תנ"ך על הפרק - ישעיה טז - מצודת ציון

תנ"ך על הפרק

ישעיה טז

350 / 929
היום

הפרק

שִׁלְחוּ־כַ֥ר מֹשֵֽׁל־אֶ֖רֶץ מִסֶּ֣לַע מִדְבָּ֑רָה אֶל־הַ֖ר בַּת־צִיּֽוֹן׃וְהָיָ֥ה כְעוֹף־נוֹדֵ֖ד קֵ֣ן מְשֻׁלָּ֑ח תִּֽהְיֶ֙ינָה֙ בְּנ֣וֹת מוֹאָ֔ב מַעְבָּרֹ֖ת לְאַרְנֽוֹן׃הביאוהָבִ֤יאִיעֵצָה֙ עֲשׂ֣וּ פְלִילָ֔ה שִׁ֧יתִי כַלַּ֛יִל צִלֵּ֖ךְ בְּת֣וֹךְ צָהֳרָ֑יִם סַתְּרִי֙ נִדָּחִ֔ים נֹדֵ֖ד אַל־תְּגַלִּֽי׃יָג֤וּרוּ בָךְ֙ נִדָּחַ֔י מוֹאָ֛ב הֱוִי־סֵ֥תֶר לָ֖מוֹ מִפְּנֵ֣י שׁוֹדֵ֑ד כִּֽי־אָפֵ֤ס הַמֵּץ֙ כָּ֣לָה שֹׁ֔ד תַּ֥מּוּ רֹמֵ֖ס מִן־הָאָֽרֶץ׃וְהוּכַ֤ן בַּחֶ֙סֶד֙ כִּסֵּ֔א וְיָשַׁ֥ב עָלָ֛יו בֶּאֱמֶ֖ת בְּאֹ֣הֶל דָּוִ֑ד שֹׁפֵ֛ט וְדֹרֵ֥שׁ מִשְׁפָּ֖ט וּמְהִ֥ר צֶֽדֶק׃שָׁמַ֥עְנוּ גְאוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּ֣א מְאֹ֑ד גַּאֲוָת֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ לֹא־כֵ֥ן בַּדָּֽיו׃לָכֵ֗ן יְיֵלִ֥יל מוֹאָ֛ב לְמוֹאָ֖ב כֻּלֹּ֣ה יְיֵלִ֑יל לַאֲשִׁישֵׁ֧י קִיר־חֲרֶ֛שֶׂת תֶּהְגּ֖וּ אַךְ־נְכָאִֽים׃כִּ֣י שַׁדְמוֹת֩ חֶשְׁבּ֨וֹן אֻמְלָ֜ל גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֗ה בַּעֲלֵ֤י גוֹיִם֙ הָלְמ֣וּ שְׂרוּקֶּ֔יהָ עַד־יַעְזֵ֥ר נָגָ֖עוּ תָּ֣עוּ מִדְבָּ֑ר שְׁלֻ֣חוֹתֶ֔יהָ נִטְּשׁ֖וּ עָ֥בְרוּ יָֽם׃עַל־כֵּ֡ן אֶבְכֶּ֞ה בִּבְכִ֤י יַעְזֵר֙ גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה אֲרַיָּ֙וֶךְ֙ דִּמְעָתִ֔י חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה כִּ֧י עַל־קֵיצֵ֛ךְ וְעַל־קְצִירֵ֖ךְ הֵידָ֥ד נָפָֽל׃וְנֶאֱסַ֨ף שִׂמְחָ֤ה וָגִיל֙ מִן־הַכַּרְמֶ֔ל וּבַכְּרָמִ֥ים לֹֽא־יְרֻנָּ֖ן לֹ֣א יְרֹעָ֑ע יַ֗יִן בַּיְקָבִ֛ים לֹֽא־יִדְרֹ֥ךְ הַדֹּרֵ֖ךְ הֵידָ֥ד הִשְׁבַּֽתִּי׃עַל־כֵּן֙ מֵעַ֣י לְמוֹאָ֔ב כַּכִּנּ֖וֹר יֶֽהֱמ֑וּ וְקִרְבִּ֖י לְקִ֥יר חָֽרֶשׂ׃וְהָיָ֧ה כִֽי־נִרְאָ֛ה כִּֽי־נִלְאָ֥ה מוֹאָ֖ב עַל־הַבָּמָ֑ה וּבָ֧א אֶל־מִקְדָּשׁ֛וֹ לְהִתְפַּלֵּ֖ל וְלֹ֥א יוּכָֽל׃זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מוֹאָ֖ב מֵאָֽז׃וְעַתָּ֗ה דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ לֵאמֹר֒ בְּשָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְנִקְלָה֙ כְּב֣וֹד מוֹאָ֔ב בְּכֹ֖ל הֶהָמ֣וֹן הָרָ֑ב וּשְׁאָ֥ר מְעַ֛ט מִזְעָ֖ר ל֥וֹא כַבִּֽיר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
כר. קבוצת כרים והם הכבשים השמנים: קן. הוא מדור האפרוחים: משולח. נעזב לרצון עצמו כמו ונער משלח (משלי כט): פלילה. ענין משפט כמו פקו פלילה (לקמן כ״ח): יגורו. ידורו: הוי. היה: אפס. הוא כענין כליון: המץ. מל׳ מציצה: שוד. כמו שודד וכן המבליג שוד (עמוס ה): תמו. מל׳ תם והשלמה: רומס. ענין דריכת הרגל: באמת. ענינו דבר המתקיים: גאון. מלשון גאוה: גא. כמו גאה: ועברתו. מל׳ עברה וזעם: כן. ענינו כמו אמת כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כז): בדיו. ענין דבר כזב הבדוי מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב יא): לאשישי. הם היסודות כמו נפלו אשיותיה (ירמיה נ): קיר חרשת. שם מקום תהגו. ענין המים כמו המצפצפים והמהגים (לעיל ח): נכאים. ענין שבירה כמו נאספו עלי נכים (תהלים לה): שדמות. שדות תבואה כמו ושדמות לא עשה אוכל (חבקוק ג): אמלל. ענין כריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ): בעלי. ענין אדון ושר כמו אם בעליו עמו (שמות כב) הלמו. ענין שבירה כמו והלמה סיסרא (שופטים ה): שרוקיה. זמורות נבחרים כמו ויטעהו שורק (לעיל ה): נגעו. מלי נגע ור״ל נגפו וכן וינגעו יהושע וכל ישראל (יהושע ח): שלהותיה. ענין התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים (ש״ה ד): נטשו. ענין פזור והתפשטות כמו וינטשו בלחי (שופטים טו): אריוך. ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח): קיצך. פירות הקיץ נופל. ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (ברא׳ כה): ונאסף. ענין כליון כמו אסוף אסיפם (ירמיה ח): הכרמל. הוא מקום שדות וכרמים כמו והיה מדבר לכרמל (לקמן ל״ב): ירונן. מל׳ רינה: ירועע. מלשון תרועה: ביקבים. הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו: ידרוך הדורך. הדרך לדרוך ברגל על הענבים להוציא היין: השבתי. ענין בטול כמו שבת נוגש (לעיל י״ד): מעי. וקרבי פתרון אחד להם: נלאה. ענין עייפות כמו המעט מכם הלאות אנשים (לעיל ו): הבמה. ענינו מקום גבוה ורמה כמו במתי עב (לעיל י״ד): מקדשו. מקום המזומן לו: ונקלה. מל׳ קלות: ההמון. ענין עם רב ולתוספת ביאור אמר הרב: מזער. ענינו כמו מעט כמו כתר לי זעיר (איוב ל״ו): כביר. ענין רבוי כמו יתן אוכל למכביר (שם):

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך