רום וגובה:
פסוק ו:
אמונת. ענין קיום כמו יתד במקום נאמן (לעיל ל״ב):
פסוק ו:
עתיך. מל׳ עת וזמן:
פסוק ו:
חוסן. ענין חוזק כמו חסין יה (תהלים פ״ט):
פסוק ז:
אראלם. המלאך נקרא אריאל ובדרז״ל נצחו אראלים את המצוקים (כתובות ק״ד) וכמו ששם מלאך משותף למלאך רוחני ומלאך גשמי כן שם אריאל משותף לשניהם:
פסוק ז:
מלאכי. ענין שליח:
פסוק ח:
נשמו. מל׳ שממה:
פסוק ח:
מסלות. ענינו דרך כבושה:
פסוק ח:
שבת. בטל:
פסוק ח:
אורח. דרך:
פסוק ח:
הפר. ענין בטול:
פסוק ח:
חשב. מל׳ מחשבה:
פסוק ט:
אבל. ענין השחתה כמו תאבל הארץ (הושע ד):
פסוק ט:
אמללה. ענין כריתה כמו בשם ה׳ כי אמילם (תהילים קי״ח:י׳):
פסוק ט:
החפיר. ענין בושה ומיאוס:
פסוק ט:
לבנון. שם יער בא״י:
פסוק ט:
קמל. ענין כריתה כמו קנה וסוף קמלו (לעיל יט):
פסוק ט:
השרון. הוא מקום שמן ודשן וכן חבצלת השרון (ש״ה ב):
פסוק ט:
כערבה. ענינו כמו מדבר וכן ארץ ציה וערבה (ירמיה לא):
פסוק ט:
ונוער. ענין הפלה הבאה מתנועה חזקה וכן גם חצני נערתי (נחמיה ה׳:י״ג):
פסוק ט:
בשן. הוא מקום מרעה שמן כמ״ש שמעו וגו׳ פרות הבשן (עמוס ד):
פסוק ט:
וכרמל. הוא מקום שדות וכרמים:
פסוק יא:
תהרו. מל׳ הריון:
פסוק יא:
חשש. הוא תבן הדק וכן וחשש להבה ירפה (לעיל ה):
פסוק יא:
קש. תבן:
פסוק יא:
רוחכם. ענין רצון ומחשבה וכן הנני נותן בו רוח (לקמן לז):
פסוק יב:
שיד. כמו סיד בסמ״ך:
פסוק יב:
כסוחים. ענין כריתה וכן שרופה באש כסוחה (תהילים פ׳:י״ז):
פסוק יב:
יצתו. מל׳ הצתה והבערה:
פסוק יד:
רעדה. ענין חרדה:
פסוק יד:
חנפים. רשעים המחניפים ליצרם למלאות פתויו:
פסוק יד:
יגור. ענין מדור כמו עם לבן גרתי (בראשית לב):
פסוק יד:
לנו. כמו מעמנו:
פסוק יד:
מוקדי. ענין תבערת אש כמו על מוקדה (ויקרא ו):
פסוק טו:
מישרים. מל׳ ישר:
פסוק טו:
בבצע. ענין חמדה כמו מה בצע בדמי (תהילים ל׳:י׳):
פסוק טו:
מעשקות. מל׳ עושק:
פסוק טו:
נוער. ענין הפלה בתנועה חזקה:
פסוק טו:
מתמוך. ענין השענה:
פסוק טו:
אוטם. ענין סתימה כמו שקופים אטומים (מ״א ו) ועוצם ענין סגירה כמו ויעצם את עיניכם (לעיל כט):
פסוק טז:
מרומים. מל׳ רוממות וגובה:
פסוק טז:
מצדות. ענין מגדל ומבצר חזק כמו מצודת ציון (ש״ב ה):
פסוק טז:
משגבו. ענין חוזק:
פסוק טז:
נאמנים. ענינו דבר המתקיים כמו יתד במקום נאמן (לעיל כב):
פסוק יז:
תחזינה. ענין ראיה:
פסוק יח:
יהגה. יחשוב כמו והגיון לבי (תהלים יט):
פסוק יח:
אימה. פחד:
פסוק יח:
שוקל. מל׳ משקל:
פסוק יט:
נועז. מל׳ עוז וחזק:
פסוק יט:
עמקי. כן נקרא דבר הקשה שאין להשיגו כאלו הי׳ במקום עמוק:
פסוק יט:
שפה. כן יקרא לשון עם כמו ושפה אחת לכולם (בראשית י״א:ו׳):
פסוק יט:
משמוע. מלשון הבין כמו שומע יוסף (שם מב):
פסוק יט:
נלעג. כן נקרא המדבר בהפך תכונת הדבר כמו בלעגי שפה (לעיל כח):
פסוק כ:
חזה. ענין ראיה:
פסוק כ:
מועדנו. מלשון וועד ואסיפה:
פסוק כ:
נוה. ענין מדור:
פסוק כ:
שאנן. ענין השקט ושלוה כמו שאנן מואב (ירמיה מח):
פסוק כ:
יצען. ענין עקירה והנעה ממקום למקום כמו ושלחתי לו צועים וצעהו (שם):
פסוק כ:
יסע. ענין עקירה כי העוקר דבר מה מסיעו ממקומו:
פסוק כ:
יתדותיו. מל׳ יתד ומסמר:
פסוק כ:
לנצח. ר״ל לזמן רב חבליו. מל׳ חבל וקו:
פסוק כ:
ינתקו. ענין העתק והסרה ממקומו:
פסוק כא:
אם. באמת כמו כי אם תם הכסף (בראשית מ״ז:י״ח):
פסוק כא:
אדיר. ענין חוזק:
פסוק כא:
יאורים. הם העשוים בידי אדם:
פסוק כא:
ידים. ענין מקום וכן יד חזית (לקמן נ״ז):
פסוק כא:
אני שיט. ספינה השטה במים והוא מלשון השטים אותך (יחזקאל כ״ז):
פסוק כא:
וצי אדיר. ספינה חזקה וגדולה כמו אשור יסדה לציים (לעיל כ״ג):
פסוק כב:
מחוקקנו. המושל יקרא מחוקק וכן יהודה מחוקקי (תהלים ס׳):
פסוק כג:
נטשו. נעזבו כמו כי לא יטוש (ש״א יב):
פסוק כג:
חבליך. מל׳ חבל:
פסוק כג:
כן. ענינו כראוי וכנכון כמו לא יכין לדבר כן (שופטים י״ב:ו׳):
פסוק כג:
תרנם. הוא העץ הגבוה שעל הספינה וכן וכתורן על ראש ההר (לעיל ל׳):
פסוק כג:
נס. כן יקרא וילון הספינה וכן להיות לך לנס (יחזקאל כ״ז:ז׳):
פסוק כג:
עד שלל. פתרון אחד להם כמו בבקר יאכל עד (בראשית מ״ט:כ״ז) וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב):
פסוק כג:
פסחים. חגרים:
פסוק כג:
בזזו. מל׳ ביזה:
פסוק כד:
חליתי. מלשון חולי: