Notice: Undefined offset: 8 in /var/www/html/server/929/perushim.php on line 32

Warning: array_map(): Argument #2 should be an array in /var/www/html/server/929/perushim.php on line 33
 תנ"ך על הפרק - רות ח - מגילת רות: הפורענות והטובה, והיחס שביניהם / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

רות ח

802 / 929
היום

הפרק


Warning: include(./data/perakim/v200/Ruth/8.html): failed to open stream: No such file or directory in /var/www/html/929/sync-view.t.xml on line 57

Warning: include(): Failed opening './data/perakim/v200/Ruth/8.html' for inclusion (include_path='.:/usr/share/php://var/www/html/server/929') in /var/www/html/929/sync-view.t.xml on line 57

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מגילת רות: הפורענות והטובה, והיחס שביניהם

הקדמה

הגמרא במסכת בבא בתרא (יד ע"ב) אומרת:

סידרן של כתובים: רות וספר תהלים, ואיוב ומשלי, קהלת, שיר השירים וקינות, דניאל ומגילת אסתר, עזרא ודברי הימים.

כלומר: הסדר אינו כפי שמקובל כיום, אלא לפי סדר הדורות:

רות היתה לפני דוד המלך שכתב את ספר תהלים.

אחר כך איוב, שזמנו כנראה היה בסמוך לדוד.

אחר כך שלושת הספרים שכתב שלמה המלך: משלי, קהלת ושיר השירים.

אחר כך קינות, כלומר: איכה, שכתב ירמיהו על חורבן בית המקדש הראשון.

אחר כך דניאל, שתחילתו אמנם מתארת את מה שקרה עוד לפני החורבן, אבל המשכו מתאר את מה שקרה אחרי החורבן.

אחר כך מגילת אסתר, שהיתה לקראת סוף שבעים שנה של גלות בבל.

אחר כך עזרא, שמתאר את שיבת ציון.

ובסוף, דברי הימים, שחוזר ומתאר מאדם הראשון ועד הכרזת כורש.

א. שאלת הגמרא ותשובתה

שואלת הגמרא: "ולמאן דאמר: 'איוב בימי משה היה', ליקדמיה לאיוב ברישא"!

כלומר: לפי מי שאומר שאיוב היה בזמן משה רבנו - היה צריך להקדים את איוב לרות!

עונה הגמרא: "אתחולי בפורענותא לא מתחלינן".

כלומר: לא ראוי להתחיל את הכתובים בדברי הפורענות שקרו איוב.

שואלת הגמרא: "רות נמי פורענות היא"!

פירש רש"י: "רות נמי פורענותא היא - רעב, וגלות, ומיתת אלימלך ובניו".

כלומר: תחילת מגילת רות מתארת מספר פורעניות: גם הרעב שהיה בבית לחם, גם הגלות של אלימלך ומשפחתו למואב, גם מיתת אלימלך איש נעמי, וגם מיתת מחלון וכליון - פורענויות רבות!

עונה הגמרא: "פורענות דאית ליה אחרית, דאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה רות? שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות".

פירש רש"י: "דאית ליה אחרית - סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה, שיצא דוד משם".

כלומר: אף על פי שתחילת המגילה מתארת פורענויות, אבל כיון שבסופה יש אחרית טובה, שדוד המלך נולד מרות, לכן פתחו הכתובים במגילת רות.

ב. שאלת התוספות

שאלו התוספות שם:

פורענות דאית ביה אחרית - ואם תאמר: איוב נמי אית ביה אחרית!

כוונת התוספות היא למה שכתוב בסוף ספר איוב (פרק מ"ב):

יב. וד' ברך את אחרית איוב מראשִתו, ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן, וששת אלפים גמלים, ואלף צמד בקר, ואלף אתונות.
יג. ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות.
יד. ויקרא שם האחת ימימה, ושם השנית קציעה, ושם השלישית קרן הפוך.
טו. ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ, ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם.
טז. ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה, ויראה את בניו ואת בני בניו ארבעה דֹרות.
יז. וימת איוב זקן ושבע ימים.

אם כן גם ספר איוב מסיים בדברים טובים, ולפי זה היה אפשר להקדים את איוב לתחילת הכתובים לפי מי שאומר שאיוב היה בזמן משה וקדם לרות!

ג. התשובה הראשונה של התוספות

ענו התוספות שתי תשובות.

בתשובתם הראשונה כתבו התוספות:

ויש לומר דהאי אחרית דרוּת אחרית דכל ישראל.

כלומר: האחרית הטובה של איוב נגעה רק לו, אבל לא לעם ישראל, אבל האחרית הטובה של רות נוגעת לכל עם ישראל, כיון שממנה יצא דוד המלך!

ד. התשובה השניה של התוספות

עוד כתבו התוספות:

ועוד דאיכא למאן דאמר דלא כפל הקדוש ברוך הוא שכרו אלא לטורדו מן העולם (טו ע"ב).

כלומר: הטובה שהיתה לאיוב לא היתה טובה אמיתית, אלא לשלם שכרו בעולם הזה, כדי שלא יזכה לעולם הבא.

ה. תשובות האחרונים

1. הסבר המהר"ל

הסבר אחר כתב המהר"ל ב"חידושי אגדות" שם:

פורענות דאית ליה אחרית - פירוש: שהפורענות שהיה בתחילה, היה כדי לגלגל דבר זה שיצא מלכות בית דוד, וזהו לשון: 'פורענות דאית ביה אחרית'. דהיינו אחרית טוב. כי אם לא היה רעב - לא הלכו לשדה מואב, ולא נשאו מואביות, ולא היה אחרית טוב, ולפיכך גם כן ההתחלה טובה היא. אבל גבי איוב לא היה ההתחלה של הפורענות בשביל האחרית. ודבר זה מבואר.

2. הוספת ר' מאיר שמחה

הוסיף ר' מאיר שמחה בחידושיו שם:

פורענות דאית ליה אחרית, עיין רש"י ז"ל. ובלשונו מתורץ קושית תוספות, שגבי רות - מהפורענות גופה בא הטוב, שגלו ונשאו נשים נכריות, ומרוב דוחקם שבו לארץ, ונשאת לבועז, ויצא ממנה דוד. לא כן באיוב, שהטוב אינו בא מהפורענות, וזה אמת.

כלומר שהסבר זה כבר כתב רש"י!

יש לשאול: לכאורה יכולה היתה רות לבוא לבית לחם ולהתגייר שם, גם מבלי שאלימלך ובניו ירדו לשדי מואב!

יש לענות על כך שתי תשובות:

  1. אמנם נכון שרות יכלה לבוא לבית לחם ולהתגייר שם, אבל מבחינת המציאות כל עוד רות לא נפגשה עם נעמי - היא לא חשבה להתגייר!
  2. גם אם רות היתה באה לבית לחם ומתגיירת שם, בעז לא היה לוקח אותה לאשה, שכן הוא היה זקן והיא היתה צעירה, כמו שהוא אומר לה: "ברוכה את לד' בתי, היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים, אם דל ואם עשיר" (ג, י). ובפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שם כתב שבעז היה בן שמונים, ורות היתה בת ארבעים, ורק מחמת שהיא היתה אשת מחלון, שהיה בן דודו של בעז, והיא ביקשה ממנו שיקיים בה את ענין היבום הוא הסכים לקחתה!

3. הוספת ה"תורת חיים"

כעין הסבר המהר"ל כתב גם ה"תורת חיים" שם, והוסיף עליו.

בתחילת דבריו הוא שאל על סיום דברי הגמרא:

דאמר רבי יוחנן למה נקרא שמה רות. תימה: דמאי איצטריך לאתויי הא דאמר רבי יוחנן? והא קרא בהדיא כתיב דדוד יצא מרות! וידוע נמי דאיהו יסד ספר תהלים, כדקתני בסמוך!

כלומר: לשם מה הוצרכה הגמרא להביא את דברי רבי יוחנן "למה נקרא שמה רות? שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות"? והרי מפורש בסוף מגילת רות שדוד היה בנו של ישי, שהיה בנו של עובד, בנה של רות! וגם ידוע שדוד כתב את ספר תהלים!

ענה ה"תורת חיים":

ויש לומר דהא דמשני 'פורעניות דאית ליה אחרית' היינו שהפורענות עצמו נהפך לאחרית, פירוש: דהפורענות היה סיבת האחרית. ואי לאו הא דרבי יוחנן, איכא למימר דהך פורענות לאו סיבת יציאת דוד הוה, דאפילו אי הוה נסיב בועז איתתא אחריתי - נמי הוה נפיק מיניה דוד, בזכותו, או בזכות אבותיו, או באקראי בעלמא. לכך מייתי הא דרבי יוחנן, דאמר שעל שם דוד נקראת שמה רות, אלמא דזכותה של רות גרמה שיצא ממנה דוד, דלהכי לא קראו שם אמו של דוד רות, נמצא כי הרעב ומיתת אלימלך ובניו - מאת ד' היתה זאת, כדי שיצאו לשדי מואב, ותתגייר רות על ידיהן, כדי שיצא ממנה דוד, ואם כן הפורענות גופיה סיבת האחרית הוה.

כלומר: הגמרא הביאה את דברי רבי יוחנן כדי ללמדנו שדוד נולד גם בזכות רות, ולא רק בזכות בעז. אבל אם הגמרא לא היתה מביאה את דברי רבי יוחנן לא היינו יודעים שדוד נולד בזכות רות.

ולפי דברי רבי יוחנן עולה שהרעב ומיתת אלימלך ובניו - מאת ד' היתה זאת, כדי שיצאו לשדי מואב, ותתגייר רות על ידיהן, כדי שיצא ממנה דוד, ואם כן הפורענות היא הסיבה לאחרית הטובה.

עוד הוסיף ה"תורת חיים" וכתב:

ונראה דלכך אמר דוד: 'אני עבדך בן אמתך, פתחת למוסרי' (תהלים קטז, ז), נקט: 'בן אמתך', ולא אמר: 'בן עבדך', רמז לרות, כי בזכותה יצא ממנה. וכן משמע דעל רות קאי, דלהכי סיים בדבריו ואמר: 'פתחת למוסרי', ואמרו חכמים: 'שתי מוסרות שהיו עלי פתחת: רות המואביה ונעמה העמונית, שאמרת: מואבי ולא מואבית' וכו' (יבמות עז ע"א).
ואפשר לומר דלהכי נקט 'בן אמתך', כלומר: איני בוש להתייחס אחריה, אף על גב שהיתה מואבית, כיון שפתחת למוסרי, שאמרת: 'מואבי ולא מואבית'.

4. הוספת ה"בכור שור"

גם ה"בכור שור" שם שאל כדברי ה"תורת חיים", מדוע הביאה הגמרא את דברי רבי יוחנן, וענה תשובה נוספת:

לעניות דעתי לא קשה מידי, דלא לחנם אמרו בגמרא לאתויי ראיה מדר' יוחנן, דקאמר: 'למה נקרא שמה רות' וכו' להוכיח מזה דהוה ליה פורענות דאית ליה אחרית, הא מפורש בקרא בסופו שיצא ממנה דוד!
אלא דמייתי ראיה שאף בתחילת הספר מרומז האחרית הטוב, דבתחילתו כתיב: 'רות', לרמז שיצא ממנה דוד וכו'. ואם כן לא קשה מאיוב מידי, דלא רמוז בתחילת הספר שום אחרית ותקוה.

כלומר: לפי דברי רבי יוחנן "למה נקרא שמה רות? שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות", עולה שמיד בתחילת מגילת רות, בשמה של רות, כבר רמוז דוד המלך! ואם כן כבר בתחילת במגילה רמוזה האחרית הטובה!

יהי רצון שנזכה לראות בביאת המלך המשיח, מבני בניה של רות ובעז, במהרה בימינו.

פירושים על הפרק


Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/html/929/sync-view.t.xml on line 125

פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך