א מַשָּׂ֖א דַּמָּ֑שֶׂק הִנֵּ֤ה דַמֶּ֙שֶׂק֙ מוּסָ֣ר מֵעִ֔יר וְהָיְתָ֖ה מְעִ֥י מַפָּלָֽה׃ ב עֲזֻב֖וֹת עָרֵ֣י עֲרֹעֵ֑ר לַעֲדָרִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ינָה וְרָבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ ג וְנִשְׁבַּ֤ת מִבְצָר֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם וּמַמְלָכָ֥ה מִדַּמֶּ֖שֶׂק וּשְׁאָ֣ר אֲרָ֑ם כִּכְב֤וֹד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְי֔וּ נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ ד וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִדַּ֖ל כְּב֣וֹד יַעֲקֹ֑ב וּמִשְׁמַ֥ן בְּשָׂר֖וֹ יֵרָזֶֽה׃ ה וְהָיָ֗ה כֶּֽאֱסֹף֙ קָצִ֣יר קָמָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ שִׁבֳּלִ֣ים יִקְצ֑וֹר וְהָיָ֛ה כִּמְלַקֵּ֥ט שִׁבֳּלִ֖ים בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ ו וְנִשְׁאַר־בּ֤וֹ עֽוֹלֵלֹת֙ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת שְׁנַ֧יִם שְׁלֹשָׁ֛ה גַּרְגְּרִ֖ים בְּרֹ֣אשׁ אָמִ֑יר אַרְבָּעָ֣ה חֲמִשָּׁ֗ה בִּסְעִפֶ֙יהָ֙ פֹּֽרִיָּ֔ה נְאֻם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ז בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִשְׁעֶ֥ה הָאָדָ֖ם עַל־עֹשֵׂ֑הוּ וְעֵינָ֕יו אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּרְאֶֽינָה׃ ח וְלֹ֣א יִשְׁעֶ֔ה אֶל־הַֽמִּזְבְּח֖וֹת מַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֑יו וַאֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֶצְבְּעֹתָיו֙ לֹ֣א יִרְאֶ֔ה וְהָאֲשֵׁרִ֖ים וְהָחַמָּנִֽים׃ ט בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִהְי֣וּ ׀ עָרֵ֣י מָעֻזּ֗וֹ כַּעֲזוּבַ֤ת הַחֹ֙רֶשׁ֙ וְהָ֣אָמִ֔יר אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיְתָ֖ה שְׁמָמָֽה׃ י כִּ֤י שָׁכַ֙חַתְּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔ךְ וְצ֥וּר מָעֻזֵּ֖ךְ לֹ֣א זָכָ֑רְתְּ עַל־כֵּ֗ן תִּטְּעִי֙ נִטְעֵ֣י נַעֲמָנִ֔ים וּזְמֹ֥רַת זָ֖ר תִּזְרָעֶֽנּוּ׃ יא בְּי֤וֹם נִטְעֵךְ֙ תְּשַׂגְשֵׂ֔גִי וּבַבֹּ֖קֶר זַרְעֵ֣ךְ תַּפְרִ֑יחִי נֵ֥ד קָצִ֛יר בְּי֥וֹם נַחֲלָ֖ה וּכְאֵ֥ב אָנֽוּשׁ׃ יב ה֗וֹי הֲמוֹן֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כַּהֲמ֥וֹת יַמִּ֖ים יֶהֱמָי֑וּן וּשְׁא֣וֹן לְאֻמִּ֔ים כִּשְׁא֛וֹן מַ֥יִם כַּבִּירִ֖ים יִשָּׁאֽוּן׃ יג לְאֻמִּ֗ים כִּשְׁא֞וֹן מַ֤יִם רַבִּים֙ יִשָּׁא֔וּן וְגָ֥עַר בּ֖וֹ וְנָ֣ס מִמֶּרְחָ֑ק וְרֻדַּ֗ף כְּמֹ֤ץ הָרִים֙ לִפְנֵי־ר֔וּחַ וּכְגַלְגַּ֖ל לִפְנֵ֥י סוּפָֽה׃ יד לְעֵ֥ת עֶ֙רֶב֙ וְהִנֵּ֣ה בַלָּהָ֔ה בְּטֶ֥רֶם בֹּ֖קֶר אֵינֶ֑נּוּ זֶ֚ה חֵ֣לֶק שׁוֹסֵ֔ינוּ וְגוֹרָ֖ל לְבֹזְזֵֽינוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
מעי. תל ודגור כמו לעי השדה (מיכה א):
פסוק ג:
ונשבת. ענין בטול:
פסוק ג:
ככבוד. העושר נקרא כבוד כמו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה (בראשית ל״א:א׳):
פסוק ו:
עוללות. הם הענבים הקטנים הנשארים באילן ואין מי חושש עליהם והוא מלשון עולל ויונק:
פסוק ו:
כנוקף. ענין כריתה כמו ונקף סבכי היער (לעיל י) גרגרים. כן יקראו פירות דקים יחידים:
פסוק ו:
אמיר. הוא נוף העליון וכן כעזובת החורש והאמיר האמור למטה:
פסוק ו:
בסעיפיה. בענפיה כמו בסעפותיו קננו (יחזקאל לא):
פסוק ז:
ישעה. יפנה כמו וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו (בראשית ד׳:ד׳):
פסוק ז:
על. כמו אל:
פסוק ח:
והאשרים. הוא אילן הנעבד:
פסוק ח:
והחמנים. צורה מה עשוי לחמה:
פסוק ט:
מעוזו. ענין חוזק:
פסוק ט:
החורש. ענינו יער בעל סעיפים כמו וחורש מצל (יחזקאל ל״א):
פסוק ט:
והאמיר. הוא הנוף העליון:
פסוק י:
וצור. ענין חוזק:
פסוק י:
נעמנים. מל׳ נעים ויופי:
פסוק י:
וזמורות. כן נקרא ענף הגפן וכן ויכרתו משם זמורה (במדבר י״ג):
פסוק יא:
תשגשגי. ענין גדול למעלה למעלה כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צ״ב) ונכפלו הפ״א ועין הפעל ויורה על הפלגה וכן לחפר פרות (לעיל ב׳) שפי׳ חפירות עמוקות ביותר:
פסוק יא:
נד. מל׳ נדידה:
פסוק יא:
קציר. ענינו ענף כמו תשלח קציריה (תהילים פ׳:י״ב) נחלה. מל׳ חולי:
פסוק יא:
אנוש. כאוב ביותר וכן אנוש חצי בלי פשע (איוב ל״ד):
פסוק יב:
המון ושאון. פתרון אחד להם:
פסוק יב:
כבירים. חזקים או מרובים:
פסוק יג:
כמוץ. הוא פסולת התבואה כמו כמוץ אשר תדפנו רוח (תהלים א):
פסוק יג:
וכגלגל. הוא פרח הקוצים העשוי כגלגל:
פסוק יג:
סופה. רוח סערה:
פסוק יד:
בלהה. הוא הפוך מן בהלה וכן בלהות היית (יחזקאל כ״ז):
פסוק יד:
שוסינו. ענין בזה ושלל:
פסוק יד:
וגורל. הוא כמו חלק ע״ש שדרך לחלוק ע״פ גורל: