וישלחו מן המחנה - לאחר שנסדרו ונקבעו סדר המחנות וחנייתן, הוצרך לומר שילוח טמאים מן המחנות.
פסוק ו:
חטאת האדם - הכתובים בפרשת אשם גזילות בסוף פרשת ויקרא: וכחש וגו' בעמיתו בפקדון וגו' - ובשביל גזל הגר שאין לו גואל נשנית כאן.
פסוק ז:
והשיב את אשמו - הקרן.
פסוק ח:
מלבד איל - האשם האמור בויקרא.
פסוק ח:
האשם המושב - הקרן ישוב לכהנים.
פסוק ט:
וכל תרומה - תרומת ראשית, שישראל מפריש ותרומת מעשר שהלוים מפרישים, המפורשין בפרשת שלח לך.
פסוק י:
איש אשר יתן לכהן - שיתנדב דבר הראוי לכהנים, כגון: חרמים וכיצא בהם.
פסוק י:
לו יהיה - כלומר: לכהן יתננו.
פסוק י:
ומדרש אגדה: איש אשר יתן לכהן - מה שחייב ליתן לו. יהיה - לו ממון הרבה ולפי שמיותר הוא דרשו כן.
פסוק יב:
כי תשטה - כי תסור, כדכתיב: שטה מעליה ושחטה שטים העמיקו.
פסוק יג:
ועד אין בה - שזינתה.
פסוק יג:
והיא לא נתפשה - לא נאנסה, שאם הסתירוה באונס פטורה.
פסוק יז:
מים קדשים - מי כיור.
פסוק כא:
לאלה ולשבועה - כשמשביע אדם את חבירו יאמר: הנני משביעך בשם על זה הדבר, שאם תכזב בי תהיה מקולל, כאשה פלונית שצבתה בטנה ונפלה ירכה.
פסוק כח:
ונזרעה זרע - תתעבר.
פסוק לא:
ונקה האיש מעון - אף על פי שגרם לה פורענות זו ע"י קנוי שקינא לה. ולי נראה: ונקה האיש מעון - שלא סבל אשתו להיות מזנה תחתיו ואילו שתק לא היה מנוקה מעון שהיא אסורה לו, אלא היא תשא את עונה שהרי זינתה, ולפיכך קבלה פורענותה.