פסוק א:הללויה, הללו את ה׳. ואמרו הללו את ה׳ מן השמים ר״ל מן השמים ישמע קול ההלול:
פסוק א:הללוהו. הללו אותו בשמי מרום וכפל הדבר במ״ש:
פסוק ב:כל מלאכיו. בתחלה אמר דרך כלל שיהללו לה׳ בשמי מרום ועתה פרטם מי הם אשר יהללוהו:
פסוק ב:כל צבאיו. הם הגלגלים והמזלות:
פסוק ג:כוכבי אור. הם חמשה כוכבי לכת המאירים יותר משאר הכוכבים:
פסוק ד:שמי השמים. הם השמים העליונים אשר מעל השמים:
פסוק ד:מעל השמים. מעל השמים התחתונים:
פסוק ה:יהללו. כולם יהללו את ה׳ כי הוא צוה שיהיו נבראים והנה נבראו:
פסוק ו:ויעמידם. הוא מעמיד אותם לעולם:
פסוק ו:חק נתן. לכל אחד נתן חוק מתי ישמש זה ומתי ישמש זה ולא יעבור החוק ההוא:
פסוק ז:הללו וגו׳. ר״ל אמרו מן הארץ ישמע קול ההלול:
פסוק ז:תנינים. עתה פרטם מי הם אשר יהללו בארץ ואמר התנינים וכל השוכנים בתהומות:
פסוק ח:עושה דברו. המקיים גזרתו לעקור ארזים ולהפך הפינות וכדומה:
פסוק ט:וכל גבעות. הם ההרים הנמוכים:
פסוק ט:עץ פרי. אילני פירות:
פסוק י:רמש. הם קטני החיות:
פסוק י:וצפור כנף. כל עוף בעלי כנפים:
פסוק יג:יהללו. כולם יהללו את שם ה׳:
פסוק יג:כי נשגב. כי לבד שמו הוא חזק ואין בכולם ערוך אליו:
פסוק יג:הודו. הדרו נאה על ארץ ושמים:
פסוק יד:וירם. הוא ירומם קרן ממשלה לעמו וירבה תהלה לכל חסידיו עם הקרוב לה׳ הללויה. ולזה מעתה הללו את יה: