הקשר בין פרק כ' לתחילת פרק כ"א
שפיכות הדמים במסגרת המלחמה, אם לא תאוזן על ידי חכמי ישראל בחינוך מעמיק ביחס לקדושת החיים, עלולה לגרום להקלת ראש בערכם של חיי אדם. כך אנו מוצאים בתנא דבי אליהו(פרשה י"ב), כי האחריות החינוכית למלחמת האחים שהתחוללה בעקבות מעשה 'פילגש בגבעה' הוטלה על פינחס, הכהן הגדול, ועל חכמי הסנהדרין באותו דור, שלא עסקו דיים בהרבצת תורת חיים בישראל.
על כן, בסמוך לפרשיית המלחמה נצטווינו במצוות עריפת העגלה בסמוך למקום נפילתו של חלל אשר "לא נודע מי הכהו". הבאת העגלה מוטלת על זקני העיר במעמדם של שופטי הסנהדרין הגדולה והכהנים, אנשי הקודש המשרתים ומברכים את העם בשם ה'. כמתחייב מאחריותם החינוכית, נדרשים הזקנים והכהנים להצהיר שאין הם נושאים באחריות כלשהי למיתתו של אותו חלל, "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו", ולאחר עריפת העגלה ליד נחל איתן הם נושאים יחד תפילה לכפרת הדם הנקי שנשפך בישראל.
בזאת סיימנו רצף פרקים העוסקים במצוות לאומיות, ומעתה נתחיל לעסוק בערך סדר החיים הפרטי הראוי לכל אחד ואחד מבני עם הקודש.