לאחר מפלת סנחריב

וְהָיָה֙ אֱמוּנַ֣ת עִתֶּ֔יךָ חֹ֥סֶן יְשׁוּעֹ֖ת חָכְמַ֣ת וָדָ֑עַת יִרְאַ֥ת יְ-הוָ֖ה הִ֥יא אוֹצָרֽוֹ׃
(ישעיה לג ז)

פסוק זה דבק אל האמור למעלה "מִלֵּ֣א צִיּ֔וֹן מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה", ו'אמונה' פירושה הדבר הנכון והקיים, והכוונה: כי אם אמנם תקופת אושר העם לאחר מפלת סנחריב לא תאריך ימים, כי העתים משתנות, ולרמז לזה אמר "עִתֶּ֔יךָ" בלשון רבים, אולם הקיים שנשאר מתקופה זו – "אֱמוּנַ֣ת עִתֶּ֔יךָ" וכן "חֹ֥סֶן יְשׁוּעֹ֖ת", כלומר מה שחזק וחסין בישועה זו ולא יחלוף ויעבור, היא "חָכְמַ֣ת וָדָ֑עַת" – החכמה והדעת, קנייני התקופה ההיא שתהייה מורשה לתקופות הבאות.

"יִרְאַ֥ת יְ-הוָ֖ה הִ֥יא אוֹצָרֽוֹ" - שאצר העם בתקופה זו יראת ה' לאורך ימים.

נָשַׁ֣מּוּ מְסִלּ֔וֹת שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ׃
(ישעיה לג ח)

סנחריב הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ שכרת עם הערים שנכנעו לפניו לחוס עליהן ולחוננן, ו"מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ", שלמרות הברית הכה את היושבים לפי חרב.

תַּהֲר֥וּ חֲשַׁ֖שׁ תֵּ֣לְדוּ קַ֑שׁ רוּחֲכֶ֕ם אֵ֖שׁ תֹּאכַלְכֶֽם׃
וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפ֣וֹת שִׂ֑יד קוֹצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ׃
(ישעיה לג יא-יב)

"רוּחֲכֶ֕ם אֵ֖שׁ תֹּאכַלְכֶֽם" – רוּחֲכֶ֕ם, זו נשמתכם, תאכל אֵ֖שׁ. ויהיה זה חיזוק לדברי חז"ל שהייתה מיתתם של מחנה סנחריב באופן כזה שהנשמה נשרפת והגוף קיים, כאשר מורה גם לשון הכתוב: "וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים", וגם כעין חיזוק להשערתי במאמר קודם(ישעיה ל כה), שהומתו בברקים באישון לילה של מטר סוחף, שכן הנפגעים בברק גופם קיים. ועל המיתה בשריפה מוכיח גם סוף לשונו: "וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפ֣וֹת שִׂ֑יד קוֹצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ".

פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃
(ישעיה לג יד)

החַטָּאִים והחֲנֵפִים בְצִיּוֹן עמדו במרדם לבלי יחס שרפת מחנה סנחריב אל נס יוצא מגדר הטבע, אלא יחסו אותה אל טבע המקום והסביבה של ציון המסוגל להופעות כאלה, ולכן תקפם פחד, מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ בְצִיּוֹן֙ מקום אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה(וראה ישעיה כט י)? מִי־יָג֥וּר במקום מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם(השווה ישעיה י טז; ישעיה לא ט)?

ואמרו "מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם" משום שלפי דעתם סיבת המוקד היא סיבה תדירית המונחת בטבע המקום. והנביא משיב להם: "הֹלֵ֣ךְ צְדָק֔וֹת וְדֹבֵ֖ר מֵֽישָׁרִ֑ים" וכו'.