פסוק יב:אִישׁ אִישׁ כִּי תִּשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מִי שֶׁמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ, כֵּיצַד הָיָה מְקַנֵּא לָהּ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ, הָיָה מוֹלִיכָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת. וְאַחֲרֵי כֵן מַעֲלִין אוֹתָהּ לַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי לְשַׁעַר נִקָּנוֹר, שֶׁשָּׁם מְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת וְאֶת הַמְצֹרָעִין וּמַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. כֹּהֵן הָיָה מְמַלֵּא פִּיאַלִי שֶׁל חֶרֶשׂ וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ. מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ שָׁם וְטַבַּעַת קְבוּעָה וּמַגְבִּיהָהּ וְנוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן אֶל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן. וְהָיָה כּוֹתֵב אֶת הַמְּגִלָּה, אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. מִכָּאן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁפּוֹתְחִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּחִלָּה לִזְכוּת. וְשׁוּב כּוֹתֵב, וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וְגוֹ'. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנְךָ צָבָה. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר, אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְנָשָׂא בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ וּבָא לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֵת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ (מל״א ח, לא-לב), וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וְגוֹ'. וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה, לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִים, וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר, הוֹצִיאוּהָ הוֹצִיאוּהָ שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה. וּכְשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה, כָּךְ בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָאוּ הַמַּיִם. וּכְשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַבַּעַל, כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִטְמְאָה. אֲבָל אִם שָׁתְתָה וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה, אִם הָיְתָה עֲקָרָה, נִפְקֶדֶת. וְאִם הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, יוֹלֶדֶת בָּרֶוַח. כְּעוּרִים, יוֹלֶדֶת יָפִים. קְצָרִים, יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. שְׁחֹרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים. נְקֵבוֹת, יוֹלֶדֶת זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וְגוֹ'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, כְּתֹב פָּרָשַׁת סוֹטָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא יוֹדְעָה אֵי זֶה שֵׁם הַכֹּהֵן מוֹחֶה בִּשְׁבִילָהּ, וְהֵיאַךְ הִיא מִתְפַּרְסֶמֶת. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיַן אִישׁ אִישׁ כִּי תִּשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת, תּוֹלִין לָהּ. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלֶה שָׁנָה, תּוֹלֶה שְׁתַּיִם, תּוֹלֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין זְכוּת תּוֹלֶה בַּמַּיִם הַמָּרִים. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, נִמְצֵאתָ מַדְחֶה אֶת כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת וּמוֹצִיא לַעַז עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, לוֹמַר טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלֶה לָהֶן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לְעוֹלָם הַזְּכוּת תּוֹלֶה בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים. אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה, שׁוּב אֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת, וּמִתְנַוְּנָה וְהוֹלֶכֶת, וְלַסּוֹף מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שֵׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, שִׁבְעָה דְּבָרִים, בַּסּוֹטָה הֵן אֲמוּרוֹת. עֵינַיִם רָמוֹת, שֶׁהָאִשָּׁה הַסּוֹטָה תּוֹלֶה עֵינֶיהָ לְאִישׁ אַחֵר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, יַעַן כִּי גָּבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטֻיּוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם (ישעיה ג, טז). לְשׁוֹן שֶׁקֶר, שֶׁהִיא מְנָאֶפֶת עִם אִישׁ אַחֵר וּמִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וּמְשַׁקֶּרֶת לְבַעֲלָהּ וְאוֹמֶרֶת, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְיָדַיִם שׁוֹפְכוֹת דָּם נָקִי, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנַס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֵב חוֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת אֵין מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא אָוֶן. אֵימָתַי הֵם חוֹטְאִין וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה, בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזֶה שָׁעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם. רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, בְּוַדַּאי שֶׁמְּמַהֲרִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֵטְא. יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, שֶׁאִם יִתָּפְשׂוּ, הֵם מְכַזְּבִים וּמְשַׁקְּרִין וְנִשְׁבָּעִין וְאוֹמְרִים: מְשִׂיחִין הָיִינוּ זֶה עִם זֶה בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים וְרֵעִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן אַחַי וְרֵעַי (תהלים קכב, ח). וְהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, הַבַּעַל שׁוֹמֵעַ וְשׂוֹנְאוֹ, וְאַף הַנּוֹאֵף אֵינוֹ יָכֹל לִרְאוֹתוֹ. הֱוֵי, מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים. הֲרֵי שִׁבְעָה דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁהַסּוֹטָה עוֹשָׂה.
פסוק יב:אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק יב:אִישׁ אִישׁ כִּי תִּשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין הַמְּנָאֲפִים נוֹאֲפִים עַד שֶׁתִּכָּנֵס בָּהֶם רוּחַ שְׁטוּת. שֶׁכֵּן כְּתִיב: כִּי תִּשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי לָמַדְנוּ לָאִשָּׁה. לָאִישׁ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב (משלי ו, לב). דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ כִּי תִּשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים (ירמיה כג, כד). הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר, בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ צוֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים (משלי טו, ג). וְכֵן, עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים (זכריה ד, י). וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ. לֹא אֶרְאֶנּוּ וַאֲפַרְסֵם מַעֲשָׂיו לַבְּרִיּוֹת הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד). אֲנִי מְמַלֵּא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשָּׁמַיִם כִּסְּאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלַי (ישעיה סו, א). דָּבָר אַחֵר, אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים. מָשָׁל לְאַרְכִיטֶקְטוֹן שֶׁהָיָה קַאטְרִיקוּס עַל מְדִינָה, הִתְחִילוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה מַטְמִינִין כַּסְפָּם וּזְהָבָם לְתוֹךְ אוֹתָם הַמַּטְמוֹנִים שֶׁהָיוּ בָּהּ. אָמַר לָהֶם הָאַרְכִיטֶקְטוֹן, אֲנִי בָּנִיתִי הַמְּדִינָה וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הַמַּטְמוֹנִים, שֶׁמָּא מִמֶּנִּי אַתֶּם מַטְמִינִים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמְּנָאֲפִים, מִמֶּנִּי אַתֶּם מַסְתִּירִים עַצְמְכֶם, אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים. אֲנִי בָּרָאתִי אֶתְכֶם וְעָשִׂיתִי אֶתְכֶם מְחִילִים מְחִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחוֹלְלֶךָּ (דברים לב, יח). מַהוּ אֵל מְחוֹלְלֶךָּ לָאֵל שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ מְחִילִים מְחִילִים, אֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לְהַטְמִין עַצְמְכֶם. לָמָּה, אֲנִי ה' חוֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת לָתֵת לָאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו (ירמיה יז, י). וַאֲנִי הוּא שֶׁמְּקָרֵב אוֹתָם לַמִּשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵּר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר ה' צְבָאוֹת (מלאכי ג, ה). לְכָךְ אַל תִּהְיוּ טוֹעִים אַחַר יֵצֶר הָרַע, וְשֶׁלֹּא תִּשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אֶחָד מִכֶּם, בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּעִנְיָן אִישׁ אִישׁ כִּי תִּשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁמּוֹעֶלֶת וְכוֹפֶרֶת בִּשְׁנַיִם, בְּאִישׁ מִלְחָמָה שֶׁלְּמַעֲלָן, וּבְאִישָׁהּ שֶׁלְּמַטָּן. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּאִישֵׁךְ אַתְּ מְשַׁקֶּרֶת. שֶׁמָּא בִּי אֶת יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְאִישׁ שֶׁהוּא חָבוּשׁ בְּתוֹךְ שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵי שׁוֹמְרִים אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ. פָּתַח אֶת הַפְּנִימִי וְיָצָא, וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ הַשּׁוֹמֵר. בָּא לָצֵאת מִן הַחִיצוֹן, הִרְגִּישׁ בּוֹ הַשּׁוֹמֵר שֶׁבַּחִיצוֹן. תְּפָשׂוֹ וְאָמַר לֵיהּ: בְּאוֹתוֹ שֶׁבִּפְנִים שָׂחַקְתָּ, אֲבָל בִּי אֵין אַתָּה יָכֹל לִשְׂחֹק. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָאִשָּׁה הַמְּנָאֶפֶת, בְּאִישֵׁךְ אֶת מְשַׂחֶקֶת, אֲבָל בִּי אֵין אֶת יְכוֹלָה לִשְׂחֹק. וַאֲנִי יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק עַל בְּרִיּוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחַק, ה' יִלְעַג לָמוֹ (תהלים ב, ד).
פסוק יג:וְשָׁכַב אִישׁ אוֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע. פְּרָט לְקָטָן וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. שִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁשְּׁכִיבָתָהּ פּוֹסֶלֶת, וְאֵין שְׁכִיבָה אַחֶרֶת פּוֹסֶלֶת. מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ. וְהָיְתָה אַחַת נְשׂוּאָה בְּעִיר אַחַת, וְאַחַת נְשׂוּאָה בְּעִיר אַחֶרֶת. בִּקֵּשׁ בַּעֲלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנְּאוֹת לָהּ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם. הָלְכָה לְאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ, מָה רָאִית לָבֹא לְכָאן. אָמְרָה לָהּ, בַּעֲלִי מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ, אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִךְ וְשׁוֹתָה. אָמְרָה לָהּ לְכִי. לָבְשָׁה בִּגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה תַּחְתֶּיהָ וְשָׁתְתָה מֵי הַמָּרִים וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה, וְחָזְרָה לְבֵית אֲחוֹתָהּ. יָצָאת שְׂמֵחָה לִקְרָאתָהּ, חִבְּקָה אוֹתָהּ וְנָשְׁקָה לָהּ בְּפִיהָ. כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, וּמִיָּד מֵתָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלֹא אֶת הָרוּחַ, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה, וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו (קהלת ח, ח).
פסוק יג:וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, פְּרָט לְסוּמָא. דָּבָר אַחֵר, וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, שֶׁלֹּא יְהֵא בַּעֲלָהּ רוֹאֶה וּמֵעַמְעֵם. וְנִסְתְּרָה, עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר לַסְּתִירָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּדֵי חֲזִירַת הַדֶּקֶל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זֶה אַחַר זֶה. רַבִּי חַנִּין אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ. פְּלִימוֹ אוֹמֵר, כְּדֵי לִפְשֹׁט יָד עַל הַסַּל לִטֹּל כִּכָּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם (משלי ו, כו). וְעֵד אֵין בָּהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, וַתְּהִי שָׁרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד (בראשית יא, לא). אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, וַתַּהַר וַתֵּלֵד כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (אסתר ב, י). לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּידָה עַכְשָׁו, הִגִּידָה לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָרְדְּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ (שם ח, א). וְאַף כָּאן, וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים (מלאכי ג, ה). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִתְיַחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ, וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַּדֶּרֶךְ, אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: הָאִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת, תַּחַת אִשָּׁה תִּקַּח אֶת זָרִים (יחזקאל טז, לב). וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת תַּחַת אִשָּׁה. אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְּאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעֲלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו. מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ הָעַרְבִים שֶׁשָּׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי כּוּשִׁי וְאִשְׁתִּי כּוּשִׁית וְיָלְדָה לִי בֵּן לָבָן, הוֹרְגָהּ אֲנִי, שֶׁזָּנְתָה תַּחְתַּי. אָמַר לוֹ: צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ: לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהָיִיתָ עוֹסֵק עִמָּהּ, עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּצוּרוֹת לְבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר, לְמַד מִן צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִחֲמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת (בראשית ל, לט). וְהוֹדָה מֶלֶךְ הָעַרְבִים וְשִׁבַּח לְרַבִּי עֲקִיבָא. הֱוֵי, כָּל אִשָּׁה שֶׁמִּתְיַחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ בִּקְדֻשָּׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד מִמֶּנָּה בָּנִים צַדִּיקִים. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּחַנָּה שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִם בַּעֲלָהּ בִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָהּ, וְנָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּן צַדִּיק כְּמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל (ירמיה טו, א). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ (תהלים צט, ו). וְכֵן חַנָּה אוֹמֶרֶת, אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי (ש״א א, כז). לָמָּה, שֶׁנִּזְרַע בִּקְדֻשָּׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה תִּעַבְתִּי כָּל הַנָּכְרִים עַל שֶׁהֵם מִזֶּרַע טֻמְאָה, וּבָחַרְתִּי בָּכֶם לְפִי שֶׁאַתֶּם זֶרַע אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךָ שׂוֹרֵק כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת (ירמיה ב, כא). וּכְתִיב וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה (דברים יד, ב). וְאַף לֶעָתִיד לָבֹא אֵינִי בּוֹחֵר אֶלָּא בָּכֶם, שֶׁאַתֶּם זֶרַע קְדֻשָּׁה בְּרוּכֵי ה', שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יִגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה, כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי ה' הֵמָּה (ישעיה סה, כג).
פסוק יד:אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק טו:אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק טו:וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעוֹרִים. וְלָמָּה מְבִיאָה קֶמַח שְׂעוֹרִים. לְפִי שֶׁנָּהֲגָה עִמּוֹ מִנְהַג בְּהֵמָה, לְפִיכָךְ הֵבִיא קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. לֹא יִצֹּק עָלֶיהָ שֶׁמֶן. לָמָּה לֹא יִצֹּק עָלֶיהָ שֶׁמֶן. שֶׁהַשֶּׁמֶן אוֹר וְקָרוּי יִצְהָר, וְזוֹ אָהֲבָה אֶת הָאֲפֵלָה, לְפִיכָךְ לֹא תְּהֵא אוֹר בְּמִנְחָתָהּ. לָמָּה לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבוֹנָה. שֶׁהַלְּבוֹנָה זֵכֶר לָאִמָּהוֹת הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֵךָ לִי אֶל הַר הַמֹּר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה (שה״ש ד, ו), וְזוֹ פֵּרְשָׁה מִדַּרְכֵיהֶן. לְפִיכָךְ תְּהֵא מִנְחָתָהּ מַזְכֶּרֶת עָוֹן, וְלֹא מַזְכֶּרֶת זְכוּת.
פסוק יז:וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חֶרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר. לָמָּה לוֹקֵחַ מַיִם וְעָפָר וּבוֹדְקָהּ. מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּתָהּ מִן הַמַּיִם וּמִן הֶעָפָר. וְאָדָם נִבְרָא מִן הֶעָפָר, וְהִיא נִבְרֵאת מִן הַמַּיִם, לְפִיכָךְ תִּבָּדֵק בַּמַּיִם וּבֶעָפָר, אִם טְהוֹרָה הִיא כִּבְרִיָּתָהּ אִם לָאו. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִבְדֶּקֶת בַּמַּיִם וּבֶעָפָר. לְפִי שֶׁהֵן עֵדוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (דברים ל, יט). דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִבְדֶּקֶת בַּמַּיִם וּבֶעָפָר. לְפִי שֶׁאָדָם זוֹרֵעַ כַּמָּה זְרָעִים בֶּעָפָר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הֵם עַד שֶׁהַמַּיִם יוֹרְדִים עֲלֵיהֶם וּמוֹדִיעִים אִם הֵם שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה אוֹ מַה שֶּׁזָּרְעוּ אֲחֵרִים. וְעֵין נוֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְּשׁוּרֵנִי עַיִן (איוב כד, טו). הַנּוֹאֵף אוֹמֵר, אֵין בְּרִיָּה יוֹדֵעַ בִּי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, וְאוֹמֵר: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאוּם ה' הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאוּם ה' (ירמיה כג, כד). כָּךְ דֶּרֶךְ שֶׁל עֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, מְשַׁמְּרִים שְׁעַת אֲפֵלָה, שְׁעַת נֶשֶׁף, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתָן בְּרִיָּה. וְכָךְ נֶאֱמַר, וְעֵין נוֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף (איוב כד, טו). וְכֵן הַגַּנָּבִים מְשַׁמְּרִים שְׁעַת הַחֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים (שם פסוק טז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּיר עֵצָה וְהָיָה בְּמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וְגוֹ' (ישעיה כט, טו). קָשֶׁה הַנּוֹאֵף וְהַגַּנָּב, שֶׁמְּסַלְּקִין אֶת הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד). וּבִמְקוֹם שֶׁהֵן בָּאִין לִנְאֹף וְלִגְנֹב, כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו, ג). וְהַנּוֹאֵף אוֹמֵר, סַלֵּק אֶת עַצְמְךָ וְתֵן לִי מָקוֹם לְשָׁעָה. הַדָּבָר קָשֶׁה עַד מְאֹד כִּבְיָכוֹל, הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְנוֹתֵן לוֹ מָקוֹם לְשָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְגוֹ' (איוב יא, יא). וְאוֹמֵר: וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים (שם כד, טו). הֱוֵי, וְעֵין נוֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְּשׁוּרֵנִי עָיִן (שם). וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה. וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, יוֹשֵׁב סֵתֶר, יָשִׂים פָּנִים שֶׁל נוֹאֵף בְּאוֹתוֹ הָעֻבָּר. שֶׁהָרֵי הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת מְבַקְּשִׁין שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשׂוּ תַּאֲוָתָן בִּלְבַד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסְמוֹ בָּעוֹלָם. הֱוֵי, וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַבְּרִיּוֹת וְיֹאמְרוּ, בְּוַדַּאי שֶׁפָּנִים שֶׁל זֶה, הֵן פְּנֵי הַנּוֹאֵף, שֶׁצָּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוּרַת הָעֻבָּר כִּדְמוּת הַנּוֹאֵף. הֱוֵי, וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים. לְפִיכָךְ נִקְרָא זִמָּה, שֶׁהֵן כּוֹפְרִים שְׁנֵיהֶם וְאוֹמְרִין, אֵין אָנוּ יוֹדְעִין זֶה מָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, גָּדוֹל כֹּחַ הַנּוֹאֵף, שֶׁהוּא מַכְשִׁיל כֹּחַ הַשְּׁכִינָה. כֵּיצַד, הָעֻבָּר שֶׁהוּא מִתְעַבֵּר מִן הָאִישׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר צוּרָתוֹ לְאַרְבָּעִים יוֹם. שֶׁכֵּן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, לְאַרְבָּעִים יוֹם, צוּרַת הָעֻבָּר נִכָּר. לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם, הַנּוֹאֵף בָּא עָלֶיהָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וְתוֹהֶה וְאוֹמֵר: שֶׁל מִי אֶצֹּר, שֶׁל צוּרַת הַבַּעַל אוֹ שֶׁל צוּרַת הַנּוֹאֵף. כִּבְיָכוֹל, צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי (דברים לב, יח). יוּ״ד זְעִירָא, תָּשַׁשׁ יְדֵי הַצַּיָּר. אָמַר רַבִּי אַבַּהוּ, מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְצַיָּר שֶׁהָיָה צָר אִקּוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, בָּא לִגְמֹר הַפַּרְצוּף, אָמְרוּ לוֹ: מֵת הַמֶּלֶךְ וְעָמַד מֶלֶךְ אַחֵר. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַצַּיָּר כֵּן, נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו. הִתְחִיל אָמַר, מָה אֶעֱשֶׂה בְּאֵלּוּ הָסִּימָנִין. אִם אֶצֹּר אוֹתָן בְּצוּרַת הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אוֹ בְּצוּרַת הַשֵּׁנִי. הִתְחִיל תָּמֵהַּ. כֵּן הָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ עִם אִשְׁתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר צוּרַת הָעֻבָּר בִּדְמוּת אָבִיו. חָזַר הַנּוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ, חָזַר וְנִתְעָרְבוּ הַסִּימָנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ (הושע ד, ב). מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּבְיָכוֹל חָזַר וְהָפַךְ אֶת הַצּוּרָה שֶׁצָּר בִּתְחִלָּה בִּדְמוּת הַבַּעַל, לִדְמוּת הַנּוֹאֵף. הֱוֵי, וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים.