נבואת נחמה קצרה

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃
וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־ הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃
אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־ צִיּ֔וֹן וְאֶת־ דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃
וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־ מְכ֨וֹן הַר־ צִיּ֜וֹן וְעַל־ מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־ כָּל־ כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃
וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־ יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר׃
(ישעיה א ד ב-ו)

נבואה קצרה זו היא נבואת נחמה לכל שיטות הראשונים. נביא תחילה את דבריהם וכמנהגנו ננסה להמשיך ולהסביר כיצד נבואה זו משתלבת בנבואות הקודמות.

שיטת רש"י

לרש"י – "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא" ייכלו התכשיטים שתוארו לעיל, ובזמן התיקון יתפאר העם ו"יתקשט" בצדיקים, בתלמידי החכמים ה"צְבִי" וה"כָבוֹד", וּבבניהם, "פְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙".

לגאולה זו יזכו רק הנותרים, השארית שתינצל בציון לאחר בוא העונשים והייסורים במידת הדין אשר ינקו את העיר.

השארית שתינצל תזכה להגנה א-להית, כפי שהיה בזמן יציאת מצרים ב"עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה". השכינה תשרה מחדש על העיר. שבע חופות רוחניות המנויות בביטוי זה יחפו על ציון.

כשהקב"ה ישפוט את הרשעים בלהט אש, ייהנו הצדיקים בירושלים מצל הסוכה.

שיטת רד"ק

לרד"ק – הנבואה עוסקת בימות המשיח, כשיבוא הגואל = "צֶ֣מַח יְהוָ֔ה", עם ישראל ישתוקק לו ויחפוץ בו – "צְבִ֖י" – וישמחו בו יותר ויותר.

המלך המשיח יהיה "לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת" על הגויים. מי שייהנה מכך יהיו הצדיקים והקדושים, שארית הפליטה שתינצל. אותו ענן כבוד שמתחילה היה חונה במשכן ובבית המקדש, ייראה עתה גם על "בתי החכמים והגדולים והחסידים.

פירוש התרגום

רד"ק מביא גם את פירוש התרגום. לדעתו נבואה זו מתארת התעלות רוחנית שתאפשר השגת אמיתת האל, שלא תושג על האמת, בגלל הגבלה האומרת "כי לא יראני האדם וחי", אפילו חיות הקודש אין רואים אותו. אבל כשיבוא המשיח תרבה השגת בני אדם.

אין מגדלים בירושלים

לפי דרכנו נוסיף עוד ונבאר כי בדבריו הקצרים, הנביא מציב אלטרנטיבה למציאות ששררה בירושלים בימי עוזיהו. אמנם עוזיהו נכשל, אבל הגאולה בוא תבוא. ואלה יהיו מאפייני הגאולה:

  א. כפי שהובטח בנבואת ההקדשה(סוף פרק ו'), עם ישראל לא יושמד. שארית הפליטה תזכה לגאולה.

  ב. השכינה תחזור ותשרה על ירושלים והמקדש. סימני השכנת השכינה – הענן והאש – ייראו לעיני כל.

  ג. במקום החומות והמגדלים שהגנו על ירושלים בימי עוזיהו, יחסה עם ישראל בצל השכינה, תחת צל הסוכה המסמלת את הביטחון בקב"ה, ולא בכוחו ובעצמתו של האדם, כדרך ענני הכבוד שהיו במדבר כשיצאו ממצרים.