המגילה כאוסף צירופי מקרים (פרק א')
אוסף ההתרחשויות במגילה נראה לכאורה כצירוף מקרים. נסקור מספר דוגמאות בשני הפרקים הראשונים במגילה ולאחר מכן נבאר את העיקרון.
עניין ושתי
קרה מקרה ואחשורוש השתכר. "ביום השביעי, כטוב לב המלך ביין"(אסתר א י), אמר מה שאמר ווַשְתִי סירבה לבוא. לכאורה זהו רק מקרה שקרה.
באים רבותינו ואומרים לנו:
"ותמאן המלכה ושתי" - מכדי פריצתא הואי... מאי טעמא לא אתאי?
(מגילה יב:)
כלומר, היא שהייתה פרוצה, מה הסיבה שלא באה? צניעות זו מה היא עושה? סוף סוף, אם אחשורוש הזמין אותה, כנראה שידע שגם היא נהנית להופיע כך, ולהתפאר ביופיה. אם כן, מה קרה הפעם?
אמר ר' יוסי בר חנינא: מלמד שפרחה בה צרעת. במתניתא תנא: בא גבריאל ועשה לה זנב.
(שם)
לאמִתו של דבר, אין כאן שתי דעות. הפריחה המוזרה שצצה פתאום, וגרמה לה להתבייש להופיע - הייתה עבורה 'זנב' שצמח לה פתאום וביזה אותה. לא קיים זנב נִסי שצץ פתאום.
אם כן, באופן טבעי קרה מקרה שושתי לא הופיעה. אך אל נשכח, שאי הופעת ושתי הוא המפתח לבואה של אסתר בהמשך. מה שמופיע במציאות שלנו כמקרה, אינו אלא פעולה אלוקית מבעד להסתר הפנים.
ובכן - היא לא הופיעה. והמלך הופך....... את זה להיות שאלה מדינית: הוא כינס ישיבת ממשלה לדון "מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך"(אסתר א טו). ממוכן אמר: אדוני המלך, זו בעיה לאומית, זאת איננה רק בעיה פרטית שלך - "לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה, כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש"(אסתר א טז) - זו בעיה לאומית, ונדרשת תגובה חמורה. נזכור: ממוכן הוא שהציע, והדבר התקבל על דעת אחשורוש. לכאורה - במקרה, במקרה הוא מציע, והדברים התגלגלו כך שאחשורוש השתכנע. אומרים לנו חז"ל במדרש, כי לממוכן היו כאן חשבונות אישיים:
ר' יוחנן אמר: תלתא אמוראי, חד אמר - על ידי שהיתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכאן. וחרינא אמר - על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים. וחרינא אמר - על ידי שהיתה לו בת והיה מבקש להשיאה למלכות. (אסתר רבה ד ו)
כלומר, לפי הדעה הראשונה היה לממוכן חשבון ישן עם ושתי על שסטרה לו בנעלה; לפי הדעה השנייה - על שלא הזמינה את אשתו למשתה הנשים אשר עשתה; ולפי הדעה השלישית - הוא היה מבקש להיפטר מושתי, על מנת לקדם את סיכויי בתו להגיע למלכות.
אם כך ואם אחרת - מה רוצות לומר שלוש הדעות? – שכאשר ממוכן דיבר בחריפות שכזאת, והציע את ההצעה שהתקבלה על דעת אחשורוש - כל זה היה מוּנע מחשבונות אישיים שלו. מדובר לכאורה ברצף מקרים: קרה מקרה שאחשורוש ביקש ממנה מה שביקש, הזדמן שהיא סירבה ושממוכן אמר מה שאמר. לא היה זה הכרחי לקבל דווקא את ההצעה המחמירה הזו, ו'לגמור חשבון' עם ושתי. אבל 'קרה' שאחשורוש קיבל דווקא את ההצעה זו.
לעילוי נשמת דקלה אלואי ז"ל.