פסוק א:וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק. פֹּעַל עָבַר, זָקֵן עַד שֶׁכָּהוּ עֵינָיו מֵרְאֹת כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְיַעֲקֹב, וְכֵן הַזְּקֵנִים תִּכְהֶינָה עֵינֵיהֶם וְתִכְבַּדְנָה אָזְנֵיהֶם לְעֵת זִקְנוּתָם, אֶלָּא שֶׁמִּקְצָתָם תִּקְפֹּץ הַזִּקְנָה עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מַהֵרָה מִן הָאֲחֵרִים לְפִי טִבְעָם וּלְפִי הַנְהָגָם. וְיִצְחָק כָּהוּ עֵינָיו קֹדֶם מוֹתוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, וְהוּא חָשַׁב כְּשֶׁכָּהוּ עֵינָיו כִּי הוּא קָרוֹב לַמִּיתָה וְלֹא הָיָה, לְפִיכָךְ קָרָא לְעֵשָׂו בְּנוֹ לְבָרְכוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ. וְאוּלַי כֵּהוּת עֵינָיו קֹדֶם זְמַנּוֹ הָיָה מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים, וְלָזֶה נִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעַ כִּי הָאֵל מְיַסֵּר מִקְצָת הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּפִי מַה שֶּׁרוֹאֶה בְּחָכְמָתוֹ. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (תנחומא) כִּי מֵעֲשַׁן קְטֹרֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיוּ נְשֵׁי עֵשָׂו מְקַטְּרוֹת מִהֲרוּ עֵינָיו לִכְהוֹת.
פסוק ב:לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי. וְאוּלַי תִּהְיֶה מִיתָתִי פִּתְאֹם וְלֹא אוּכַל לְבָרֵךְ אוֹתְךָ.
פסוק ג:כֵּלֶיךָ. שֶׁאַתָּה צָד בָּהֶם, וְהַפְּרָט, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ, אוֹ הָיוּ כֵּלִים אֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה.
פסוק ג:תֶּלְיְךָ. הוּא הָאַשְׁפָּה שֶׁתּוֹלִין אוֹתָהּ בָּאֵזוֹר, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״סַיְפָךְ״, וְהַסַּיִף גַּם כֵּן תְּלוּיָה בָּאֵזוֹר אוֹ חוֹגְרִים אוֹתוֹ.
פסוק ג:וְצֵא הַשָּׂדֶה. כִּי לֹא הָיָה יוֹצֵא שָׁם בְּכָל יוֹם.
פסוק ג:צָיִדה. כְּתִיב בְּהֵ״א וּקְרֵי בְּלֹא הֵ״א, וְהַדְּרָשׁ יָדוּעַ כִּי נִכְתַּב הַהֵ״א לִרְמֹז בָּהּ חָמֵשׁ הֲלָכוֹת שְׁחִיטָה.
פסוק ד:וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים. לֹא הָיָה שׁוֹאֵל הַצַּיִד לְחֶסְרוֹן שֶׁהָיָה לוֹ מִמַּאֲכָל, כִּי עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וּמִקְנֶה רַב הָיָה לוֹ, אֶלָּא שֶׁהַזְּקֵנִים נַפְשָׁם קָצָה בָּהֶם וּמִתְאַוִּים הַמַּאֲכָלִים וּמְבַקְּשִׁים דָּבָר חָדָשׁ מוּטְעָם בְּמַאֲכָלָם, וּבְשַׂר הַצַּיִד הוּא מַאֲכָל חָדָשׁ שֶׁאֵינוֹ מִזְדַּמֵּן תָּמִיד כִּבְשַׂר הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהָעוֹפוֹת הַגְּדֵלִים בַּבַּיִת, לְפִיכָךְ שָׁאַל יִצְחָק מֵעֵשָׂו בְּנוֹ לְהָבִיא צַיִד וְיִיטַב לִבּוֹ בּוֹ וִיבָרְכֶנּוּ, כִּי יָדַע כִּי צָרִיךְ הוּא לְבִרְכָתוֹ כִּי לֹא הָיָה אִישׁ הָגוּן וְטוֹב, אֲבָל יַעֲקֹב לֹא הָיָה צָרִיךְ לְבִרְכָּה, כִּי יָדַע יִצְחָק כִּי בִּרְכַּת אַבְרָהָם לוֹ תִּהְיֶה וּבְרִית קִיּוּם הַזֶּרַע הַמְיֻחָד לְאַבְרָהָם, וּבָנָיו יִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ; וְאַבְרָהָם גַּם כֵּן לֹא בֵּרַךְ אֶת יִצְחָק.
פסוק ה:וְרִבְקָה שֹׁמַעַת... בְּדַבֵּר יִצְחָק. וְרָאֲתָה כִּי הָלַךְ עֵשָׂו לַעֲשׂוֹת מִצְוַת אָבִיו וְאָמְרָה לְיַעֲקֹב, כִּי קִנְּאָה בָּזֶה, וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי יַעֲקֹב יִהְיֶה מְבֹרָךְ אֲפִלּוּ לֹא יְבָרְכֶנּוּ אָבִיו. וְכֵן הָיְתָה דַּעַת אָבִיו כִּי יִצְחָק צַדִּיק הָיָה וְלֹא הָיָה גּוֹזֵל אֶת הַבְּרָכָה מִיַּעֲקֹב וְנוֹתְנָהּ לְעֵשָׂו בַּעֲבוּר תַּבְשִׁיל אֶחָד, חָלִילָה! אֲבָל רִבְקָה הָיְתָה לִבָּהּ הוֹמֶה עָלֶיהָ עַל יַעֲקֹב לְרֹב אַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ, וְיָעֲצָה לוֹ לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִרְמָה כְּדֵי לְקַבֵּל הַבְּרָכָה מֵאָבִיו, וְלֹא הָיְתָה חוֹשֶׁבֶת לַעֲשׂוֹת עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה.
פסוק ו:לֵאמֹר. הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ, וְעִנְיַן הַדְּבָרִים וְסוֹפָם לֵאמֹר לוֹ זֶה.
פסוק ז:לִפְנֵי ה׳. הוֹסִיפָה לוֹ לִפְנֵי ה׳ מַה שֶׁלֹּא אָמַר הוּא, כְּדֵי לְהַכְנִיס בְּלִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, דָּבָר גָּדוֹל הוּא בִּרְכַּת אָבִיו כִּי לִפְנֵי ה׳ תִּהְיֶה, כְּלוֹמַר בִּנְבוּאָה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו בְּעֵת הַבְּרָכָה יְבָרְכֵהוּ.
פסוק ח:וְעַתָּה. לֵךְ נָא אֶל הַצֹּאן, אֶל הַצֹּאן שֶׁהָיָה לָהֶם.
פסוק ט:טֹבִים. שְׁמֵנִים. וְכֵן ״רַךְ וָטוֹב״ (בראשית יח:ז), ״שֶׁבַע פָּרוֹת הַטֹּבוֹת״ (בראשית מא:כו).
פסוק יא:אִישׁ שָׂעִר. כִּי כֻּלּוֹ הָיָה מְכֻסֶּה שֵׂעָר וַאֲפִלּוּ יָדָיו וְצַוָּארוֹ.
פסוק יב:כִּמְתַעְתֵּעַ. יֹאמַר: לְפִי שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה אַתְעֶה אוֹתוֹ שֶׁאֲנִי עֵשָׂו, וְאִם יְמוּשֵׁנִי וְיִמְצָאֵנִי חָלָק יֹאמַר לִי אֵיךְ שָׂחַקְתָּ בִּי וִיקַלְלֵנִי תַּחַת בִּרְכָתוֹ.
פסוק יב:יְמֻשֵּׁנִי. שָׁרְשׁוֹ מש״ש, וְהַשִּׁי״ן דְּגוּשָׁה.
פסוק יב:כִּמְתַעְתֵּעַ. שָׁרְשׁוֹ תע״ה וְנִכְפְּלוּ בּוֹ הַפֵּ״א וְהָעַיִ״ן, וְכֵן ״מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים״ (ירמיה י:טו) ״וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִיאָיו״ (דברי הימים ב לו:טז).
פסוק יב:וְהֵבֵאתִי. עָלַי, אֲנִי גּוֹרֵם לְהָבִיא עָלַי קְלָלָה.
פסוק יג:עָלַי קִלְלָתְךָ. אִם יְקַלֵּל, לֹא תָנוּחַ הַקְּלָלָה עָלֶיךָ כִּי אִם עָלַי, כִּי אֲנִי גָּרַמְתִּי לְךָ, אֲבָל אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּשְׁמַע קוֹלִי וְתֵלֵךְ עַל זֶה הַסָּפֵק.
פסוק טו:וַתִּקַּח רִבְקָה וְגוֹ׳ הַחֲמֻדֹת. בְּגָדִים חֲמוּדִים שֶׁהָיוּ לוֹ לְלָבְשָׁם בְּעֵת הַפְּנַאי, וּבְעֵת שִׁבְתּוֹ בֵּין הַגְּדוֹלִים הָיָה לוֹבְשָׁם לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, וְהָיָה מֵשִׂים בָּהֶם מֵעִשְׂבֵּי הַשָּׂדֶה שֶׁרֵיחָן טוֹב כְּדֵי שֶׁיִּקְלְטוּ הָרֵיחַ, לְפִיכָךְ אָמַר ״רֵיחַ בְּגָדָיו כְּרֵיחַ שָׂדֶה״ (בראשית כז:כז), לְפִיכָךְ הִלְבִּישָׁה רִבְקָה אוֹתָם אֶת יַעֲקֹב הֵנָּה.
פסוק טז:וְכֵן הִלְבִּישָׁה עַל־יָדָיו. מֵעוֹרוֹת הַגְּדָיִים וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו, שֶׁיַּחְשֹׁב יִצְחָק שֶׁהוּא עֵשָׂו בְּמִשְׁמוּשׁ וּבְרֵיחַ בְּגָדִים.
פסוק יז:וַתִּתֵּן אֶת־הַמַּטְעַמִּים. וְלֹא זָכַר אֶת הַבָּשָׂר כִּי בִּכְלַל מַטְעַמִּים הַבָּשָׂר, כִּי הֵם עִקָּר לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים״ (בראשית כז:ד), שֶׁיִּהְיֶה הַתַּבְשִׁיל מְתֻבָּל בְּמִינֵי תְבָלִים טוֹבִים.
פסוק יז:וְאֶת־הַלֶּחֶם. כִּי עָשְׂתָה לוֹ לֶחֶם חָם.
פסוק יח:וַיָּבֹא. בַּחֶדֶר שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב שָׁם, וּקְרָאוֹ אָבִי, כִּי הוּא לֹא הָיָה רוֹאֶה אוֹתוֹ.
פסוק יח:הִנֶּנִּי. בְּדָגֵשׁ שְׁנֵי הַנּוּנִי״ן.
פסוק יח:מִי אַתָּה. כִּי כֵּיוָן שֶׁדִּבֵּר וְאָמַר לוֹ אָבִי, נִסְתַּפֵּק בְּקוֹלוֹ, לְפִיכָךְ שְׁאָלוֹ מִי אַתָּה.
פסוק יט:אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ. יֵשׁ תְּמֵהִים אֵיךְ יַעֲקֹב שֶׁהָיָה צַדִּיק וִירֵא אֱלֹהִים דִּבֵּר שֶׁקֶר? וְאֵין זֶה תִּימָה, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה יַעֲקֹב כִּי הוּא רָאוּי יוֹתֵר לַבְּרָכָה מֵאָחִיו וְרוּחַ הַנְּבוּאָה שֶׁתִּשְׁרֶה עַל יִצְחָק לְבָרְכוֹ יוֹתֵר יִתְעַשֵּׂת הָאֱלֹהִים לְבִרְכָתוֹ מִבִּרְכַּת אָחִיו, כִּי הוּא רָצוּי לָאֵל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְחִלּוּף הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה אֵינָם גְּנַאי וְחִלּוּל לַצַּדִּיק, שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ כִּי הָאֵל אָמַר לִשְׁמוּאֵל ״עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַה׳ בָּאתִי״ (שמואל א טז:ב) וְכֵן אַבְרָהָם וְיִצְחָק אָמְרוּ עַל נְשׁוֹתֵיהֶם ״אֲחֹתִי הִוא״ (בראשית כ:ב; כו:ז) וְלֹא נִקְרְאוּ בַּעֲבוּר זֶה דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר, כִּי מִיִּרְאָה אָמְרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ, וְכֵן יַעֲקֹב לְקַבֵּל בִּרְכַּת אָבִיו, וְאִם שִׁנָּה דְּבָרוֹ לֹא הָיָה בַּעֲבוּר זֶה דּוֹבֵר שֶׁקֶר, וְעוֹד כִּי מִצְוַת אִמּוֹ הָיְתָה, וּכְתִיב ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״ (ויקרא יט:ג) גַּם נְבוּאָה הָיְתָה, וְתִרְגֵּם אֻנְקְלוֹס ״עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי״ (בראשית כז:יג), ״עָלַי אִתְאֲמַר בִּנְבוּאָה דְּלָא יֵיהוֹן לְוָטַיָּא עֲלָךְ בְּרִי״.
פסוק יט:קוּם־נָא שְׁבָה. כִּי הוּא הָיָה שׁוֹכֵב, וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁיָּקוּם מִשְּׁכִיבָתוֹ וְיֵשֵׁב עַל מִטָּתוֹ לֶאֱכֹל.
פסוק יט:וְאָכְלָה. צִוּוּי בְּתוֹסֶפֶת ה״א, וְהָאָלֶף חֲטוּפָה.
פסוק כ:וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳. מִפְּנֵי קוֹלוֹ הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ, לְפִיכָךְ הָיָה חוֹקֵר אוֹתוֹ וְנָתַן דַּעְתּוֹ עַל מַה שֶּׁמִּהֵר לָבוֹא מִן הַשָּׂדֶה בְּצַיִד.
פסוק כ:כִּי הִקְרָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ. וּזְכוּתְךָ גָּרְמָה לִי, לְפִי שֶׁהָלַכְתִּי לָצוּד לְצָרְכֶּךָ.
פסוק כא:וַאֲמֻשְׁךָ. קַל הַשִּׁי״ן וְדִינָהּ לְהִדָּגֵשׁ כְּשִׁין ״יְמֻשֵּׁנִי״ (בראשית כז:יב) וּכְשִׁין ״וַיְמֻשֵּׁהוּ״ (בראשית כז:כב).
פסוק כב:וַיִּגַּשׁ וְגוֹ׳ וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. לֹא מִשְׁשֵׁהוּ בְּחֶלְקַת צַוָּארוֹ, כִּי אִם בְּיָדָיו וְדַי לוֹ בָּהֶם.
פסוק כד:אַתָּה זֶה. דֶּרֶךְ שְׁאֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ הַשְּׁאֵלָה, וְכֵן ״אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי״ (מלכים א א:כד) וַאֲחֵרִים רַבִּים; וַעֲדַיִן שָׁאֲלוֹ מִפְּנֵי הַסָּפֵק שֶׁהָיָה לוֹ בַּקּוֹל וְכָל זֶה שֶׁלֹּא יְהֵא כִּמְהַתֵּל בְּעֵינֵי עֵשָׂו בְּנוֹ שֶׁאָמַר לְבָרְכוֹ, וְאִם הָיָה יַעֲקֹב בְּנוֹ וְאָהוּבוֹ לוֹ, לֹא הָיָה טוֹב בְּעֵינָיו שֶׁיִּהְיֶה מְהַתֵּל בְּעֵשָׂו, לְפִיכָךְ חָקַר אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים.
פסוק כה:מִצֵּיד בְּנִי. כְּאִלּוּ אָמַר מִצֵּידְךָ, אֶלָּא כֵּן הוּא מִנְהַג הַלָּשׁוֹן, וְכֵן ״יָקוּם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ״ (בראשית כז:לא).
פסוק כה:וַיָּבֵא לוֹ יַיִן. לְשַׂמֵּחַ לִבּוֹ שֶׁיְּבָרְכֵהוּ בְּלֵב טוֹב, כִּי רֹב מַאֲכָלָם לֹא הָיָה עִם הַיַּיִן אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁזָּכַר מִשְׁתֶּה.
פסוק כו:וּשְׁקָה־לִּי. וְלֹא אָמַר ״וְאֶשָּׁקְךָ״, וּלְעוֹלָם הַנְּשִׁיקָה תּוֹלָה בַּגָּדוֹל שֶׁנּוֹשֵׁק לַקָּטָן מִמֶּנּוּ, וְאִם הֵם שָׁוִים, כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ ״וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ״ (שמואל א כ:מא), אֶלָּא אָמַר כֵּן לְפִי שֶׁיִּצְחָק לֹא הָיָה רוֹאֶה יַעֲקֹב וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִנְשֹׁק אֶלָּא מִשּׁוּשׁ, לְפִיכָךְ אָמַר לִבְנוֹ שֶׁיִּשָּׁקֵהוּ.
פסוק כז:וַיָּרַח אֶת־רֵיחַ בְּגָדָיו. בְּעוֹד שֶׁהָיָה נוֹשֵׁק לוֹ הֵרִיחַ רֵיחַ טוֹב מֵהַבְּגָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁהָיָה לָהֶם רֵיחַ טוֹב מֵעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה הַטּוֹבִים, וּמֵרָחוֹק לֹא הָיָה מַרְגִּישׁ בְּרֵיחָם עַד שֶׁקָּרַב לוֹ וְנָשַׁק לוֹ.
פסוק כז:וַיְבָרְכֵהוּ. אַחַר שֶׁאָמַר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה בֵּרְכוֹ, אֶלָּא הִקְדִּימוֹ לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי שָׂמַח לִבּוֹ מִתּוֹךְ הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וְרֵיחַ הַטּוֹב, וּמִתּוֹךְ כָּךְ שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבֵרְכוֹ.
פסוק כז:רְאֵה. הַצִּוּוּי בָּזֶה אֵינוֹ לְאָדָם מְיֻחָד, אֶלָּא כֵּן דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן לוֹמַר לְשׁוֹן הַצִּוּוּי שֶׁלֹּא לְאָדָם מְיֻחָד אֶלָּא לְמִי שֶׁיִּהְיֶה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מְלִיצָה. וְכֵן ״אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה״ (ירמיה יג:יח), ״קוֹל אֹמֵר קְרָא״ (ישעיה מ:ו), ״חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת״ (ישעיה לה:ג) וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק כז:אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה׳. בֵּרְכוֹ לַשָּׂדֶה, כְּלוֹמַר שֶׁבֵּרְכוֹ ה׳ בַּעֲשָׂבִים טוֹבִים הַגְּדֵלִים בּוֹ כֵּן רֵיחַ בְּנִי, וְיִהְיֶה וָי״ו ״ויִתֶּן לְךָ״ (בראשית כז:כח) לָזֶה הַפֵּירוּשׁ שֶׁהֵם תְּחִלַּת הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לְהוֹסִיף עַל מַה שֶּׁאָמַר כְּוָי״ו ״וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו״ (בראשית כב:יג) וְהַדּוֹמִים לוֹ רַבִּים. אוֹ יִהְיֶה וָי״ו בֵּרְכוֹ כִּנּוּי אֶל בְּנוֹ, אָמַר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כִּי רֵיחוֹ טוֹב, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, כִּי בֵּרְכוֹ ה׳ וְנָתַן לוֹ רֵיחַ טוֹב, וּכְמוֹ שֶׁבֵּרְכוֹ עַד כֹּה יְבָרְכֵהוּ עוֹד ״וְיִתֶּן לְךָ וְגוֹ׳״. וְלָזֶה הַפֵּירוּשׁ יִהְיֶה וָי״ו ״וְיִתֶּן לְךָ״ כִּשְׁאָר הַוָּוִי״ן לְתוֹסֶפֶת.
פסוק כח:וְיִתֶּן־לְךָ... מִטַּל הַשָּׁמַיִם. מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ לָהּ, וְלֹא זָכַר מָטָר כִּי הַטַּל כֻּלּוֹ לִבְרָכָה וְלֹא כֵן מָטָר, כִּי יֵשׁ מָטָר סוֹחֵף אוֹ שֶׁלֹּא בְּעִתּוֹ. וְהַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְכֵן לְעֵשָׂו.
פסוק כח:וּמִשְׁמַנֵּי. מֵ״ם עוֹמֵד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם, כְּאִלּוּ אָמַר ״וּמִמִּשְׁמַנֵּי״; אוֹ יִהְיֶה טַעֲמוֹ בְּלֹא מֵ״ם הַשִּׁמּוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵשָׂו: ״הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ״ (בראשית כז:לט).
פסוק כט:הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ. הֵם בְּנֵי עֵשָׂו, וְכֵן בְּנֵי אִמֶּךָ, וְכֵן הָיָה בִּימֵי דָּוִד וְכֵן יִהְיֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.
פסוק כט:אֹרְרֶיךָ אָרוּר. כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְכֵן בָּרוּךְ.
פסוק ל:מִצֵּידוֹ. כְּמוֹ מִצּוּדוֹ, שֵׁם בִּמְקוֹם מָקוֹר, וְכֵן ״וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת״ (במדבר י:ב) כְּמוֹ וּלְהַסִּיעַ אֶת הַמַּחֲנוֹת, ״וּמִסְפַּר רֹבַע יִשְׂרָאֵל״ (במדבר כג:י) כְּמוֹ וְלִסְפֹּר.
פסוק לא:וַיַּעַשׂ... וַיֹּאמֶר. מְבֹאָר הוּא.
פסוק לג:וַיֶּחֱרַד. הֶרְאָה חֲרָדָה גְּדוֹלָה בְּעַצְמוֹ בִּפְנֵי עֵשָׂו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב עָלָיו עֵשָׂו כִּי בְּכַוָּנָה עָשָׂה יִצְחָק מַה שֶּׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב וְהֵתֵל בּוֹ.
פסוק לג:מִי אֵפוֹא. פֵּרַשׁ: מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא.
פסוק לג:וָאֹכַל מִכֹּל. מִכֹּל אֲשֶׁר הֵכִין מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים.
פסוק לג:בְּטֶרֶם תָּבוֹא. כִּי אִלּוּ לֹא אָכַלְתִּי מִכֹּל וְהָיִיתָ אַתָּה בָּא בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה, הָיִיתִי מַנִּיחַ שֶׁלּוֹ וְלוֹקֵחַ שֶׁלְּךָ וְהָיִיתִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ. אֲבָל עַתָּה אָכַלְתִּי מִכֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאתָ, וּבִרְכֹתָיו מִיָּד בְּעוֹד שֶׁלִּבִּי טוֹב.
פסוק לג:גַּם־בָּרוּךְ יִהְיֶה. אַחַר שֶׁאֲנִי בֵּרַכְתִּיו עַתָּה אֲנִי מְקַיֵּם לוֹ הַבְּרָכָה, כִּי יָדַעְתִּי כִּי בְּנִי הוּא.
פסוק לד:גַּם־אָנִי. אַף אֲנִי בִּנְךָ כְּמוֹהוּ, בָּרְכֵנִי גַּם אָנִי. אָנִי. בְּקָמָץ שֶׁלֹּא בְּהֶפְסֵק, אֲבָל הוּא בְּהַעֲמָדַת טַעַם, וְכֵן ״אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר עָלֶיךָ״ (בראשית לא:נב), ״אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ״ (תהלים פט:כח).
פסוק לה:בְּמִרְמָה. שֶׁעָשָׂה יָדָיו שְׂעִירוֹת.
פסוק לו:וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳. כְּשֶׁשָּׁמַע כִּי בְּמִרְמָה בָּא, שֶׁעָשָׂה יָדָיו שְׂעִירוֹת, אָמַר: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, הַהֵ״א לַאֲמִתַּת הַדָּבָר כְּהֵ״א ״הֲרָצַחְתָּ״ (מלכים א כא:יט), ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״ (במדבר כ:י) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. אָמַר: עַל נָכוֹן קָרָא הַקּוֹרֵא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים: מִן עָקֵב וּמִרְמָה, כְּמוֹ ״עָקֹב הַלֵּב״ (ירמיה יז:ט), ״כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב״ (ירמיה ט:ג), וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ בוֹ.
פסוק לו:וַיַּעְקְבֵנִי. רִמָּה אוֹתִי פַּעֲמַיִם.
פסוק לו:אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח. בִּנְזִיד עֲדָשִׁים, כְּשֶׁמְּצָאַנִי רָעֵב, וְאֵין לְךָ מִרְמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְהִנֵּה עַתָּה גַּם כֵּן לָקַח בִּרְכָתִי בְּמִרְמָה.
פסוק לו:הֲלֹא־אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה. לֹא הִנַּחְתָּ אֶצְלְךָ שׁוּם בְּרָכָה בַּעֲבוּרִי אֶלָּא הַכֹּל נָתַתָּ לוֹ, אֵיךְ הָיָה זֶה.
פסוק לז:וַיַּעַן וְגוֹ׳. לְמָה שֶׁאָמַר ״הֲלֹא אָצַלְתָּ לִי בְּרָכָה״ (בראשית כז:לו) עֲנָהוּ הֵן גְּבִיר. וְאֶת כָּל אֶחָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לַאֲחֶיךָ״ (בראשית כז:כט), וְהֵם בְּנֵי עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק לז:סְמַכְתִּיו. לוֹ, שֶׁיִּהְיוּ סְמוּכִים לוֹ וּקְרוֹבִים לוֹ לְעוֹלָם, וְכֵן ״רוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי״ (תהלים נא:יד) שֶׁתִּהְיֶה סְמוּכָה וּקְרוֹבָה לוֹ, אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשָׁם סַעַד וּמִשְׁעָן, וְיִהְיֶה חָסֵר בֵּי״ת הַשִּׁמּוּשׁ כְּאִלּוּ אָמַר וּבְדָגָן וּבְתִירוֹשׁ.
פסוק לז:וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה. מַה בְּרָכָה נִשְׁאֲרָה לְךָ אַחַר זֶה, וְכֵן ״מַה לְּךָ אֵפוֹא״ (ישעיה כב:טז).
פסוק לח:הַבְרָכָה אַחַת. אֵין לְךָ שֶׁתְּבָרְכֵנִי בְּעִנְיָן אַחֵר שֶׁלֹּא בֵּרַכְתָּ אוֹתוֹ.
פסוק לט:הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ. הָאָרֶץ שֶׁתִּירַשׁ אוֹתָהּ וְתֵשֵׁב בָּהּ תִּהְיֶה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְהוּא הַר שֵׂעִיר.
פסוק לט:וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם. כְּלוֹמַר שֶׁמִּתַּחַת תִּהְיֶה אַרְצְךָ שְׁמֵנָה, וּמֵעַל יִהְיֶה לְךָ מִטַּל הַשָּׁמַיִם; וְזֹאת הִיא הַבְּרָכָה שֶׁתַּסְפִּיק לִשְׁנֵיכֶם, שֶׁאַרְצוֹ תִּהְיֶה שְׁמֵנָה וְאַרְצְךָ גַּם כֵּן.
פסוק מ:וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה. זֹאת הַבְּרָכָה תִּהְיֶה מְיֻחֶדֶת לְךָ, שֶׁתִּחְיֶה עַל חַרְבְּךָ וְיִירָאוּךָ בַּעֲבוּר חַרְבְּךָ שֶׁתִּהְיֶה בַּעַל מִלְחָמָה.
פסוק מ:וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד. וְגַם בָּזֶה בְּרָכָה, כִּי טוֹב לוֹ שֶׁיַּעֲבֹד אָחִיו מִשֶּׁיַּעֲבֹד אֶת אֲחֵרִים.
פסוק מ:וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֵת שֶׁתִּמְשֹׁל אַתָּה.
פסוק מ:וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ. וְלֹא תַעַבְדֶנּוּ, וְזֶה יִהְיֶה בַּעֲוֹנוֹ.
פסוק מא:יְמֵי אֵבֶל אָבִי. כְּלוֹמַר שֶׁיָּמוּת אָבִי, כִּי קָרוֹב הוּא לַמִּיתָה, וְנֶאֱבַל עָלָיו וְאַחַר כֵּן אֶהֱרֹג יַעֲקֹב אָחִי, כִּי בְּחַיֵּי אָבִי לֹא אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁלֹּא אַגְרִים לְאָבִי שִׂיבָה רָעָה.
פסוק מב:וַיֻּגַּד לְרִבְקָה. וְהֵיאָךְ הוּגַּד לָהּ, וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא בְּלִבּוֹ? אֶפְשָׁר כִּי בִּנְבוּאָה נֶאֱמַר לָהּ כִּי נְבִיאָה הָיְתָה, כְּדִבְרֵי הַקַּבָּלָה, אוֹ אֶפְשָׁר, כִּי כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ כֵּן אָמַר בְּלֹא מִתְכַּוֵּן וְהוּגַּד לְרִבְקָה.
פסוק מב:מִתְנַחֵם לְךָ. כְּאִלּוּ קִבֵּל תַּנְחוּמִין עַל מִיתָתְךָ, כִּי חוֹשֵׁב לְהָרְגֶךָ, אוֹ מִתְנַחֵם עַל מִיתָתוֹ בַּעֲבוּרְךָ, אִם יוּכַל לְהָרְגְךָ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִם יַהַרְגוּהוּ אַחַר כָּךְ.
פסוק מג:חָרָנָה. כִּי שָׁמְעָה כִּי יָצָא מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָשֶׁבֶת בְּחָרָן.
פסוק מד:יָמִים אֲחָדִים. מְעַטִּים, וּלְפִי שֶׁהָאֶחָד הוּא תְּחִלַּת הַמִּסְפָּרִים וְהוּא הַמְּעַט שֶׁבַּמִּסְפָּרִים יְכֻנֶּה הַדָּבָר הַמּוּעָט בְּאֶחָד, וְכֵן ״כְּיָמִים אֲחָדִים״ (בראשית כט:כ).
פסוק מה:גַּם־שְׁנֵיכֶם. הָאֶחָד לְרַבּוֹת עַל חֲבֵרוֹ, וְכֵן ״גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַתָּה״ (בראשית מג:ח) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. כִּי אִם יַהַרְגוּךָ יֵהָרֵג גַּם הוּא, וְהִנֵּה אֶשְׁכַּל שְׁנֵיכֶם גַּם יוֹם אֶחָד, לָמָּה תִּגְרֹם זֶה? כִּי אִם לֹא תִּבְרַח יִהְיֶה זֶה.
פסוק מו:מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת. וְהֵם נְשֵׁי עֵשָׂו, וְאִם כֵּן יַעֲשֶׂה יַעֲקֹב לָמָּה לִּי חַיִּים, טוֹב לִי שֶׁאָמוּת, כִּי לֹא יוּכַל לִהְיוֹת יָמִים רַבִּים בְּלֹא אִשָּׁה וּכְבָר הוּא בֶּן אַרְבָּעִים וְיוֹתֵר, לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁתְּצַוֵּהוּ לֵילֵךְ אֶל לָבָן אָחִיהָ וְיִנָּצֵל מֵחֶרֶב אָחִיו וּמִבְּנוֹת כְּנַעַן, כִּי שָׁם יִקַּח מִבְּנוֹת לָבָן אוֹ מִמִּשְׁפָּחוֹת אֲחֵרוֹת.
