א לְדָוִ֨ד ׀ בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ צוּרִ֗י הַֽמְלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה׃ ב חַסְדִּ֥י וּמְצוּדָתִי֮ מִשְׂגַּבִּ֪י וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י מָ֭גִנִּי וּב֣וֹ חָסִ֑יתִי הָרוֹדֵ֖ד עַמִּ֣י תַחְתָּֽי׃ ג יְֽהוָ֗ה מָה־אָ֭דָם וַתֵּדָעֵ֑הוּ בֶּן־אֱ֝נ֗וֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ׃ ד אָ֭דָם לַהֶ֣בֶל דָּמָ֑ה יָ֝מָ֗יו כְּצֵ֣ל עוֹבֵֽר׃ ה יְ֭הוָה הַט־שָׁמֶ֣יךָ וְתֵרֵ֑ד גַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃ ו בְּר֣וֹק בָּ֭רָק וּתְפִיצֵ֑ם שְׁלַ֥ח חִ֝צֶּ֗יךָ וּתְהֻמֵּֽם׃ ז שְׁלַ֥ח יָדֶ֗יךָ מִמָּ֫ר֥וֹם פְּצֵ֣נִי וְ֭הַצִּילֵנִי מִמַּ֣יִם רַבִּ֑ים מִ֝יַּ֗ד בְּנֵ֣י נֵכָֽר׃ ח אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וְא וִֽ֝ימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר׃ ט אֱ‍ֽלֹהִ֗ים שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ אָשִׁ֣ירָה לָּ֑ךְ בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר אֲזַמְּרָה־לָּֽךְ׃ י הַנּוֹתֵ֥ן תְּשׁוּעָ֗ה לַמְּלָ֫כִ֥ים הַ֭פּוֹצֶה אֶת־דָּוִ֥ד עַבְדּ֗וֹ מֵחֶ֥רֶב רָעָֽה׃ יא פְּצֵ֥נִי וְהַצִּילֵנִי֮ מִיַּ֪ד בְּֽנֵי־נֵ֫כָ֥ר אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וְא וִֽ֝ימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר׃ יב אֲשֶׁ֤ר בָּנֵ֨ינוּ ׀ כִּנְטִעִים֮ מְגֻדָּלִ֪ים בִּֽנְעוּרֵ֫יהֶ֥ם בְּנוֹתֵ֥ינוּ כְזָוִיֹּ֑ת מְ֝חֻטָּב֗וֹת תַּבְנִ֥ית הֵיכָֽל׃ יג מְזָוֵ֣ינוּ מְלֵאִים֮ מְפִיקִ֥ים מִזַּ֗ן אֶ֫ל־זַ֥ן צֹאונֵ֣נוּ מַ֭אֲלִיפוֹת מְרֻבָּב֗וֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ׃ יד אַלּוּפֵ֗ינוּ מְֽסֻבָּ֫לִ֥ים אֵֽין־פֶּ֭רֶץ וְאֵ֣ין יוֹצֵ֑את וְאֵ֥ין צְ֝וָחָ֗ה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ׃ טו אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ אַֽשְׁרֵ֥י הָ֝עָ֗ם שֶׁיֲהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

חומת אנך

ר' חיים יוסף דוד אזולאי

פסוק ג:
מה אדם ותדעהו. אפשר לרמוז דאם זכה להיות נשפע משם מ"ה כמספר אדם ותדעהו ובן אנוש ואם זכה להיות נשפע משם ב"ן ותחשבהו. אמנם אדם שלא יש לו שום מעלה להבל דמה. ואני רשום בדעתי מרז"ל דהבל בן אדה"ר חי חמשים יום וז"ש להבל דמה גימטריא ן' עם הכולל שלא חי אלא ן' יום. ועתה ראיתי בספר ארץ חיים שכתב דהבל חי נ"ב יום ורמז אדם שחי תתק"ל והבל הכל שוה. ימיו כצל עובר כצפור דרור שיושבת על קנה נ"ב יום כמנין חיי הבל עד כאן דבריו:
פסוק י:
הנותן תשועה למלכים. אפשר שרמז גם כן כשדבקו שערים ואמר שלמה בעבור דוד עבדך ונפתחו השערים והיה תשועה לדוד ולשלמה:
פסוק יב:
בנינו כנטיעים. על התורה שנקראת נטיעה:
פסוק יב:
בנותנו כזויות. ירך המזבח שמכפר כמ"ש רז"ל:
פסוק טו:
אשרי הע"ם. ר"ת המעביר על מדותיו. אשרי העם שככ"ה גימטריא משה שתמיד בין עיניו משה להיות עניו ולמד הענוה ממשה רבינו ע"ה דעם היותו מבחר המין האנושי היה עניו בתכלית וישא ק"ו עאכ"ו. אשרי העם שה' אלהיו ומסתכל בשמו יתברך דאותיות השם הגדול הם היותר מועטות מכל אותיות התורה כמ"ש ז"ל. וזה נאמר בו אשרי בכפל דזו תכלית מעלות המדות להעביר על מדותיו ולהיות עניו באמת ובזה מבטל גזרות רעות וז"ש אשרי העם שככה כי בזה חמת המלך שככה ומבטל גזרות רעות. וזה רמז אשר בנינו כנטיעים וכו' הרי בנים. מזוינו מלאים וכו' הרי עושר. אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה הרי ישוב והשקט. ויזכה לכל זה כשיעביר על מדותיו ויהיה עניו באמת וז"ש אשרי העם שככה לו כמו שרמזנו דבהיותו עניו זוכה לכל המעלות האמורות. בנינו וכו' מזוינו וכו' אין פרץ וכו' ומלבד שזוכה בכל הטובות נאמר בו אשרי מושב"ח ועומד: