פסוק ב:וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר נִצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּסּוֹף "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ" וְאִם לֹא נִזְכַּר זֶה, וְכֵן "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת" (שמות טז לב), וְכֵן "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" (בראשית לא יג), סִפֵּר יַעֲקֹב זֶה וְאִם לֹא נִזְכְּרָה הָאֲמִירָה לוֹ. וּכְבָר הֶרְאִיתִיךָ בַּפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מִצְוַת הַפֶּסַח (שמות יא א) כָּאֵלֶּה רַבּוֹת:
פסוק ג:וְטַעַם וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁיֹּאמַר לָהֶם אַהֲרֹן כֵּן, כִּי רָצָה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲרֹן הַמְּצַוֶּה בְּשֵׁם ה' וְהוּא הַמַּקְרִיב הַקָּרְבָּנוֹת, לְגַדְּלוֹ בְּעֵינֵי הָעָם. וְהַנָּכוֹן שֶׁטַּעְמוֹ וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר אַתָּה וְהַזְּקֵנִים הַנִּזְכָּרִים, כִּי לְכָךְ קְרָאָם שֶׁיְּדַבְּרוּ לְיִשְׂרָאֵל, כְּדֶרֶךְ "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִשְׁכוּ" (שמות יב כא), אוֹ אָמַר לְכָל אֶחָד מִן הַזְּקֵנִים "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר", וְשִׁעוּר הַפָּרָשָׁה וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ, וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר, כִּי הַמְדַבֵּר לָרַבִּים יֹאמַר סְתָם לְכָל אֶחָד מִצְוָתוֹ, כְּדֶרֶךְ "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר וְגוֹ' חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ" (דברים ג יח), וְכֵן רַבִּים בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה. וְר"א אָמַר (אבן עזרא על ויקרא ט':ו') כִּי טַעַם "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ" (שם) שֶׁכְּבָר אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר, וְאִם כֵּן יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה שִׁעוּר הַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה כָּךְ, קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אוֹתִי תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה', וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל וְגוֹ', וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ לָכֶם שְׂעִיר עִזִּים. וְהִנֵּה קִצֵּר בַּתְּחִלָּה וּפֵרֵשׁ בַּסּוֹף. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, אֲבָל אַחַר שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם הַקָּרְבָּנוֹת "וַיִּקְחוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה", חָזַר וְאָמַר לָהֶם "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ", שֶׁיַּקְרִיבוּ הַקָּרְבָּנוֹת עַל הַסֵּדֶר שֶׁיְּצַוֵּם וְאַחַר כָּךְ יֵרָאֶה לָהֶם הַכָּבוֹד, וּבַעֲבוּר שֶׁאָמַר "כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם" חָזַר וְאָמַר שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם בִּכְבוֹדוֹ. וְהִנֵּה הַקָּרְבָּנוֹת הָאֵלּוּ לֹא הֻזְכְּרוּ בְּפָרָשַׁת "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי" (שמות כט א), כִּי שָׁם לֹא צִוָּה רַק עַל הַמִּלּוּאִים, וּבְשִׁבְעַת הַיָּמִים וְקָרְבְּנוֹתֵיהֶם מָלְאוּ יְמֵי מִלּוּאֵיהֶם, כִּי עַתָּה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי הֵם עַצְמָם יַקְרִיבוּ הַקָּרְבָּנוֹת, וְהִנֵּה הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ כַּחֲנֻכָּה לָהֶם, כְּעִנְיַן מִנְחַת חֲבִתִּים לְדוֹרוֹת בְּיוֹם הִמָּשַׁח אוֹתוֹ (לעיל ו יג יד). וְיִתָּכֵן כִּי לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוֹסִיף לָהֶם עַתָּה הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ, כִּי כַּאֲשֶׁר צִוָּה "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם" עֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה הָעֵגֶל כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (שם ח ב), לְכָךְ לֹא הִזְכִּירָם שָׁם. וְלֹא כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י שֶׁאָמַר שָׁם (שמות כט א) כִּי הַפָּר לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, אֲבָל הָיוּ הַפָּרִים הָהֵם לְחַטֵּא עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו וּלְקַדֵּשׁ אוֹתָם, וְהָעֵגֶל הַזֶּה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְהִנֵּה קָרְבַּן אַהֲרֹן כְּקָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשָׁוֶה, וְחַטַּאת הָעָם כְּחַטָּאתָם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וְכָךְ אָמַר בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁל פָּרָשַׁת מִלּוּאִים בְּת"כ (שמיני מלואים ד), שֶׁהָעֵגֶל הַזֶּה לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְדָרְשׁוּ, וְכִי מָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא יוֹתֵר מֵאַהֲרֹן, אֶלָּא אָמַר לָהֶם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בְּיֶדְכֶם בַּסּוֹף, יֵשׁ בְּיֶדְכֶם בַּתְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז לא) "וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים", וְיֵשׁ בְּיֶדְכֶם בַּסּוֹף שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב ח) "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה", יָבֹא שָׂעִיר וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה שָׂעִיר, יָבֹא עֵגֶל וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה עֵגֶל. וְנִרְאֶה כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת טַעַם הַחַטָּאת שֶׁל אַהֲרֹן כְּטַעְמוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שָׂרַף אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂרֵף שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זֶה חַטָּאת חִיצוֹנָה, כִּי לֹא פֵּרֵשׁ מֹשֶׁה שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵן. וְאוּלַי נִצְטַוָּה בְּכָךְ וְהַכָּתוּב לֹא חָשַׁשׁ לְהַאֲרִיךְ, כִּי לֹא יַעֲשֶׂה רַק מָה שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה וְלֹא יֹאמַר מֹשֶׁה רַק מָה שֶׁצִּוָּה ה':
פסוק ז:וְטַעַם קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁחַט עַל דַּעְתִּי בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר קְרַב אֶל צְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה שָׁם הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה, כִּי הֵם שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן. וְאָמַר מֹשֶׁה כֵּן בְּדֶרֶךְ קְצָרָה, שֶׁכְּבָר יָדַע אַהֲרֹן זֶה. אֲבָל בְּת"כ (שמיני מלואים ח) נִתְעוֹרְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בָּזֶה וּמָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְהָיְתָה מִתְבַּיֶּשֶׁת מִלְּפָנָיו, נִכְנְסָה אֶצְלָהּ אֲחוֹתָהּ, אָמְרָה לָהּ, אֲחוֹתִי לָמָּה נִכְנַסְתְּ לְדָבָר זֶה, לֹא שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת הַמֶּלֶךְ, הָגִיסִי דַּעְתֵּךְ וּבוֹאִי שַׁמְּשִׁי אֶת הַמֶּלֶךְ. כָּךְ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, אַהֲרֹן אָחִי, לָמָּה נִבְחַרְתָּ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, לֹא שֶׁתְּשָׁרֵת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, הָגֵס דַּעְתְּךָ וּבוֹא וַעֲבֹד עֲבוֹדָתְךָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָיָה אַהֲרֹן רוֹאֶה אֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּתַבְנִית שׁוֹר, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ. נִכְנַס מֹשֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ, אַהֲרֹן אָחִי, לֹא תִּירָא מִמַּה שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא, הָגֵס דַּעְתְּךָ וּבֹא קְרַב אֵלָיו. לְכָךְ אָמַר "קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּקְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ", בִּזְרִיזוּת. וְטַעַם דָּבָר זֶה כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה' וְאֵין בְּנַפְשׁוֹ חֵטְא זוּלָתִי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הָיָה הַחֵטְא הַהוּא קָבוּעַ לוֹ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נא ה) "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד", וְהָיָה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ צוּרַת הָעֵגֶל שָׁם מְעַכֵּב בְּכַפָּרוֹתָיו, וּלְכָךְ אָמַר לוֹ הָגֵס דַּעְתְּךָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שְׁפַל רוּחַ כָּל כָּךְ, שֶׁכְּבָר רָצָה אֱלֹהִים אֶת מַעֲשָׂיו. וַאֲחֵרִים מְפָרְשִׁים שֶׁהָיָה הַשָּׂטָן מַרְאֶה לוֹ כֵן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם, אַהֲרֹן אָחִי אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְרַצָּה הַמָּקוֹם לְכַפֵּר עֲוֹנֹתֶיךָ צָרִיךְ אַתָּה לִתֵּן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל שָׂטָן, שֶׁמָּא יַשְׂטִינְךָ בְּבִיאָתְךָ לַמִּקְדָּשׁ וכו', בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שמיני מלואים ג). וְטַעַם "וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם", יֹאמַר קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ לַעֲשׂוֹת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וַעֲשֵׂה תְּחִלָּה אֶת חַטָּאתְךָ וְאֶת עֹלָתֶךָ, וְכַפֵּר בַּעַדְךָ תְּחִלָּה בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ וּבְעַד הָעָם אַחֲרֵי כֵן, שֶׁתַּעֲשֶׂה קָרְבַּן הָעָם וְכַפֵּר בַּעֲדָם בְּקָרְבָּנָם. לִמֵּד אוֹתוֹ שֶׁיָּבֹא זַכַּאי וִיכַפֵּר עַל הַחַיָּב (יומא מג):
פסוק יז:מִלְּבַד עֹלַת הַבָּקָר הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר זֶה בְּכָאן לְלַמֵּד שֶׁאֵין עוֹלַת הָעָם פּוֹטֶרֶת עוֹלַת הַתָּמִיד וְלֹא קוֹדֶמֶת לָהּ. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר כֵּן בִּימֵי הַמִּלּוּאִים, לְפִי שֶׁהֵם קָרְבְּנוֹת יָחִיד לְמַלֵּא יַד הַכֹּהֲנִים, וּבְיָדוּעַ שֶׁלֹּא פָּטְרוּ אֶת הַתָּמִיד וְלֹא קָדְמוּ אֵלָיו. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (שמיני מלואים יב) שָׁנוּ, "וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר", מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ, אִם לְלַמֵּד שֶׁאִם לֹא מָצָא מִנְחָה יָבִיא בְּהֵמָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ויקרא ט':ט"ז) "וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט", אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר", מְלַמֵּד שֶׁשְּׁתֵּי מְנָחוֹת הָיוּ שָׁם, אַחַת עַל הָעוֹלָה וְאַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁאִלּוּ אָמַר "וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר" הָיָה לְלַמֵּד שֶׁהַתָּמִיד קוֹדֵם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר בְּפָרָשַׁת הַמּוּסָפִין "עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ" (במדבר כח טו), "מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד" (שם פסוק לא), אֲבָל כְּשֶׁהִזְכִּיר הַמִּנְחָה "וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר" נִרְאֶה שֶׁעַל הַמִּנְחָה הוּא אוֹמֵר, וּלְפִיכָךְ דִּקְדְּקוּ שֶׁאִם בָּא לוֹמַר שֶׁהִקְרִיב זוֹ הַמִּנְחָה לְבַדָּהּ וְלֹא הִקְרִיב מִנְחַת נְסָכִים לְתָמִיד וְלֹא לְעוֹלַת הָעָם, שֶׁלֹּא מָצָא אֶלָּא לִנְדָבָה זוֹ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט", שֶׁקָּרְבָה כְּמִשְׁפָּטָהּ בְּמִנְחַת נְסָכִים, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וַיַּקְרֵב וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר", לוֹמַר שֶׁהִקְרִיב הַמִּנְחָה הַזּוֹ מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר וּמִנְחָתָהּ, שֶׁאֵין הַמִּנְחָה הַזּוֹ מִנְחַת נְסָכִים אֶלָּא מִנְחַת נְדָבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
פסוק יט:וְהַמְּכַסֶּה חֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ט':י"ט). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינַי, כִּי לָמָּה יַזְכִּיר הַחֵלֶב הַזֶּה וְלֹא יַזְכִּיר הַחֲלָבִים הָאֲחֵרִים. אֲבָל עַל דַּעְתִּי "הַמְכַסֶּה" שֵׁם לְכֻלָּם, כִּי כָּל חֵלֶב שֶׁיִּקְרַב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הוּא מְכַסֶּה, כִּי הָאֶחָד חֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְהַשֵּׁנִי כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב וְגַם הוּא מְכַסֶּה, וְהַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַכְּלָיוֹת יְכַסֶּה עֲלֵיהֶן, וְכֵן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (חולין צג) חֵלֶב שֶׁהַבָּשָׂר חוֹפֶה אוֹתוֹ מֻתָּר, שֶׁעַל הַכְּסָלִים אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּסָלִים. וְהִנֵּה הַכָּתוּב הַזֶּה נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה, "וַיַּמְצִאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֵלָיו אֶת הַדָּם" שֶׁל שׁוֹר וְאַיִל הַנִּזְכָּרִים, "וְאֶת הַחֲלָבִים מִן הַשּׁוֹר", אֲבָל מִן הָאַיִל הִמְצִיאוּ אֵלָיו הָאַלְיָה וְהַחֵלֶב, וּמִשְּׁנֵיהֶם הַכְּלָיוֹת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד. וְאָמַר וַיָּשִׂימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת כִּי הָאַלְיָה וְהַכְּלָיוֹת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד יִתְּנוּ לְמַטָּה וְהַחֲלָבִים עֲלֵיהֶן, וְהַכֹּל עַל הֶחָזוֹת. וְהִנֵּה הַחֲלָבִים לְבַדָּם יֵרָאוּ לְמַעְלָה, וְהוּא דֶּרֶךְ כָּבוֹד בַּהַקְטָרָה:
פסוק כ:וַיַּקְטֵר הַחֲלָבִים הַמִּזְבֵּחָה עִם שְׁאָר הַנִּזְכָּרִים, אֲבָל בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַהַקְטָרָה גְּדוֹלָה בַּחֲלָבִים יַזְכִּירֵם. וְכֵן "וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים" (ויקרא ט':כ"ד):
פסוק כב:וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, יְבָרֶכְךָ יָאֵר יִשָּׂא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ט':כ"ב). וְאִם כֵּן תִּהְיֶה פָּרָשַׁת "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים (במדבר ו כג) מֻקְדֶּמֶת לָזֶה. וְאוּלַי כֵּן הוּא, כִּי סְמוּכָה לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (ז א) "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן". וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי אַהֲרֹן פֵּרֵשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיִם וּבֵרַךְ אֶת הָעָם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח כב) "וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם", וְשָׁם (ויקרא ט':נ"ה) נֶאֱמַר "וַיַּעְמֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר", וּלְפִיכָךְ לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן. וּבַבָּרַיְתָא שֶׁל פָּרָשַׁת מִלּוּאִים בְּת"כ (ריש פרשת שמיני ל) רָאִיתִי "וַיְבָרְכֵם" זוֹ בְּרָכָה סְתוּמָה שֶׁאִי אַתָּה יוֹדְעָהּ, חָזַר הַכָּתוּב וּפֵרֵשׁ לְהַלָּן "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ" וְגוֹ', וַעֲדַיִן יֵשׁ לִי לוֹמַר שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בְּרָכָה זוֹ שֶׁבֵּרַךְ אַהֲרֹן אֶת הָעָם מֵעַצְמוֹ סְתוּמָה הִיא וְלֹא פֵּרֵשׁ לָנוּ הַכָּתוּב מַה הִיא, אֲבָל בְּרָכָה שֶׁנִּצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים לְדוֹרוֹת נִתְפָּרְשָׁה וְהִיא שָׁוָה בְּכָל הַכֹּהֲנִים לְעוֹלָם, אוֹ שֶׁהֵם סְבוּרִים שֶׁכָּאן צִוָּה אוֹתוֹ בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם לְיוֹם זֶה וּלְהַלָּן נִתְּנָה בְּרָכָה זוֹ לוֹ וּלְבָנָיו לְדוֹרוֹת:
