פסוק א:הוי. אמר הנביא יש להתאונן על הושע ועשרת השבטים:
פסוק א:היורדים למצרים. לבקש עזרה מול סנחריב:
פסוק א:ועל סוסים ישענו. בטחונם היה על הסוסים הקלים הבאים ממצרים:
פסוק א:על רכב כי רב. על המרכבות אשר רבו ועל מרבית הפרשים רוכבי הסוסים ולא שעו. לא פנו לבטוח על ה׳:
פסוק ב:וגם הוא חכם. אם הם נתחכמו לבטל הרעה המיועדת ע״י עזרת מצרים הנה גם הוא חכם להפר עצתם ויביא את הרעה ולא יסיר דבריו אשר גזר עליהם על ידי הנביאים:
פסוק ב:וקם על בית מרעים. האל יקום על ישראל שהם בית מרעים ויביא עליהם הרעה וגם יקים על אנשי עזרתם הם מצרים פועלי האון:
פסוק ג:ומצרים. ר״ל מהו הבטחון הזה הלא מצרים אדם ולא אל:
פסוק ג:וה׳ יטה ידו. להכות בהם:
פסוק ג:וכשל עוזר. אלו מצרים שרצו לעזור לישראל כי גם הם יפלו ביד אשור:
פסוק ג:ונפל עזור. אלו ישראל שחשבו להיות נעזרים במצרים:
פסוק ג:ויחדו. העזר והעזור יכלו מן העולם:
פסוק ד:כי כה אמר ה׳ וכו׳. ר״ל אז ידעו שהכל בהשגחה כי ירושלים שבטחה בי לא תפול ביד אשור וכאשר מסיים והולך והם יפלו בידו:
פסוק ד:כאשר יהגה. כמו האריה ההומה כשעומד על טרפו אשר אם יתאספו עליו אסיפת רועים הנה לא יפחד מקולם ולא יכנע מהמונם הרב לעזוב טרפו כן ירד ה׳ להגן על הר ציון ולהחנות צבאו שמה ולא יחוש להמון העמים ואמר בלשון הנהוג בבני אדם:
פסוק ה:כצפרים עפות. כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה׳ להגן על ירושלים:
פסוק ה:גנון והציל. יגן עליהם ויצילם:
פסוק ה:פסוח והמליט. בבוא המלאך להכות במחנה אשור ידלג ממעל ירושלים ויהיו הם נמלטים מן המכה:
פסוק ו:שובו וכו׳. אתם בני ישראל שובו למי שהעמקתם מחשבות היאך לסור ממנו ר״ל שובו לה׳ אשר סרתם ממנו:
פסוק ז:כי ביום ההוא. חוזר למעלה לומר שובו עד לא נעשה הנס כי אחר הנס ימאס כל איש אלילי כספו אשר עשו לכם ידיכם לעבדם ולחטוא בהם ובהיות כן לא תהיה התשובה חשובה כ״כ לכן מהרו בתשובה עד לא יבא הנס:
פסוק ח:ונפל אשור. ר״ל אחר התשובה יבוא הנס אשר יפול אשור בחרב לא של איש כי אם בחרב המלאך:
פסוק ח:וחרב וכו׳. כפל הדבר במ״ש:
פסוק ח:ונס לו. כשיראה מלך אשור את המגפה ינוס לו כמפני חרב:
פסוק ח:ובחוריו למס יהיו. הנשארים מחילו ימס לבבם מפחד:
פסוק ט:וסלעו. חזקו יעבור ממנו וילך לו מרוב הפחד:
פסוק ט:וחתו מנס שריו. שריו יפחדו כאשר יתפחדו אנשים מנושא הנס הנראה למרחוק וראשון לכל אנשי הצבא:
פסוק ט:אשר אור לו בציון. אשר הכין שם שלהבת ותנור אש לשרוף בהם מחנה אשור והוא דרך משל: