מתי היה היום השמיני
מתי היו שבעת ימי המלואים, ומתי היה היום השמיני? הקו הרווח בחז"ל הוא שימי המלואים קדמו להקמת המשכן. וכך פרש רש"י, בנגוד לאב"ע שפרש את הפסוקים כפשוטם ופרש ששבעת ימי המלואים היו בתחלת ניסן. רוב המדרשים כרש"י, אך יש מדרש שאומר שהטמאים ששאלו על פסח שני היו מישאל ואלצפן, מדרש זה מתאים לשיטת אב"ע. ראה סוכה כה:. ושם יש דעות שונות, ונאמר שם שביום ההוא לא יכלו לעשות אבל למחרתו יכלו. כלומר: נדב ואביהוא מתו בח בניסן. (ואמנם בעיון ראשוני בגמ' בסוכה נראה לכאורה שמי שאומר שהם מישאל ואלצפן אינו מי שדורש ביום ההוא, אך אחר העיון נראה שגם ר"ע שם סובר כדרשה זאת. ומקור דרשה זאת הוא בדברי ר"ע, שאל"כ איזו סבה יש לגמ' להביאה שם, אלא ר"ע הביאה ראשון כדי ללמד שמישאל ואלצפן הם הטמאים האמורים כאן. אך ר' יצחק מקשה עליו כי לדעת ר' יצחק היום השמיני הוא א ניסן. ולכן דרש ר' יצחק דרשה שאינה כדרכו של מדרש, שאין אנו יודעים מי הטמאים. ואח"כ הביא המדרש את יתר דברי ר"ע שגם ר' יצחק הביאם כדי ללמד שאותו מת מצוה מת בח ניסן. ועיין שם, ואין כאן המקום להאריך).
חז"ל העדיפו לומר שהיום השמיני הוא א בניסן והתגלות ה' של א' בניסן האמורה בסוף פרשת פקודי, (ויכס הענן את אהל מועד), היא היא ירידת השכינה של היום השמיני שעליה נאמר בפרשתנו כי היום ה' נראה אליכם. לכן נדחקו חז"ל לומר ששבעה ימים משה בנה את המשכן ופרקו. אב"ע לא צריך להכנס לדחק זה.
נראה שפשט הפסוקים הוא ששבעת ימי המלואים היו בניסן. לפי זה לא הרי התגלות ה' אל ישראל בענן בא' בניסן כהתגלות ה' באש על הקרבן בח' בניסן. בא' בניסן כסה הענן את אהל מועד, בח' בניסן, אחרי שהתקדשו הכהנים, יצאה אש מאת ה' ואכלה את קרבנותיהם, ללמד שהתקבלה לפני ה' הקדשת הכהנים ומתקבלים קרבנותיהם. לפי זה, יש הבדל בין התגלות ה' בענן לבין התגלותו באש. ולא הרי זה כהרי זה.
ראיה לדעה זאת מדברי ה' אל משה "ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד ... והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם". משמע שגם הקדשת הכהנים, כלומר שבעת ימי המלואים, התחילו בא' ניסן. (ואפשר שחכמים פרשו ששבעת ימי המלואים היו באדר, להוציא מלבם של צדוקים שאמור שכל שנה צריך לעשות ימי מלואים בתחלת ניסן).
ההבחנה בין ההתגלות בענן על המשכן לבין ההתגלות באש על המזבח, מלמדת שלכל אחד מהם יש תפקיד משלו. כבר עמדנו בפרשת ויקהל פקודי על כך שהתגלות ה' באה באש וענן. גם על המשכן יש אש ביום וענן בלילה. הם מלמדים ששכינת ה' שורה על המשכן. התגלות ה' על המזבח ועל קרבנותיהם של ישראל, היא עדות לכך שה' שוכן על ישראל ומקבל את קרבנותיהם. ובפרט הוא מבטא את הסכמת ה' לקדוש הכהנים. לכן, משתמו ימי המלואים אמר משה לכהנים שיקרבו לפני ה', כי היום ה' נראה אליהם. ימי מלואיכם הסתיימו והיום אתם כבר כהנים, וזה הזמן לבחון אם ה' מקבל את קרבנותיכם. ואכן, יצאה אש מלפני ה' ואכלה על המזבח את העולה ואת החלבים, והעם נפלו על פניהם. בדומה לענן שכסה את המשכן שבוע ימים לפני כן. אלא שהאש היוצאת מלפני ה' יכולה גם לאכול את הכהנים, ולכן יש להזהר בכך.