פסוק א:וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו. כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְעֵלִי שֶׁלֹּא מִיחָה בְּבָנָיו, כְּאָמְרוֹ "וְלֹא כִהָה בָּם" (שמואל א ג:יג), וְנֶאֱמַר בּוֹ "וְעֵינָיו קָמָה וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת" (שמואל א ד:טו). וְלֹא קָרָה זֶה לְאַבְרָהָם וְיַעֲקֹב שֶׁהָיוּ יוֹתֵר זְקֵנִים מִמַּה שֶּׁהָיָה יִצְחָק אָז וּמִמַּה שֶּׁהָיָה עֵלִי. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה" (בראשית כה:א), וּבְיַעֲקֹב עִם כָּל צָרוֹתָיו וְדִמְעוֹת עֵינָיו כְּתִיב "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף" (בראשית מח:ח), אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּכֹבֶד כְּאָמְרוֹ "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן" (בראשית מח:י), בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הִכִּיר הַתְּמוּנָה הַפְּרָטִית.
פסוק ב:לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי. כִּי אָמְנָם הַבְּרָכָה תָּחוּל יוֹתֵר בִּהְיוֹת הַמְבָרֵךְ סָמוּךְ לְמִיתָה, כְּעִנְיָן בְּיַעֲקֹב וּבְמֹשֶׁה, כִּי אָז הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר נִבְדֶּלֶת מִן הַחוֹמֶר:
פסוק ג:שָׂא נָא כֵלֶיךָ. שֶׁלֹּא תָּשׁוּב רֵיקָם וְלֹא תְּאַחֵר.
פסוק ד:וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים. רָצָה בַּמַּטְעַמִּים כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק בִּכְבוֹד אָב, וּבָזֶה תָּחוּל עָלָיו הַבְּרָכָה, כִּי גַּם שֶׁלֹּא הִכִּיר בְּגֹדֶל רִשְׁעוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מִכָּל מָקוֹם לֹא חָשַׁב אוֹתוֹ לְרָאוּי שֶׁתָּחוּל עָלָיו אוֹתָהּ הַבְּרָכָה שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ לְבָרְכוֹ, וְלָכֵן כְּשֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב אַחַר כָּךְ שֶׁיָּדַע בּוֹ שֶׁהוּא רָאוּי לִבְרָכָה, לֹא שָׁאַל מַטְעַמִּים וְלֹא בִּקֵּשׁ דָּבָר וּבֵרְכוֹ תֵּכֶף בְּאָמְרוֹ "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ" (בראשית כח:ג):
פסוק יב:וְלֹא בְרָכָה. אִם אוּלַי יְאַצֵּל לִי בְּרָכָה, לֹא יְבָרְכֵנִי אִם אַטְעֵהוּ.
פסוק יג:עָלַי קִלְלָתְךָ. עָלַי לְהִכָּנֵס תַּחְתֶּיךָ אִם תֶּאֱרַע לְךָ קְלָלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מח.) שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה שֶׁקִּבֵּל עָלָיו קִלְלוֹת יוֹאָב וְהִשִּׂיגוּהוּ.
פסוק כב:וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. אֵין סָפֵק שֶׁהָיוּ הָעוֹרוֹת מְתֻקָּנִים בְּאֹפֶן שֶׁהָיָה שְׂעָרָם דּוֹמֶה לִשְׂעַר הָאָדָם, כִּי אָמְנָם רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׂעַר הָאָדָם לִשְׂעַר הַגְּדִי אִם לֹא יְתֻקַּן הַרְבֵּה בִּמְלָאכָה. וְהִנֵּה הֵעִיד כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִירוֹת, וְעִם זֶה אוּלַי נֶחְלַשׁ בּוֹ גַּם חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ כְּעִנְיַן "אִם יִטְעַם עַבְדְּךָ עוֹד אֶת אֲשֶׁר אֹכַל" (שמואל ב יט:לו).
פסוק כג:שְׂעִירוֹת וַיְבָרְכֵהוּ. עַל שֶׁחָשַׁד שֶׁהָיָה רָאוּי לִקְלָלָה, כְּאָמְרוֹ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַחוֹשֵׁד אֶת חֲבֵירוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ צָרִיךְ לְפַיְּיסוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְבָרְכוֹ, כְּעִנְיַן עֵלִי כְּשֶׁחָשַׁד אֶת חַנָּה לְשִׁכּוֹרָה (שמואל א א:יג-יז).
פסוק כז:וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו. לְהַרְחִיב אֶת נַפְשׁוֹ בְּתַעֲנוּגוֹת הָרֵיחַ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הָרֵיחַ.
פסוק כז:וַיְבָרְכֵהוּ. כְּעִנְיַן "וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'" (מלכים ב ג:טו).
פסוק כז:רְאֵה רֵיחַ בְּנִי. אַתָּה בְּנִי רְאֵה וְהִתְבּוֹנֵן שֶׁזֶּה הָרֵיחַ הוּא:
פסוק כז:כְּרֵיחַ שָׂדֶה. שֶׁמִּלְּבַד הַמְּצִיאוּת הַמַּסְפִּיק לוֹ לִהְיוֹתוֹ מְזוֹן בַּעֲלֵי חַיִּים, הוֹסִיף עָלָיו טוֹבַת הָרֵיחַ הַמְּהַנֶּה וּמוֹעִיל לָרוּחַ הַחִיּוֹנִי וְהַנַּפְשִׁי, וְזֶה מִדַּרְכֵי טוּבוֹ.
פסוק כז:אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'. וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. וּבְהִתְבּוֹנְנְךָ עַל מִדַּת טוּבוֹ יִתֵּן לְךָ בַּאֲשֶׁר הוּא הָאֱלֹהִים שָׂדֶה מְבֹרָךְ.
פסוק כח:מִטַּל הַשָּׁמַיִם. שֶׁיַּסְפִּיק לְךָ טַל הַשָּׁמַיִם שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ וְלֹא יִמְנַע צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ:
פסוק כח:וְרֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ. שֶׁתּוּכַל לְפַרְנֵס אֲחֵרִים עַל דֶּרֶךְ "וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה" (דברים כח:יב):
פסוק כט:וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים. שֶׁגַּם הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁלֹּא יַעַבְדוּךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, שֶׁתִּהְיֶה עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ:
פסוק כט:הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ. כִּי חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לְיַעֲקֹב שֶׁתַּסְפִּיק לוֹ נַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשֶׁיִּחְיֶה בָּהּ עִם אֵיזֶה שִׁעְבּוּד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרֹד נַפְשׁוֹ מְאֹד בְּעִנְיָנֵי גַשְׁמִיִּים וְהַבְלֵי הַנִּפְסָדִים, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְזַרְעוֹ אַחַר כָּךְ כְּאָמְרוֹ (עמוס ו:ח) "מְתָאֵב אֲנִי אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב", וְשֶׁיִּהְיֶה טוֹב לוֹ שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁעְבָּד תַּחַת אָחִיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין יז) "אִי בְּטוּלָךְ אִי בְּטוּלָא דְּבַר עֵשָׂו", מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה רְאוּיָה לְיַעֲקֹב בִּלְבַד. לָכֵן בְּזֹאת הַבְּרָכָה שֶׁחָשַׁב לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו לֹא הִזְכִּיר בִּרְכַּת אַבְרָהָם וְלֹא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר לְיַעֲקֹב כְּשֶׁהִכִּירוֹ וּבֵרְכוֹ.
פסוק כט:אוֹרְרֶיךָ אָרוּר. כִּי אֲנָשִׁים רָעִים מְקַלְּלִים אֲדוֹנֵיהֶם כְּשֶׁלֹּא יַשִּׂיגוּ חֶפְצָם, וְלָכֵן הִזְהִיר מִזֶּה בְּאָמְרוֹ "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְכוּ'" (שמות כב:כז):
פסוק לג:מִי אֵיפוֹא הוּא? אִם כֵּן שֶׁאַתָּה עֵשָׂו, מִי הָיָה זֶה שֶׁהֵבִיא לִי צַיִד? כִּי אָמְנָם מִלַּת אֵיפוֹא כְּשֶׁתָּבֹא עִם אָלֶ"ף בְּסוֹף הַתֵּיבָה מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם אִם כֵּן, אֲבָל מִלַּת אֵיפֹה עִם הֵ"א בְּסוֹף מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם אַיֵּה, כְּמוֹ "אֵיפֹה הֵם רֹעִים" (בראשית לז:טז).
פסוק לג:גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. אִם כֵּן מִי הוּא שֶׁהֵבִיא לִי צַיִד בְּמִרְמָה וְעִם זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּךְ? כִּי אָמְנָם הִרְגִּישׁ בְּבִרְכָתוֹ שֶׁחָלָה הַבְּרָכָה עַל הַמְבוֹרָךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל רַבִּי חֲנִינָא כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים (ברכות לד:).
פסוק לה:וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ. אוֹתָהּ הַבְּרָכָה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לָחוּל עָלֶיךָ, שֶׁהָיְתָה בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּבְחוּץ לָאָרֶץ, כִּי בִּרְכַּת אַבְרָהָם אֵינָהּ רְאוּיָה לְךָ.
פסוק לו:הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי. הַאָמְנָם בִּשְׁבִיל שֶׁקָּרָא הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמוֹ יַעֲקֹב קָרָה זֶה שֶׁיַּעַקְבֵנִי, דִּשְׁמָא גָּרִים?
פסוק לו:הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה. אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁבְתָּ לְבָרְכֵנִי בַּבְּרָכָה הָעֶלְיוֹנָה, אֵין לַחְשׁוֹב שֶׁהָיָה בְּדַעְתְּךָ שֶׁיִּהְיֶה לִי הַכֹּל וְיִשָּׁאֵר אָחִי שׁוֹלֵל וְעָרוֹם מִכָּל בְּרָכָה:
פסוק לז:וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים. בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה וּמַלְכֵי הַגּוֹיִים, כְּאָמְרוֹ יַעַבְדוּךָ עַמִּים:
פסוק לז:וּלְךָ אֵיפֹא מָה אֶעֱשֶׂה. אִם כֵּן מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, מָה הִיא הַבְּרָכָה שֶׁתּוֹעִיל לְךָ?
פסוק לט:הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ. בָּזֶה אוּכַל לְבָרֶכְךָ שֶׁיִּהְיֶה מוֹשָׁבְךָ בְּאֶרֶץ שְׁמֵנָה עִם אֵיזֶה שִׁעְבּוּד לְאָחִיךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל:
פסוק לט:וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה. וְשֶׁתִּחְיֶה מִטַּל הַשָּׁמַיִם בִּלְתִּי שֶׁתִּצְטָרֵךְ לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה הַצְּרִיכָה לְמָטָר, וְתִחְיֶה גַּם כֵּן עַל חַרְבְּךָ בַּמִּלְחָמָה. וְזֶה שֶׁגַּם שֶׁתִּהְיֶה נִלְחָם לְבַקָּשַׁת אָחִיךָ אוֹ זוּלָתוֹ, הִנֵּה יִמָּשֵׁךְ מִזֶּה שֶׁכַּאֲשֶׁר תָּרִיד שֶׁתִּצְעַק חָמָס עַל שֶׁיְּשַׁעְבֵּד אָחִיךָ בְּךָ יוֹתֵר מִן הָרָאוּי:
פסוק מ:וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ. כִּי אָמְנָם תִּהְיֶה מְלֻמָּד מִלְחָמָה וּמוּכָן לִגְדוֹלוֹת, אֲבָל אִם בְּשִׁעְבּוּדְךָ תִּפְנֶה אֶל עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּשְׁאָר הַמְּלָאכוֹת, לֹא תִּהְיֶה חָפְשִׁי לְעוֹלָם מִשִּׁעְבּוּד אָחִיךָ אוֹ מִשִּׁעְבּוּד זוּלָתוֹ.
