א וְהֶחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֤א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ ב בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ ג וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ד אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃ ה וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃ ו וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
והחזיקו. ויאחזו:
פסוק א:
שבע נשים באיש אחד. מרוב אלמנות רבות, באיש אחד מבקשות ממנו שישא אותן:
פסוק א:
אסוף. הטמן חרפתנו כמו ואספתו אל תוך ביתך (דברים כ״א:י״ב) שהאשה כשהיא נשואה אין נוהגין בה מנהג הפקר ומ"א נבוכדנאצר גזר שלא יבעלו א"א שלא יענשו לכן היו מבקשות שיהא עליהן שם אישו':
פסוק ב:
ביום ההוא. לאחר שיכלו נוי תכשיטי הנואפות והנבלות לא תכלה (ס"א לא תסולה) עוד צבי נוי כבודם באלה:
פסוק ב:
יהיה צמח ה'. לכם לנוי:
פסוק ב:
לצבי ולכבוד. הם הצדיקים הנשארים בם והחכמים תלמידי התורה בהם יתלו את צבי כבודם:
פסוק ב:
ופרי הארץ. הם בני הצדיקים פרי עץ חיים הם יהיו לגאון ולתפארת אשר בהם יתפארו ויתהללו פליטת ישראל צבי. הוא נוי דבר צביון שיש חפץ בו:
פסוק ג:
והיה הנשאר. בהם בציון יתיישבו:
פסוק ג:
והנותר. בכל מקום ישכנו בירושלים:
פסוק ג:
קדוש יאמר לו. כולם יהיו צדיקים וא"ת צדיקים המתים לפני אותו היום אבד כבודם ת"ל כל הכתוב לחיי העוה"ב יהיו בירושלים כת"י:
פסוק ד:
אם רחץ. כי רחץ יש אם משמש כן בלשון כי וכן (איוב ח׳:י״ח) אם יבלענו ממקומו כי יבלענו, עד אם כלו לשתות (בראשית כ״ד:י״ט):
פסוק ד:
צואת. תגאלת כתרגומו כלומר העביר עונם ע"י יסורין וביעור מן העולם:
פסוק ד:
ידיח. ל' רחיצה בל' משנה ובמקרא ושם ידיחו את העולה (יחזקאל מ׳:ל״ח):
פסוק ד:
ברוח משפט. ע"י יסורין טלנ"ט בלע"ז שיעלה על רוחו לשפוט אותם:
פסוק ד:
וברוח בער. לבערם מן העולם בער כמו לבער דישקומבמ"ט בלע"ז ל' פעול הלוך:
פסוק ה:
ועל מקראיה. הקרואים בתוכה:
פסוק ה:
ענן יומם ועשן. להגין עליהם מן האומות:
פסוק ה:
כי על כל כבוד. האמור להם תהא החופה שתחופף שכינתי עליהם ושבע חופות יש כאן ענן ועשן נוגה אש להבה חופה שכינה:
פסוק ו:
וסוכה תהיה לצל וגו'. מחורב להגין מלהט יום הבא שנאמר ברשעים ולהט אותם היום הבא (מלאכי ג) שהקב"ה מוציא חמה מנרתקה ומקדרה עליהם:
פסוק ו:
ולמחסה. ל' כיסוי:
פסוק ו:
ולמסתור. להסתר בה:
פסוק ו:
מזרם. אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנם שנאמר על ראש רשעים יחול (ירמיהו כ״ג:י״ט) במס' חגיגה:
פסוק ו:
וממטר. מטר היורד על הרשעי' כענין שנאמר ימטר על רשעים פחים (תהילים י״א:ו׳):