צורי מדי. בדפוס ישן מלעיל וכן כתב רש"י צורי טעמו למעלה בצד"י אבל רד"ק כתב טעמו מלרע. וכן הוא בספרים כתובי יד ושאר ספרי הדפוס:
פסוק ב:
כל אנחתה. במסורת פרשת וארא חשיב ליה עם ד' כל בלא וא"ו דסבירין וכל. כל אנחתה. לא מפיק ה"א רש"י ורד"ק כאן וביחזקאל סימן ט"ז ובמכלול דף ל"ב ובמסרה רבתא נמנה עם מלין דלא מפקין ה"א בסוף תיבותא ומטעין בהון:
פסוק ג:
נעויתי. העי"ן בחטף פתח:
פסוק ד:
חשקי. בספר כ"י החי"ת בסגול ובשאר ספרים בחירק וכ"כ רד"ק.
פסוק ו:
המצפה. בספרם כתובי יד מדוייקים וגם בדפוסים ישנים הה"א במאריך והמ"ם רפה:
פסוק ז:
וראה רכב. ברוב הספרים מלעיל הטעם ברי"ש:
פסוק י:
ובן גרני. הגימ"ל בקמץ לבד והוא חטף:
פסוק יב:
אתא בקר. במקצת ספרים כ"י אתה בה"א וכן הביא השרשים בשרש אתה ובהגהה שם א"א במסורה אתא בקר לית כתיב אל"ף וחד ואתה מרבבת קדש כתיב ה"א:
פסוק יג:
משא בערב ביער בערב. בספרים מדוייקים שניהם שבפסוק בשוא לבד: