פסוק א:וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק. טַעַם הוֹדָעָה זוֹ, כִּי זוֹ סִבָּה שֶׁיִּטּוֹל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת כְּשֶׁלֹּא יַכִּירֵהוּ. וְאָמַר לְשׁוֹן צַעַר, שֶׁהֻצְרַךְ לִטּוֹל יַעֲקֹב הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי סִבָּה זוֹ וְלֹא בִּידִיעַת יִצְחָק, כִּי מִזֶּה סֻבְּבוּ כַּמָּה סִבּוֹת לִבְנֵי עַמֵּנוּ.
פסוק א:אֶת עֵשָׂו. וְלֹא אָמַר ״אֶל עֵשָׂו״, כִּי לֹא הָיָה רוֹאֵהוּ לוֹמַר שֶׁקְּרָאָהוּ, אֶלָּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ.
פסוק א:בְּנוֹ הַגָּדוֹל. נְתִינַת טַעַם לָמָּה לֹא קָרָא לְיַעֲקֹב, כִּי זֶה הַבְּכוֹר, וְאוּלַי שֶׁלֹּא יָדַע מֵהַמֶּכֶר. וְטַעַם יִצְחָק שֶׁהָיָה חָפֵץ לְבָרֵךְ עֵשָׂו הָרָשָׁע, כִּי חָשַׁב שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַבְּרָכוֹת יִתְהַפֵּךְ לְמִדַּת הַטּוֹב וְיֵיטִיב דְּרָכָיו, כִּי הַצַּדִּיקִים יִכְאֲבוּ בַּעֲשׂוֹת בְּנֵיהֶם רֶשַׁע, וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל עִמּוֹ לְהֵיטִיב, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מוֹעִיל. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ:א) כִּי נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמָּנַע דִּינָה מֵעֵשָׂו, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה מַחְזִירַתּוֹ לַמּוּטָב, הֲרֵי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַחְזוֹר לַמּוּטָב.
פסוק ה:וְרִבְקָה שֹׁמַעַת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי רִבְקָה נְבִיאָה הָיְתָה וְשׁוֹמַעַת תָּמִיד בְּדִבְרֵי יִצְחָק וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁלֹּא יְדַבֵּר בְּפָנֶיהָ, וְהָבֵן. וְלָזֶה אָמַר וְרִבְקָה שׁוֹמַעַת בְּדַבֵּר וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר ״וַתִּשְׁמַע רִבְקָה״ וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר ״הָיְתָה שׁוֹמַעַת״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי דִּבֵּר אֵלָיו יִצְחָק בַּלָּט, וְלָזֶה הֶאֱמִין בְּבוֹא יַעֲקֹב כִּי הוּא עֵשָׂו, כִּי בְּאֹזֶן עֵשָׂו דִּבֵּר. וַהֲגַם כִּי עֵינֵי יִצְחָק כָּבְדוּ, עִם כָּל זֶה הוֹדִיעוֹ כִּי דִּבְרֵי סֵתֶר אֵלָיו. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, פֵּרוּשׁ: נִתְיַחֲדוּ לִדְבָרִים נִכְמָסִים.
פסוק ו:וְרִבְקָה אָמְרָה. אָמַר תּוֹסֶפֶת וָא״ו כִּי הִסְכִּימָה הִיא לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשְּׁרוּיָה עָלֶיהָ.
פסוק ו:לֵאמֹר הִנֵּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב כִּי כְּבָר עָבַר זְמַן אָרוֹךְ מֵעֵת דִּבֵּר יִצְחָק לְעֵשָׂו, וְיֹאמַר כִּי לֹא יַסְפִּיק הוּא לַעֲשׂוֹת מִצְוָתָהּ שֶׁל רִבְקָה עַד שֶׁכְּבָר עֵשָׂו עָשָׂה מַעֲשֵׂהוּ, לָזֶה אָמְרָה לֵאמֹר הִנֵּה, פֵּרוּשׁ אָמְרָה לוֹ כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁמְעָה וְיֵשׁ זְמַן.
פסוק ו:אָחִיךָ לֵאמֹר. פֵּירוּשׁ: לֹא אָחִיךָ בְּדוֹמֶה לְךָ, אֶלָּא בַּאֲמִירָה יֹאמַר אֵלָיו שֵׁם ״אָחִיךָ״, אֲבָל לֹא יִדְמֶה חוֹשֶׁךְ לְאוֹר עוֹלָם.
פסוק ו:עוֹד נִתְכַּוְּנָה בְּאָמְרָהּ לֵאמֹר, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּיהָ, כִּי לֹא אָמְרָה הַדְּבָרִים בְּדִקְדּוּק כִּיצִיאָתָם מִפֶּה יִצְחָק. לָזֶה אָמְרָה ״לֵאמֹר הָבִיאָה״ וְגוֹ׳, פֵּירוּשׁ: מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בַּאֲמִירָתוֹ הוּא זֶה, וְזוּלַת ״לֵאמֹר״ יִהְיֶה נִשְׁמָע כִּי אוֹמֶרֶת דְּבָרָיו בְּדִקְדּוּק.
פסוק ח:וְעַתָּה וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יְמַהֵר לְהָבִיא מִן הַמּוּכָן גְּדָיֵי עִזִּים.
פסוק ח:שְׁמַע בְּקוֹלִי. פֵּירוּשׁ: הֲגַם שֶׁיֵּשׁ בִּדְבָרִים אֵלּוּ כִּגְנֵבַת הַדַּעַת, עִם כָּל זֶה יֵשׁ לְךָ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי. פֵּרוּשׁ: מִלְּבַד חִיּוּב מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, גַּם הִיא נְבִיאָה, וּכְתִיב בְּדִבְרֵי נְבִיא אֱמֶת (דברים יח:טו) ״אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן״. לָזֶה אָמְרָה שְׁמַע בְּקוֹלִי, וּכְבָר כָּתַבְנוּ (בראשית טז:ה) שֶׁיִּצְטַדֵּק נָבִיא בְּאָמְרוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה:
פסוק יג:עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרָהּ בְּנִי אַחַר שֶׁעִמּוֹ הָיְתָה מְדַבֶּרֶת, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁהוֹצֵאתָ אַתָּה מִפִּיךָ עַתָּה, וְשִׁעוּר הַתֵּבָה קְלָלָה שֶׁקִּלַּלְתָּ בְּנִי, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא.) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי וְגוֹ׳, וְלָזֶה חָשְׁשָׁה וְלָבְשָׁה הִיא גְּרַם קְלָלָה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, וְאִם לֹא [הָיְתָה] אוֹמֶרֶת ״בְּנִי״ הָיָה נִשְׁמָע קְלָלָה שֶׁיְּקַלְּלוֹ אָבִיו:
פסוק יג:וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם לְאַהֲבַת רִבְקָה לְיַעֲקֹב, לְצַד כִּי עֵינֵי כֹל אֵלֶיהָ יַצְעִירוּ כִּי מִמֶּנָּה יָצָא רָשָׁע הוּא עֵשָׂו, וְהִנֵּה לַטֶּבַע הָרָגִיל הַחֲלָקִים יֹאהֲבוּ חֵלֶק אֶל חֲלָקָיו, וְזֶה מֵהַבּוֹחַן. לָזֶה גִּלְּתָה דַּעְתָּהּ כִּי לֹא כֵן הוּא, וּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחוֹת כִּי מְקוֹרָהּ בָּרוּךְ, וְחֵלֶק הַטּוֹב חֲלָקֶיהָ וְטִבְעָהּ אֶל אַהֲבַת הַטּוֹב יָרוּץ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁיַּרְבֶּה הַכָּתוּב לוֹמַר בְּכָל פּוֹעַל וּפָעוּל מִמֶּנָּה ״יַעֲקֹב בְּנָהּ״ לְלֹא צֹרֶךְ (בראשית כז:ו,ח,יא,יג,טו,יז,מב), וְכַוָּנָתוֹ הִיא לְהַגִּיד כִּי מִמֶּנָּה אָרְחוֹת צַדִּיק וִיסוֹדוֹ מִיסוֹדָהּ גַּם כֵּן נִבְנָה, וּמוֹצָאוֹ שֶׁל עֵשָׂו לֹא מִבְּחִינָתָהּ שֶׁל רִבְקָה חָס וְשָׁלוֹם.
פסוק יג:גַּם יֵשׁ סוֹד בַּדָּבָר כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, כִּי הוּא זוּהֲמַת הַקְּדֻשָּׁה אַחַר צֵרוּפָהּ בְּאֵשׁ הַגְּבוּרָה שֶׁבִּבְחִינַת יִצְחָק אָבִינוּ, וְהָבֵן. וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (בראשית כה:כ) כִּי סִבָּתוֹ הוּא הֱיוֹתָהּ אֲחוֹת לָבָן, דָּבָר זֶה לֹא יִהְיֶה סִבָּה לִבְחִינַת רִבְקָה כִּי מִמֶּנָּה הוּא כְּמַעֲשֶׂיהָ חָס וְשָׁלוֹם, וּפְרָט זֶה הוּא מֵהַמֻּסְגָּל לְהַפְרִיד הַזּוּהֲמָא בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְלַעֲמֹד קַו הַטּוֹב עַל תִּלּוֹ, הוּא יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁשּׁוּפְרֵיהּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (בבא מציעא פד.), וְהוּא סוֹד וְהָבֵן.
פסוק טו:וַתַּלְבֵּשׁ וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: הֲלָמָתָם עָלָיו בְּתִקּוּן הַלְּבִישָׁה, הֲגַם שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים תִּקְּנָתָם לַקָּטָן.
פסוק יט:אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ. פֵּירוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּנָה הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָׂו הִנֵּה הוּא נַעֲשָׂה עֵשָׂו לְצַד בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה, כִּי לָהּ יִקָּרֵא עֵשָׂו בְּכוֹרוֹ. וְאָמְרוֹ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלַי, פֵּרוּשׁ, כִּי טַעַם שֶׁצִּוָּה לְעֵשָׂו הוּא כִּי הוּא בְּנוֹ הַבְּכוֹר, וְכֵיוָן שֶׁנָּטַל הַבְּכוֹרָה כְּאִלּוּ הַדָּבָר בָּא אֵלָיו.
פסוק כג:וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ וְגוֹ׳. וְאַף עַל פִּי כֵן דָּחָה שְׁמִיעַת קוֹל מִלִּפְנֵי חוּשׁ הַהֶרְגֵּשׁ, כִּי הַקּוֹל יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת, אוֹ לְצַד מַשְׁמִיעַ, אוֹ לְצַד שׁוֹמֵעַ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַרְגָּשַׁת שַׂעֲרוֹת הַיָּדַיִם הוּא סִימָן מֻבְהָק.
פסוק כג:וַיְבָרְכֵהוּ. פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי מִקּוֹדֶם שֶׁמִּשְּׁשׁוֹ וְיָדַע כִּי עֵשָׂו הוּא, לֹא הָיָה לוֹ דָּבָר מַכְחִישׁ לַקּוֹל הַבָּא לְאָזְנָיו שֶׁאֵינוֹ עֵשָׂו, וַהֲרֵי זֶה מְתַעְתֵּעַ וְנִכְנַס בַּחֲשָׁשַׁת יַעֲקֹב שֶׁאָמַר ״וְהֵבֵאתִי עָלַי״ וְגוֹ׳, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ שֶׁקִּלְלוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הֵכִין לִבּוֹ לְשִׂנְאָתוֹ, וְדָבָר זֶה בַּצַּדִּיקִים יַפְעִיל, וְצֵא וּלְמַד מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פד.) אִם הָיוּ מַקְפִּידִים בְּלִבָּם עַל הַזּוּלַת הָיוּ מְבִיאִים עָלָיו קְלָלָה, לָזֶה כְּשֶׁרָאָה יָדָיו שְׂעִירוֹת וַיְבָרְכֵהוּ לְהָסִיר הַהֵפֶךְ שֶׁהוּמְשַׁךְ מִקּוֹדֶם׃
פסוק כד:וַיֹּאמֶר אַתָּה זֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַצְדִּיק דְּבָרָיו כִּי הוּא עֵשָׂו, לֹא שׁוֹאֵל. וּתְשׁוּבַת יַעֲקֹב הִיא בִּלְשׁוֹן פְּשִׁיטוּת ״אָנִי״.
פסוק כד:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אַתָּה זֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה קוֹלוֹ מַגִּיד כִּי יַעֲקֹב הוּא, לָזֶה נִתְכַּוֵּן לְבָרֵךְ לַגּוּף הַמַּחְלִיט כִּי הוּא עֵשָׂו. וְלָזֶה אָמַר ״אַתָּה זֶה״ מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע לַאֲשֶׁר יַגִּיד חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ, וְהָיָה מַלְבִּישׁ הַבְּרָכוֹת בְּדַעְתּוֹ בְּמַה שֶׁלְּפָנָיו בְּלֹא שׁוּם מַחְשָׁבָה מִי הוּא. וְזֶה הוּא לְטוֹבָה אוֹת שֶׁקִּבֵּל הַבְּרָכוֹת יַעֲקֹב בְּכַוָּנָה אֵלָיו, וַהֲגַם שֶׁגָּמַר אוֹמֶר יִצְחָק וְהִזְכִּיר עֵשָׂו, עִם כָּל זֶה בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה לֹא הָיָה מְבָרֵךְ אֶלָּא זֶה שֶׁלְּפָנָיו.
פסוק כז:וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה וְגוֹ׳. אָמְרוֹ רְאֵה לֹא לְשׁוֹן רְאִיָּה אֶלָּא חֲשִׁיבוּת, וְהַכַּוָּנָה רָאוּי הוּא רֵיחַ בְּנִי וְחָשׁוּב לְדַמּוֹתוֹ כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר וְגוֹ׳:
פסוק כח:וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. טַעַם אָמְרוֹ וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם וְאָמַר ״וַיְבָרְכֵהוּ״ הוֹסִיף עוֹד לוֹמַר ״וְיִתֶּן לְךָ״ וְגוֹ׳, וּמַה שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ הַבְּרָכוֹת הָרְמוּזוֹת בְּ״וַיְבָרְכֵהוּ״, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לט:יא) שֶׁמַּפְתֵּחַ הַבְּרָכוֹת נְתָנוֹ ה׳ לְאַבְרָהָם וְאַבְרָהָם לְיִצְחָק (בראשית רבה יא) וְעַתָּה מְסָרָם יִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְבָרְכֵהוּ פֵּרוּשׁ, מָסַר לוֹ הַבְּרָכוֹת שֶׁיִּהְיוּ בִּרְשׁוּתוֹ.
פסוק כח:עוֹד יִרְצֶה שֶׁבֵּרְכוֹ בְּרָכוֹת רוּחָנִיּוֹת וְגַשְׁמִיּוֹת. כְּנֶגֶד הָרוּחָנִיּוֹת אָמַר בְּהֶעְלֵם ״וַיְבָרְכֵהוּ״, וּכְנֶגֶד הַגַּשְׁמִיּוֹת אָמַר וְיִתֶּן לְךָ וְגוֹ׳ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד עוֹלָם הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בָּחַר אַבְרָהָם לְבָנָיו, שֶׁהוּא עִקַּר תַּכְלִית זֶרַע יִשְׂרָאֵל, עוֹד יִתֵּן לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכוּ׳:
פסוק כח:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא מִלְּבַד מִדַּת הָרַחֲמִים, אֶלָּא גַּם מִדַּת הַדִּין תַּסְכִּים עַל נְתִינָה זוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ גַּם מִדַּת אֱלֹהִים.
פסוק כט:יַעַבְדוּךָ וגו׳. אוּלַי כִּי הַמֶּלֶךְ לֹא יַעֲלֶה מַס הַנּוֹגֵעַ לוֹ בֵּין הָעָם, וְכַדּוֹמֶה לָזֶה יִמָּצֵא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַמְּלָכִים שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי תּוֹרָה פְּטוּרִים מֵהַמַּס (עזרא ז:כד). וּמַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ (בראשית כז:מ) ״וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד״ וְהוּא הָיָה מֶלֶךְ, חוֹזֵר אֶל בְּנֵי עֵשָׂו.
פסוק כט:הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ. פֵּירוּשׁ, אָחִיו מַמָּשׁ לֹא יִהְיֶה לוֹ לְעֶבֶד, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה הוּא גְּבִיר לוֹ, אֲבָל הַבָּאִים אַחֲרָיו יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ:
פסוק כט:עוֹד יִרְצֶה שֶׁיִּהְיֶה הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּאֶמְצָעוּת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אָז יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְּנֵי וְגוֹ׳, כִּי זוּלַת זֶה לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד אָח לְאָחִיו, וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי בִּמְעַט הִתְרַשְּׁלוּת שֶׁהָיוּ מִתְרַשְּׁלִים יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת ה׳, תֵּכֶף וּמִיָּד (מלכים ב ח:כב) וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם:
פסוק כט:אֹרְרֶיךָ וְגוֹ׳ וּמְבָרְכֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אוֹרְרֶיךָ לֶעָתִיד אָרוּר הוּא מֵעַכְשָׁיו וְלֹא יָקוּם לְאָרֵר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ הוּא מִקּוֹדֶם כְּדֵי שֶׁתָּחוּל בִּרְכָתוֹ עָלֶיךָ.
פסוק כט:וְטַעַם אָמְרוֹ ״מְבָרְכֶיךָ״ לְשׁוֹן רַבִּים וְלֹא בֵּרַךְ אֶלָּא לְאֶחָד, גַּם הִזְכִּיר מְאָרְרִים רַבִּים וְאָרוּר לְאֶחָד, נִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹל חֵלֶק מֵהַמְאָרְרִים שֶׁאֵינוֹ אָרוּר, וְהוּא אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי (מלכים א יא:כט) וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, לָזֶה אָמַר ״אָרוּר״ וְלֹא ״אֲרוּרִים״ כֻּלָּם, וּבַמְּבָרְכִים גַּם כֵּן יֵשׁ מֵהַמְּבָרְכִים שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל בָּרוּךְ, וְהוּא בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁהֲגַם שֶׁבֵּרַךְ לֹא יְבֹרַךְ, וְלָזֶה אָמַר ״מְבָרְכֶיךָ״ – יֵשׁ בָּהֶם חֵלֶק אֶחָד שֶׁהוּא בָּרוּךְ וְלֹא כֻּלָּם, לִשְׁלֹל הַנִּזְכָּר.
פסוק כט:וְאָמַר וּמְבָרְכֶיךָ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לִרְמוֹז עַל מִין מְקַלֵּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל בְּרָכָה, וְהוּא הַמְּכַוֵּן לְבָרֵךְ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם רַבָּנַן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (מועד קטן ט:) ״תִּזְרַע וְלֹא תֶחְצַד״ וְכוּ׳, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב אוֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ פֵּרוּשׁ, וְאוֹתָם אוֹרְרֶיךָ אִם הֵם מְכַוְּנִים לִמְבָרְכֶיךָ – בָּרוּךְ.
פסוק ל:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה. טַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, כִּי הַתּוֹרָה מִצְטַעֶרֶת עַל אֲשֶׁר כִּלָּה וְלֹא בֵּרַךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁבֵּרַךְ לְעֵשָׂו אַחַר כֵּן, וְאִם הָיָה מְבָרֵךְ אוֹתָם הַבְּרָכוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת לְיַעֲקֹב כְּבָר אָבְדָה תִּקְוַת אֱדוֹם.
פסוק ל:וַיְהִי אַךְ יָצֹא וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, גַּם אָמַר אַךְ, גַּם כָּפַל לוֹמַר יָצֹא יָצָא. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן הָיָה מְעֻכָּב בִּיצִיאַת יַעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ אַךְ יָצֹא מִיעֵט בַּיְּצִיאָה אֶלָּא לְסִבָּה שֶׁאֵרְעָה יָצָא, וְהַסִּבָּה הִיא מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְבַסּוֹף בְּאָמְרוֹ ״וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ״, וּלְסִבָּה זוֹ מִהֵר לִגְמוֹר הַיְּצִיאָה וְהוּא אָמְרוֹ יָצָא, וְרָמַז אֶל הַצַּעַר שֶׁחָשׁ יַעֲקֹב שֶׁיִּמָּצֵא כְּגַנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת בִּפְנֵי אָבִיו כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בְּבִיאַת עֵשָׂו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה ס״ו) דָּרְשׁוּ בְּאוֹפֶן אַחֵר.
פסוק לג:וַיֶּחֱרַד יִצְחָק וְגוֹ׳ גַּם בָּרוּךְ וְגוֹ׳. טַעַם שְׁנֵי דְּבָרִים הַפְכִּיִּים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, כִּי מִתְּחִלָּה חָרַד עַל הָרַמָּאוּת, וְאַחַר כָּךְ חָשׁ לְמַה שֶׁקָּדַם וְאָמַר בְּבִרְכָתוֹ ״אוֹרְרֶיךָ אָרוּר״ וּבֵרְכָהוּ. קוֹדֶם לֹא יָדַע מִי הוּא וְחָרַד וְחָשׁ לְאָדָם אַחֵר, וּכְשֶׁהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר וְהִשְׂכִּיל כִּי הוּא יַעֲקֹב בֵּרַךְ אוֹתוֹ, כִּי הֵרִיחַ מֵרֵיחַ בְּגָדָיו וְיָדַע הֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין עֵשָׂו וְחָתַם עַל הַבְּרָכוֹת. גַּם חָשׁ לְמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״אוֹרְרֶיךָ אָרוּר״ לָזֶה בֵּרְכָהוּ.
פסוק לו:וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: מַתְמִיהַּ ״הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב?״ וּמַשְׁמָעוּת הַשֵּׁם לֹא יַגִּיד אֶלָּא עָקְבָּה אַחַת, וְהוּא עֲקָבַנִי זֶה פַעֲמַיִם, שֶׁאִלּוּ הָיָה שְׁמוֹ עֲקָבוֹת אוֹ עוֹקְבוֹת הָיָה עוֹקְבוֹ פַּעֲמַיִם.
פסוק לו:אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב – וְלֹא אָמַר עָקְבָּה אוֹ עָקֵב, שֶׁאָז לֹא יַגִּיד אֶלָּא עַל עָקְבָּה אַחַת, אֲבָל יַעֲקֹב יַגִּיד עַל הַתְּמִידוּת, וְלָזֶה עַד עַתָּה כְּבָר [עֲקָבוֹ] פַּעֲמַיִם.
פסוק לז:וַיַּעַן יִצְחָק. הִנֵּה עֲדַיִן הָיָה לוֹ מְצִיאוּת לְבָרְכוֹ, אֶלָּא לְצַד שֶׁהִכִּיר בּוֹ וְיָדַע כִּי הוּא רָאוּי לִקְלָלָה וְאוֹיֵב לְיַעֲקֹב, חָשׁ לְבָרְכוֹ כִּי הוּא הֵפֶךְ מַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר לְיַעֲקֹב ״אֹרְרֶיךָ אָרוּר״, וְלָזֶה הָיָה מִתְנַצֵּל מֵעֵשָׂו מִלְּבָרְכוֹ. וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר הַכָּתוּב ״וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו״, פֵּרוּשׁ שֶׁמַּעֲנֶה זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לֵאמֹר, וְאֵין כֵּן הוּא הָאֱמֶת בְּדַעַת יִצְחָק.
פסוק לט:וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו. פֵּירוּשׁ נְתִינַת טַעַם לָמָּה חָזַר לְבָרְכוֹ, לְצַד רַחֲמֵי אָב כְּשֶׁבָּכָה נִכְמְרוּ רַחֲמָיו.
פסוק לט:הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי. פֵּרוּשׁ, אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶׁלְּפָנָיו, לֹא כְּיַעֲקֹב שֶׁאָמַר ״וְיִתֶּן לְךָ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד עוֹלָם הַנִּצְחִי, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק מ:וְאֶת אָחִיךָ וְגוֹ׳ וְהָיָה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. רַבּוּ הַפֵּרוּשִׁים בָּזֶה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוֹ יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר יַעֲבֹד אֶת אָחִיו. וְכַאֲשֶׁר יֵרֵד מִמַּדְרֵגָה זוֹ, אוֹ יִרְצֶה לְשׁוֹן רִדּוּי כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה רָדוּי וְאָבוּד, יַקְדִּים לִפְרוֹק עֻלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ תֵּרֵד וְיִהְיֶה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וְגוֹ׳ וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א:יח) וְיִכְלֶה. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כִּי אָז יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ:
פסוק מ:אוֹ יִרְצֶה, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּשְׁלוֹט אַתָּה בָּעוֹלָם, לֹא תִהְיֶה מַעֲלָתְךָ עָלָיו, אֶלָּא ״וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל״ וְגוֹ׳ – לֹא הוּא יִשְׁלוֹט בְּךָ וְלֹא אַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ. וּמַה שֶׁמָּשַׁל אַחַר כָּךְ, עֲוֹנוֹת הִטּוּ אֵלֶּה.
פסוק מא:יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ, אַחַר שֶׁיָּמוּת וְיִקָּבֵר, שֶׁאָז הוּא הַתְחָלַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, וְחָשׁ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ בְּעוֹד שֶׁלֹּא נִקְבַּר אָבִיו, כִּי הַמֵּת יוֹדֵעַ קוֹדֶם שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל (שבת קנ״ב:).
פסוק מב:עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל. אָמְרוֹ ״הַגָּדוֹל״, לוֹמַר כִּי הוּא יָכוֹל עֲשׂוֹת אֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, ״בְּנָהּ הַקָּטָן״ פֵּירוּשׁ לְצַד הֱיוֹתוֹ קָטָן מִמֶּנּוּ בַּיְּכוֹלֶת.
פסוק מב:מִתְנַחֵם לְךָ. פֵּירוּשׁ מְקַבֵּל נֶחָמָה עַל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ, לְהָרְגֶךָ, וּבָזֶה תַּחְזוֹר לוֹ הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה.
פסוק מג:וְעַתָּה בְנִי. פֵּירוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב:י): וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ, וּפֵרוּשׁ כִּי אֵין אָדָם בָּטוּחַ בְּחַיָּיו אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד, וּבָזֶה יִהְיֶה תָּמִיד בִּתְשׁוּבָה. לָזֶה אָמְרָה וְעַתָּה וְגוֹ׳ קוּם בְּרַח וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וְעַתָּה תֵּכֶף וּמִיָּד, וַהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר עֵשָׂו אֶלָּא ״יִקְרְבוּ״ וְגוֹ׳, אֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּת יִצְחָק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְיוֹצִיא מַחְשַׁבְתּוֹ לַפּוֹעַל:
פסוק מג:בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן. כִּי הוּא יַעֲמֹד נֶגֶד עֵשָׂו אִם יֵלֵךְ לְהָרְגֶךָ:
פסוק מד:עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב וגו׳. פֵּירוּשׁ, בַּעֲבוֹר זְמַן עַל הַמְּאוֹרָע, הַחֵמָה מֵעַצְמָהּ מִתְקָרֶרֶת מֵרְתִיחָתָהּ, וְאָמְרָהּ עוֹד עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ פֵּרוּשׁ: כִּי לֹא יוֹעִיל זֶה לְבַד אֶלָּא עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ, פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁיַּזְכִּירוּךָ לְפָנָיו לֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מִמְּךָ אָז הוּא סִימָן שֶׁשָּׁכַח הַמַּעֲשֶׂה וְכוּ׳.
פסוק מד:וְשָׁלַחְתִּי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֲנִי אֶשְׁלַח אַחֲרֶיךָ כְּשֶׁיִּהְיֶה כֵן, אֲבָל אַתָּה לֹא תָבֹא בְּשׁוּם אוֹפֶן.
פסוק מה:גַּם שְׁנֵיכֶם וגו׳. פֵּירוּשׁ, לוּ יִהְיֶה שֶׁיָּמוּת גַּם הוּא, אוֹ עַל יָדְךָ אוֹ עַל יְדֵי גּוֹאֲלֵי הַדָּם, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מַרְפֵּא לְשִׁבְרְךָ בְּמַה שֶׁיָּמוּת גַּם הוּא עִמְּךָ בְּיוֹם אֶחָד, וּלְעוֹלָם אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת אֶלָּא עַל מִיתַת יַעֲקֹב וְלֹא עַל עֵשָׂו.
פסוק מו:קַצְתִּי בְחַיַּי וְגוֹ׳. לֹא רָצְתָה לְגַלּוֹת הַדָּבָר לְיִצְחָק מִשּׁוּם אִסּוּר רְכִילוּת וְאָמְרָה סִבָּה אַחֶרֶת, אֲבָל מַה שֶׁגִּלְּתָה לְיַעֲקֹב, אַדְרַבָּה, קִיְּמָה מִצְוַת (ויקרא י״ט:ט״ז) ״לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ״.
