פסוק א:משא. בליל, סמוך והטעם בליל כך מהשבוע:
פסוק א:שודד ער מואב. והנה הוא חסר בי"ת במואב:
פסוק א:נדמה. נכרת כמו ודמיתי אמך (הושע ד' ה'):
פסוק א:קיר מואב. מדינה כמו וארם מקיר (עמוס ט' ז'):
פסוק ב:עלה. הטעם עלה יושב [הבית]:
פסוק ב:בכל ראשיו. של מואב:
פסוק ב:כל זקן גדועה. שם כמו וחבולתו חוב (יחזקאל י"ח ז'):
פסוק ב:ובי"ת בראשיו ימשך אחר עמו כמ"ם מאל אביך (בראשית מ"ט כ"ה):
פסוק ג:בחוצותיו. בחוצות מואב:
פסוק ג:על גגותיה. רמז למדינה:
פסוק ג:ייליל. כמו ייטיב (איוב כ"ב כ"א), והנה העתיד בבנין הפעיל נע, והם זרות:
פסוק ד:ותזעק. נפש של מואב ירעה לו והנכון שכל אחד יזעק ויאמר:
פסוק ה:לבי למואב. בעבור מואב:
פסוק ה:בריחיה. בריחי המדינה צועקים כמו הילילי שער (ישעיהו י"ד ל"א), או בריחיה הובאו אל מצרים, כי משם בא מלך אשור, או צוער של סדום, ויהיה 'עגלת שלישיה' שיש לה גם שנים, תואר צוער, ויתכן היות בריחיה שם התואר כטעם בורחיה, אך ברוחיה לא יתכן לאמרו כי איך יהיה פעול לפועל עומד:
פסוק ה:יעוערו. העי"ן השני כפול והטעם כמו עוררו, והיא מלה זרה:
פסוק ו:כי. נמרים, שם מקום:
פסוק ו:משמות. שם, ואילו היה פועלות מהכפולים [היה] תחת השי"ן חירק:
פסוק ז:עשה. קנה כמו עשה לי את החיל הזה (דברים י"ח י"ז):
פסוק ז:ופקדתם. מגזרת פקדון (ויקרא ה' כ"ג), והנה הממון ישאום אל ערבי הנחל, והנכון שממונם ישאוהו על הנחל הידוע בארצם שהוא על ערבים, והטעם שיוליכו ממונם למקום אחר אולי ישאר להם:
פסוק ח:כי. עד, מושך אחר, וכן הוא ועד באר אלים:
פסוק ט:כי. מלאו דם, חללי מואב:
פסוק ט:נוספות. הטעם רעות נוספות, וכן עשיר יענה עזות (משלי מ' כ"ג), והטעם מלות:
פסוק ט:כי אשית. מושך גם אחר וכן הוא אשית לפליטת מואב אריה והוא מלך אשור: