עטרות ודיבון מארץ סיחון ועוג היו נראה דרש"י סבר שארץ מדיין לא נתחלקה לשבטים ולכך כתב מארץ סיחון ועוג היו וכן בספר יהושע לא תמצא שנתחלקה ארץ מדיין כלל ואולי היה זה מפני שאינה מארץ ישראל כלומר מארץ ז' עממין: ואת נבו ואת בעל מעון שמות ע"ז היו וכו' קשה מנא לו. וי"ל מדכתי' במקום אחר כרע בל קורס נבו ובעל ודאי שם ע"ז כד"א לבעלים ולעשתרות ומדקאמ' את נבו ואת בעל מעון מוסבות שם משמע שלהן לבדם הסבו שמם ולא לאחרות ואח"כ כתב ואת שבמה משמע שלא הסבו שמם כדלעיל אלא בנו כשמה:
פסוק מב:
ויקרא לה נובח לא מפיק ה"א וכו' עד ותמיה אני מה ידרוש בשתי תיבות לה בועז לבנות לה בית נראה שלא הרגיש רש"י במה שנמצא כתוב במדרש בשתי תיבות הללו לה בועז דרשו בו שלא אמר לה ממש אלא ע"י שליח לבנות לה בית דרשו בו שאין לה בית כלומר אין לו קיום שהשקר והחנופה אין לו רגלים והתם בזכריה בחנופה משתעי קרא: