פסוק א:כסופות. רוח סופה וסערה:
פסוק א:בנגב. ענין יובש כמו כאפיקים בנגב (תהילים קכ״ו:ד׳) לחלוף. לעבור כמו וחלף ביהודה (לעיל ח):
פסוק ב:והשודד. ענין עושק:
פסוק ב:עילם. הוא ממדינת מדי:
פסוק ב:צורי. מלשון מצור והוא הקיף גייסות סביב העיר לכבשה:
פסוק ג:חלחלה. ענין רעדה ורתת:
פסוק ג:צירים. ענין כאב כמו צירים וחבלים יאחזון (לעיל יג):
פסוק ג:נעויתי. מלשון עוות ועקום:
פסוק ד:תעה. מי שאינו יודע מה לעשות נקרא תועה והושאל מהתועה בדרך ואינו יודע להיכן ילך:
פסוק ד:פלצות. ענין חרדה כמו ועמודיה יתפלצון (איוב ט):
פסוק ד:בעתתני. מלשון בעתה ופחד:
פסוק ד:נשף. ערב כמו קדמתי בנשף (תהלים קיט):
פסוק ד:השקי. ענין תאוה כמו חשק שלמה (מ״א ט):
פסוק ה:ערוך. ענינו סדור המאכל:
פסוק ה:צפה. ענין ראיה כמו יצף ה׳ (בראשית לא) הצפית. העומד ורואה אם גייסות באים נקרא צופה:
פסוק ה:משחו מגן. יש מגן עשוי מעור שלוק ומושחין אותו בשמן להחליק מעליו מכת חרב וחנית וכן מגן שאול בלי משוח בשמן (ש״ב א):
פסוק ז:צמד. זוג כמו צמד בקר (איוב א):
פסוק ז:פרשים. כן יקראו רוכבי הסוס המצומדים בכך וכן פרש מעלה (נחום ג):
פסוק ז:והקשיב. ענין שמיעה:
פסוק ח:מצפה. כן נקרא המקום שעומד עליו הצופה:
פסוק ט:פסילי. כן יקראו הגלולים כי המה נפסלים ונחצבים והוא מלשון ויפסלו בוני שלמה (מ״א ה):
פסוק י:מדושתי. מלשון דישה:
פסוק יב:אתא. ענין ביאה כמו ואתא מרבבות קדש (דברים לג):
פסוק יב:תבעיון בעיו. ענין שאלה ודרישה ובדרז״ל בעי מיניה וכו׳ ודומה לו נבעו מצפוניו (עובדיה א׳:ו׳) שהוא ענין דרישת החפוש וכמו שמלת בקשה הונח לדרישת שאלה ולדרישת החפוש כן מלת בעיו הונח לשניהם:
פסוק יג:בערב. הבי״ת היא במקום על כמו כן ינתן בו (ויקרא כד) ומשפטו עליו תלינו. מל׳ לינה:
פסוק יג:ארחות. שיירות הולכי אורח:
פסוק יד:קדמו. הביאו לפניהם וכן אשר לא קדמו (דברים כג):
פסוק טו:חרבות. מלשון חרב:
פסוק טו:נטושה. ענין התפשטות כמו וינטשו בלחי (שופטים טו):