תנ"ך על הפרק - ישעיה ד - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה ד

338 / 929
היום

הפרק

וְהֶחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֤א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ׃בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר וכו' רק יקרא שמך עלינו וכו'. ארז"ל שנבוכדנצר ציוה והזהיר לכל חילו שלא יאנסו אשת איש ולכן הרבה נשים היו מחזיקות באיש שישא אותן שיקראו נשואות לינצל מהחיל. ואפשר במאי דקיי"ל האומר לאשה הרי את מקודשת על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה בשאר וכסות דבריו קיימים אבל עונה צערא דגופא לא ניתן לימחל והקשו התוספות מכמה תנאים ואמוראים שהיו הולכים כמה שנים ללמוד והאיכא צערא דגופא ותירצו דהן מעצמן היו מרוצות בלי תנאי ופתוי שבעליהן ילכו ללמוד ושמחות בזה ע"ש בכתובות דף ס"ב וז"ש והחזיקו וכו' לאמר כלומר שאנו מעצמנו ומרצונינו אומרות לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש שהם שאר וכסות רק למעט עונה שאנו מעצמנו אומרות ושמחות בזה דשמך יקרא עלינו שאנו נשואות ובזה תאסוף חרפתנו שלא יתעללו בנו והתנאי קיים וליכא משום צערא דגופא דאנו מעצמינו מתנים ושמחים בזה לאסוף חרפתנו והדברים קיימים: ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד וכו'. י"מ באחרית הימים שיתוקן העולם במלכות שדי יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד שלא יהיה כראשונה שנמשך המות מעץ הדעת ופרי הארץ פירות שנשתבחה ארץ ישראל לא ימשך מהם שום קלקול אלא יהיה לגאון ולתפארת: והיה הנשאר בציון וכו'. אפשר דציון רומז ליסוד וירושלם למלכות. ולכן קדוש יאמר לו דכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. ואפשר דכיון דמכוין ליחד יסוד ומלכות ועי"ז ימשך מחכמה שהיא קדש לוי"ו ונעשה קדוש. כן יזכה הנשאר בציון וכו' קדוש יאמר לו וא"ש ההי"ב: אם רחץ אדני את צואת בנות ציון. אפשר דאמר שם אדני הרומז לשכינה כי כל הדינים על ידה דינ"א דמלכותא. ופירשו המפרשים כי הצואה שכבר יצאה ונגלית צריכה רחיצה ביסורין. ואשר עדיין מבפנים ולא נגלית ידיח ברוח משפט וברו:ח בער

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך