א הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה מִן־הַשָּׁמַ֑יִם הַֽ֝לְל֗וּהוּ בַּמְּרוֹמִֽים׃ ב הַֽלְל֥וּהוּ כָל־מַלְאָכָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כָּל־צבאו (צְבָאָֽיו׃) ג הַֽ֭לְלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ הַ֝לְל֗וּהוּ כָּל־כּ֥וֹכְבֵי אֽוֹר׃ ד הַֽ֭לְלוּהוּ שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר ׀ מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם׃ ה יְֽ֭הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה כִּ֤י ה֭וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ׃ ו וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק־נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר׃ ז הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה מִן־הָאָ֑רֶץ תַּ֝נִּינִ֗ים וְכָל־תְּהֹמֽוֹת׃ ח אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃ ט הֶהָרִ֥ים וְכָל־גְּבָע֑וֹת עֵ֥ץ פְּ֝רִ֗י וְכָל־אֲרָזִֽים׃ י הַֽחַיָּ֥ה וְכָל־בְּהֵמָ֑ה רֶ֝֗מֶשׂ וְצִפּ֥וֹר כָּנָֽף׃ יא מַלְכֵי־אֶ֭רֶץ וְכָל־לְאֻמִּ֑ים שָׂ֝רִ֗ים וְכָל־שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ׃ יב בַּחוּרִ֥ים וְגַם־בְּתוּל֑וֹת זְ֝קֵנִ֗ים עִם־נְעָרִֽים׃ יג יְהַלְל֤וּ ׀ אֶת־שֵׁ֬ם יְהוָ֗ה כִּֽי־נִשְׂגָּ֣ב שְׁמ֣וֹ לְבַדּ֑וֹ ה֝וֹד֗וֹ עַל־אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ יד וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן ׀ לְעַמּ֡וֹ תְּהִלָּ֤ה לְֽכָל־חֲסִידָ֗יו לִבְנֵ֣י יִ֭שְׂרָאֵל עַֽם־קְרֹב֗וֹ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
הללויה, הללו את ה׳‎. ואמרו הללו את ה׳‎ מן השמים ר״‎ל מן השמים ישמע קול ההלול:
פסוק א:
הללוהו. הללו אותו בשמי מרום וכפל הדבר במ״‎ש:
פסוק ב:
כל מלאכיו. בתחלה אמר דרך כלל שיהללו לה׳‎ בשמי מרום ועתה פרטם מי הם אשר יהללוהו:
פסוק ב:
כל צבאיו. הם הגלגלים והמזלות:
פסוק ג:
כוכבי אור. הם חמשה כוכבי לכת המאירים יותר משאר הכוכבים:
פסוק ד:
שמי השמים. הם השמים העליונים אשר מעל השמים:
פסוק ד:
מעל השמים. מעל השמים התחתונים:
פסוק ה:
יהללו. כולם יהללו את ה׳‎ כי הוא צוה שיהיו נבראים והנה נבראו:
פסוק ו:
ויעמידם. הוא מעמיד אותם לעולם:
פסוק ו:
חק נתן. לכל אחד נתן חוק מתי ישמש זה ומתי ישמש זה ולא יעבור החוק ההוא:
פסוק ז:
הללו וגו׳‎. ר״‎ל אמרו מן הארץ ישמע קול ההלול:
פסוק ז:
תנינים. עתה פרטם מי הם אשר יהללו בארץ ואמר התנינים וכל השוכנים בתהומות:
פסוק ח:
עושה דברו. המקיים גזרתו לעקור ארזים ולהפך הפינות וכדומה:
פסוק ט:
וכל גבעות. הם ההרים הנמוכים:
פסוק ט:
עץ פרי. אילני פירות:
פסוק י:
רמש. הם קטני החיות:
פסוק י:
וצפור כנף. כל עוף בעלי כנפים:
פסוק יג:
יהללו. כולם יהללו את שם ה׳‎:
פסוק יג:
כי נשגב. כי לבד שמו הוא חזק ואין בכולם ערוך אליו:
פסוק יג:
הודו. הדרו נאה על ארץ ושמים:
פסוק יד:
וירם. הוא ירומם קרן ממשלה לעמו וירבה תהלה לכל חסידיו עם הקרוב לה׳‎ הללויה. ולזה מעתה הללו את יה: