פסוק ב:וישלחו מן המחנה - לאחר שנסדרו ונקבעו סדר המחנות וחנייתן, הוצרך לומר שילוח טמאים מן המחנות.
פסוק ו:חטאת האדם - הכתובים בפרשת אשם גזילות בסוף פרשת ויקרא: וכחש וגו' בעמיתו בפקדון וגו' - ובשביל גזל הגר שאין לו גואל נשנית כאן.
פסוק ז:והשיב את אשמו - הקרן.
פסוק ח:מלבד איל - האשם האמור בויקרא.
פסוק ח:האשם המושב - הקרן ישוב לכהנים.
פסוק ט:וכל תרומה - תרומת ראשית, שישראל מפריש ותרומת מעשר שהלוים מפרישים, המפורשין בפרשת שלח לך.
פסוק י:איש אשר יתן לכהן - שיתנדב דבר הראוי לכהנים, כגון: חרמים וכיצא בהם.
פסוק י:לו יהיה - כלומר: לכהן יתננו.
פסוק י:ומדרש אגדה: איש אשר יתן לכהן - מה שחייב ליתן לו. יהיה - לו ממון הרבה ולפי שמיותר הוא דרשו כן.
פסוק יב:כי תשטה - כי תסור, כדכתיב: שטה מעליה ושחטה שטים העמיקו.
פסוק יג:ועד אין בה - שזינתה.
פסוק יג:והיא לא נתפשה - לא נאנסה, שאם הסתירוה באונס פטורה.
פסוק יז:מים קדשים - מי כיור.
פסוק כא:לאלה ולשבועה - כשמשביע אדם את חבירו יאמר: הנני משביעך בשם על זה הדבר, שאם תכזב בי תהיה מקולל, כאשה פלונית שצבתה בטנה ונפלה ירכה.
פסוק כח:ונזרעה זרע - תתעבר.
פסוק לא:ונקה האיש מעון - אף על פי שגרם לה פורענות זו ע"י קנוי שקינא לה. ולי נראה: ונקה האיש מעון - שלא סבל אשתו להיות מזנה תחתיו ואילו שתק לא היה מנוקה מעון שהיא אסורה לו, אלא היא תשא את עונה שהרי זינתה, ולפיכך קבלה פורענותה.