פסוק א:וְאֵלֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ (תהלים צט, ד). כָּל הָעֹז וְהַשֶּׁבַח וְהַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הוּא מִשְׁפָּט אָהֵב. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מִי שֶׁהוּא בַּעַל זְרוֹעַ אֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, אֶלָּא מַעֲבִיר עַל הַמִּשְׁפָּט, חוֹמֵס וְגוֹזֵל, וּמַעֲבִיר עַל דַּעַת קוֹנוֹ, וְנוֹשֵׂא פָּנִים לִפְנֵי אוֹהֲבָיו וּקְרוֹבָיו, וְעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין לְשׂוֹנְאָיו. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מִשְׁפָּט אָהֵב, אֵינוֹ עוֹשֶׂה דְּבָרָיו אֶלָּא בְּמִשְׁפָּט. הֱוֵי, וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב.
פסוק א:וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה (משלי כט, ד). מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּמִשְׁפָּט שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, מַעֲמִיד אֶת הָאָרֶץ. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה. אִם מֵשִׁים אָדָם עַצְמוֹ כַּתְּרוּמָה הַזּוֹ שֶׁמֻּשְׁלֶכֶת בְּזָוִית הַבַּית וְאוֹמֵר מַה לִּי בְּטֹרַח הַצִּבּוּר, מַה לִּי בְּדִינֵיהֶם, מַה לִּי לִשְׁמֹעַ קוֹלָם, שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי, הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. הֱוֵי וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה.
פסוק א:מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אַסִּי, כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, נִכְנַס בֶּן אֲחוֹתוֹ אֶצְלוֹ, מְצָאוֹ בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה? יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָמַדְתָּ וְלִמַּדְתָּ, הֲרֵי תַּלְמִידֶיךָ יוֹשְׁבִים לְפָנֶיךָ. יֵשׁ גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ. וְעַל כָּל מִדּוֹת שֶׁהָיוּ בְּךָ, הָיִיתָ מִתְרַחֵק מִן הַדַּיָּנִין, וְלֹא נָתַתָּ רְשׁוּת עַל עַצְמְךָ לְהִתְמַנּוֹת עַל צָרְכֵי צִבּוּר. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עָלֶיהָ אֲנִי בּוֹכֶה, שֶׁמָּא אֶתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דִּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה.
פסוק א:וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה, פּוֹסֵל הָרִאשׁוֹנִים. וְאֵלֶּה, מוֹסִיף עַל הָאַחֲרוֹנִים וְעַל הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבַח, כַּדַּעַת הַזּוֹ אַתָּה פּוֹתֵר אֶת כֻּלָּם. וְאַף כָּאן, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁמּוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבַח, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְגוֹ' (שמות טו, כה) לִפְנֵיהֶם, וְלֹא לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
פסוק א:מִנַּיִן לְבַעֲלֵי דִּינִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין זֶה עִם זֶה שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֻמּוֹת דָּנִין אוֹתוֹ הַדִּין כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאָסוּר לְהִזְדַּקֵּק לִפְנֵיהֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּנִּיחַ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹלֵךְ לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּפַר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחִלָּה, וְאַחֲרֵי כֵן כָּפַר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים (דברים לב, לא). מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס הָרוֹפֵא לְבַקְּרוֹ. אָמַר לִבְנֵי בֵּיתוֹ: הַאֲכִילוּהוּ וְהַשְׁקוּהוּ כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה, אַל תִּמְנְעוּ מִמֶּנּוּ כְּלוּם. נִכְנַס אֶל אַחֵר, אָמַר לִבְנֵי בֵּיתוֹ, הִזָּהֲרוּ שֶׁאַל יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי וְאַל יִשְׁתֶּה דָּבָר פְּלוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ: לָזֶה אָמַרְתָּ לֶאֱכֹל כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, וְלָזֶה אַתְּ אוֹמֵר: אַתְּ אוֹמֵר, אַל יֹאכַל. אָמַר לָהֶן: הַחוֹלֶה הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ שֶׁל חַיִּים. לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי לָהֶם אַל תִּמְנְעוּ לוֹ כְּלוּם, בֵּין יֹאכַל וּבֵין לֹא יֹאכַל, יָמוּת. אֲבָל זֶה שֶׁהוּא שֶׁל חַיִּים, אָמַרְתִּי אַל יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי, שֶׁלֹּא יַכְבִּיד אֶת חָלְיוֹ. וְכֵן חֻקּוֹת הַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא (ירמיה י, ג). וּכְתִיב: וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם (יחזקאל כ, כה). אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַתִּי לָהֶם מִצְוֹת וְחֻקִּים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם (ויקרא יח, ה).
פסוק א:וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם עֲשִׂיתֶם אַתֶּם אֶת הַדִּין וְאֵין אַתֶּם מִזְדַּקְּקִין לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶבְנֶה לָכֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיֵשְׁבוּ בָּהּ סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְגוֹ' (ישעיה א, כו). וּכְתִיב: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְגוֹ' (ישעיה א, כז) וּכְתִיב: כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְגוֹ' (ישעיה נו, א).
פסוק א:וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֶּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב (משלי כד, כג). אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה. וּכְתִיב בָּהּ: אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים. הַכֶּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב. מַהוּ? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁדַּיָּן מַכִּיר פָּנִים וּמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, מְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: טוֹב ה' לַכֹּל (תהלים קמה, ט), מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט (תהלים פב, א).
פסוק א:וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: מַהוּ זֶה שֶׁסִּלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִן יִשְׂרָאֵל? וְהוּא אוֹמֵר: סִלַּקְתִּי אֶת שְׁכִינָתִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי הַדַּיָּן שֶׁקִּלְקֵל אֶת הַדִּין וְעָמַדְתִּי מִשָּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה' אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ (תהלים יב, ו). מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה? שׁוֹלֵף חַרְבּוֹ כְּנֶגְדּוֹ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן (איוב יט, כט). שֶׁדָּן כְּתִיב, וּכְשֶׁדָּן דִּין אֱמֶת, אֵין הַשְּׁכִינָה זָזָה הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט (שופטים ב, יח). לְכָךְ כְתִיב: כֹּה אָמַר ה', שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא (ישעיה נו, א), אֲנִי מְקָרֵב עַצְמִי עִמָּכֶם.
פסוק א:וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּשֶׁרָאָה אֶת הַחֲלוֹם, דִּכְתִיב: וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא וְרוּמֵהּ שַׂגִּיא (דניאל ד, ז), כָּל אוֹתוֹ עִנְיָן, קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר, גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי, אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ, תְּנֻד חֵיוְתָא מִן תַּחְתּוֹהִי וְצִפֲּרַיָּא מִן עַנְפוֹהִי (דניאל ד, יא). נִכְנַס דָּנִיֵּאל אֶצְלוֹ מִתְפַּחֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר, אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנִֹי יְבַהֲלֻנֵּהּ, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר, בֵּלְטְשַׁאצַּר, חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ אַל יְבַהֲלָךְ, עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר, מָרִיא, חֶלְמָא לְשָׂנְאָיךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָיךְ (דניאל ד, טז). שׂוֹנְאוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר מִי הוּא, יִשְׂרָאֵל. לָמָּה? שֶׁהָרַג אוֹתָם וְהֶחֱרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהֶגְלָה אוֹתָם. אֶלָּא תָּלָה דָּנִיֵּאל עֵינָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר: מָרִי, רִבּוֹנִי, הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ יִתְקַיֵּם בִּנְבוּכַדְנֶצַּר שׂוֹנְאָךְ וְעָרָךְ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ, הִתְחִיל לוֹמַר לְדָנִיֵּאל, מָה אַתָּה יוֹעֲצֵנִי? אָמַר לוֹ: הַלָּלוּ הָעֲנִיִּים שֶׁהִגְלֵיתָ מֵאַרְצָם, רְעֵבִים וּצְמֵאִים עֲרֻמִּים, פְּתַח לָהֶם אוֹצְרוֹתֶיךָ וּפַרְנֵס אוֹתָם, אוּלַי תְּרַפֵּא אֶת הַחֲלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ (דניאל ד, כד).
פסוק א:וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁדָּנִיֵּאל הַצַּדִּיק הָיָה מַשִּׂיא עֵצָה כָּזוֹ לִנְבוּכַדְנֶצַּר שׂוֹנְאוֹ שֶׁל מָקוֹם? אֶלָּא לְפִי שֶׁרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל שִׁלְפֵי גּוֹלָה, מְטֻלְטָלִים דְּווּיִים בְּרָעָב, לְפִיכָךְ הִשִּׂיאוֹ עֵצָה כָּזוֹ בְּרַחֲמָנוּתוֹ עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלַּסּוֹף נַפְשׁוֹ קְנִיטָה עֲלֵיהֶם. מִיָּד פָּתַח אוֹתוֹ רָשָׁע אוֹצְרוֹתָיו וְחִלֵּק לָהֶם לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שָׁכַח אוֹתוֹ רָשָׁע אֶת הַחֲלוֹם. וְהִתְחִיל לְטַיֵּל עַל פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ. שָׁמַע קוֹל הֲמוֹן צַעֲקַת הָעֲנִיִּים לִפְנֵי אוֹצְרוֹתָיו. אָמַר לַעֲבָדָיו: מַה קּוֹל זֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ? אָמְרוּ לוֹ: הָעֲנִיִּים שֶׁהִגְלֵיתָ תּוֹבְעִים פַּרְנָסָתָם. מִיָּד נִכְנַס בּוֹ עַיִן רָעָה. עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר: הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקָף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִי (דניאל ד, כז). אָמַר: אִלּוּלֵי בֵּית הַמָּמוֹן שֶׁלִּי, מֵהֵיכָן אֲנִי בּוֹנֶה הַמְּדִינָה הַזּוֹ כֻּלָּהּ? צִוָּה וּפָסַק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא וְגוֹ' (דניאל ד, כח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, מִי גָּרַם לְךָ שַׁלְוָה כָּל אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הֲלֹא הַצְּדָקָה שֶׁעָשִׂיתָ. וּמָה אֻמּוֹת הָעוֹלָם כָּךְ, יִשְׂרָאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה (ישעיה נו, א).
פסוק א:וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב וְגוֹ', לֹא עָשָׂה כֵן וְגוֹ' (תהלים קמז, יט-כ). עֲקִילַס הַגֵּר בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל אַדְרִיָּאנוֹס, הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּיֵּר וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן אַדְרִיָּאנוֹס דּוֹדוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אַתָּה חָסֵר כֶּסֶף וְזָהָב, הֲרֵי אוֹצְרוֹתַי לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה לָצֵאת לַחוּץ לֵידַע דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמָּלֵךְ בְּךָ הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ: כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת וְאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר. בָּא לוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלָמַד תּוֹרָה.
פסוק א:לְאַחַר זְמַן מְצָאוּהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רָאוּהוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: עֲקִילַס לוֹמֵד תּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁבָּא אֶצְלָם, הִתְחִיל לִשְׁאֹל לָהֶם שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה, וְהֵן מְשִׁיבִין אוֹתוֹ. עָלָה אֵצֶל אַדְרִיָּאנוֹס דּוֹדוֹ, אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת. סָבוּר אֲנִי שֶׁהִפְסִידָה פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלְּךָ אוֹ שֶׁמָּא הֵצֵר לְךָ אָדָם? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: אַתָּה קָרוֹב לִי וְאָדָם מֵצֵר לִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּמַדְתִּי תּוֹרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּלְתִּי אֶת עַצְמִי. אָמַר לוֹ: וּמִי אָמַר לְךָ כָּךְ? אָמַר לוֹ: בְּךָ נִמְלַכְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי. אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, וְאָמַרְתָּ לִי, כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ וַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת. חָזַרְתִּי עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא רָאִיתִי אֻמָּה שְׁפָלָה נְתוּנָה בָּאָרֶץ כְּיִשְׂרָאֵל, וְסוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת. שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה: כֹּה אָמַר ה' גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ, לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים מְלָכִים יִרְאוּ וְקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְמַעַן ה' אֲשֶׁר נֶאֱמָן קְדֹשׁ יִשְׂרָאֵל וַיִּבְחָרֶךָּ (ישעיה מט, ז). אָמַר לוֹ סִקְנַדְרוֹס שֶׁלּוֹ: עֲתִידִין אֵלּוּ שֶׁאָמַרְתָּ, שֶׁיְּהוּ מְלָכִים עוֹמְדִים מִפְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ. הִכָּהוּ אַדְרִיָּאנוֹס עַל לְחָיָיו, אָמַר לוֹ: יֵשׁ נוֹתְנִין רְטִיָּה אֶלָּא עַל גַּב הַמַּכָּה. עַכְשָׁו אִם רוֹאִין גִּילוֹרֵר אֶחָד אֵין עוֹמְדִין מִלְּפָנָיו, שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר שֶׁהַמְּלָכִים רוֹאִין אוֹתָם וְעוֹמְדִין מִפְּנֵיהֶם.
פסוק א:אָמַר לוֹ סִקְנַדְרוֹס: אִם כֵּן מַה תַּעֲשֶׂה, טָמְנֵהוּ, הוֹאִיל וְהִתְגַּיֵּר הָרְגֵהוּ. אָמַר לוֹ: עֲקִילַס בֶּן אֲחוֹתִי עַד שֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ הָיָה רָאוּי לְהִתְגַּיֵּר, מַה עָשָׂה סִקְנַדְרוֹס שֶׁלּוֹ עָלָה לַגַּג וְנָפַל וּמֵת, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת, כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה' (שופטים ה, לא).
פסוק א:אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוֹס: הֲרֵי מֵת סְקַנְדְּרוֹס, אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי עַל מֶה עָשִׂיתָ הַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר לוֹ: שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה וְלֹא לִמּוֹל. אָמַר לוֹ עֲקִילַס: נָתַתָּ לְאִסְטְרַטְלִירוֹס אֲנוּנָה אֶלָּא אִם כֵּן נָטַל זֵינוֹ שֶׁלּוֹ. כָּךְ, לְעוֹלָם אִם אֵין אָדָם נִמּוֹל, אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב (תהלים קמז, יט), לְמִי שֶׁהוּא מָל כְּיַעֲקֹב, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי (תהלים קמז, כ), מִשּׁוּם שֶׁהֵם עֲרֵלִים.
פסוק א:חֻקָּיו, זוֹ תּוֹרָה. וּמִשְׁפָּטָיו, אֵלּוּ הַדִּינִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט (שמות טו, כה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, לֵךְ וְתֵן לָהֶם אֶת הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם מְבַקְשִׁים אַתֶּם לַעֲמֹד בָּעוֹלָם, שִׁמְרוּ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁהֵן מַעֲמִידִין אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.
פסוק א:דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא אָבְדוּ מִן הָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁעָבְרוּ עַל הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת: מַה כְּתִיב בָּהֶם, מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים (איוב ד, כ). הֱוֵי, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים. דָּבָר אַחֵר, דּוֹר הַמַּבּוּל עַל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט, כְּתִיב בָּהֶם לֹא יָדוּן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם (בראשית ו, ג).
פסוק א:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יֵשׁ דִּין לְמַטָּן, אֵין דִּין לְמַעְלָן. וְאִם אֵין דִּין לְמַטָּן, יֵשׁ דִּין לְמַעְלָן. כֵּיצַד? אִם יַעֲשׂוּ הַתַּחְתּוֹנִים אֶת הַדִּין מִלְּמַטָּה, אֵין הַדִּין נַעֲשֶׂה מִלְּמַעְלָן. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שִׁמְרוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁלֹּא תִּגְרְמוּ לִי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט מִלְּמַעְלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.
פסוק א:אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה, בַּדִּין אֲנִי עוֹשֶׂה. שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ פַּעַם אַחַת לַעֲבֹר אֶת הַדִּין, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד. אָמַר יְשַׁעְיָה: חֵמָה אִין לִי מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר וְשַׁיִת בַּמִּלְחָמָה אֶפְשֳׁעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה יָחַד (ישעיה כז, ד). פְּסִיעָה אַחַת הָיִיתִי פּוֹסֵעַ וּמַעֲבִיר עַל הַדִּין. אֲצִיתֶנָּה יָחַד, מִיָּד הָעוֹלָם נִשְׂרָף. לָמָּה? אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי (ישעיה כז, ה). מִפְּנֵי שֶׁיָּדִי אֲחוּזָה בְּמָעֻזִּי, יָדִי אֲחוּזָה בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי (דברים לב, מא). יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי (ישעיה כז, ה), בֵּינִי וּבֵין הַמִּשְׁפָּט, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי (ישעיה כז, ה).
פסוק א:אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי (דברים לב, מא). אִם מְשַׁנֶּה אֲנִי אֶת הַדִּין, בָּרָק אֶחָד יוֹצֵא וּמַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה? וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי (דברים לב, מא). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי נִקְרֵאתִי בַּעַל הַמִּשְׁפָּט, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִפְשֹׁט יָדִי בְּעֵשָׂו וְאֵינִי יָכוֹל, עַד שֶׁנִּפְרַע לוֹ שְׂכַר מִצְוָה קַלָּה שֶׁעָשָׂה לְפָנַי בָּעוֹלָם הַזֶּה.
פסוק א:אָמַר רַבִּי פִּינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן: רְאֵה מַה כְּתִיב וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְגוֹ' (זכריה יב, ט). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי מְמַחֶה בְּיָדְךָ, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֲבַקֵּשׁ? אָמַר לָהֶן: כְּשֶׁאֲבַקֵּשׁ לָהֶן זְכוּת וְלֹא אֶמְצָא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַשְׁמִיד וְגוֹ'.
פסוק א:אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: רְאֵה מַה כְּתִיב חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלָג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא (דניאל ז, ט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּשֶׁאֲנַקֶּה עַצְמִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִמִּצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשׂוּ לְפָנַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו. עַד עַכְשָׁו הַכֶּרֶם בֹּסֶר, מִשֶּׁיִּתְבַּשֵּׁל וְיַעֲשֶׂה הַכֶּרֶם יַיִן, אֲנִי דּוֹרְכוֹ וְאַתֶּם מְזַמְּרִין לִי, בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ (ישעיה כז, ב).
פסוק א:רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם אַיְבּוֹ, כְּתִיב: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְגוֹ' (ישעיה סג, ג). וְכִי לְסִיּוּעָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִכְשֶׁאֲבַקֵּר פִּנְקְסוֹתֵיהֶן וְלֹא תִּמָּצֵא לָהֶם זְכוּת לְפָנַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְגוֹ' (ישעיה סג, ג). וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אֶגְאַל אֶתְכֶם וְשׁוּב אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד (נחום א, יב).
פסוק א:שְׁאֵלְתָּא דְּמִחַיָּבִים דְּבֵית יִשְׂרָאֵל, דְּמָאן דְּאִית לֵהּ דִּינָא בַּהֲדֵי חַבְרֵהּ, אָסִיר לֵהּ לְמֵיזַל לְגַבֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְתַנְיָא, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא אֲגוֹרִיאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁדִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִזָּקֵק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵיהֶם, לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי גּוֹיִם, לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת. וְדַיָּנֵי צְרִיכֵי לְחַמּוּצֵי דִינַיְהוּ,
פסוק א:אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, מַשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל (תהלים פב, א). וְכָל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם וְגוֹ' (תהלים יב, ו). וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל מָמוֹן מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ (משלי כב, כב-כג).
פסוק א:וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה הַדַּיָּן אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו וְגֵיהִנָּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וְגוֹ', מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת (שה״ש ג, ז-ח). מִפַּחְדָּהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם שֶׁהִיא חֲשֵׁכָה כַּלַיְלָה. דָּרַשׁ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: וְאִית דְּאָמְרֵי מִשְּׁמֵהּ דְּרַב נַחְמָן, מַאי דִּכְתִיב: בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה' דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט (ירמיה כא, יב). וְכִי לַבֹּקֶר דָּנִין וּבַיּוֹם אֵין דָּנִין? אֶלָּא אִם בָּרוּר לְךָ הַדִּין כַּבֹּקֶר, אָמְרֵהוּ. וְאִם לָאו, אַל תֹּאמְרֵהוּ.
פסוק א:מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה שֶׁרָכַב עַל סוּס בַּשַּׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִטִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ תַּחַת הַתְּאֵנָה, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וְהִלְקוּהוּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ.
פסוק א:רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לַדִּין, עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם, אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן, צְאוּ וּבַצְּעוּ, מִשֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן צְּאוּ וּבַצְּעוּ שֶׁנֶּאֱמַר: פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ (משלי יז, יד). קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ הָרִיב, אַתָּה רַשַּׁאי לְנָטְשׁוֹ. לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה לְךָ הָרִיב, אֵין אַתָּה רַשַּׁי לְנָטְשׁוֹ.
פסוק א:אָמַר לְהוּ רָבָא לְרַב פַּפָּא וּלְרַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, כִּי אָתֵי פִּסְקָא דְּדִינָא דִּידִי לְקַמָּיְכוּ וַחֲזִיתוּ בֵּהּ פִּרְכָא, לָא תִּקְרְעֻנֵּהּ עַד דְּאָתֵיתוּן לְקַמָּי. אִי אִית לִי טַעְמָא אַחֲרִינָא, אֲמֵינָא לְכוּ. וְאִי לָא, נֶהְדַּר בֵּהּ. וְהַנֵּי מִלֵּי, מֵחַיִּים. אֲבָל לְאַחַר מִיתָה לָא מִקְרְעָה קַרְעֻנֵּהּ, דְאִי הֲוֵינָא, דִּלְמָא אִית לִי טַעְמָא. וְלָאו מִגְמַר תִּגְמְרוּ מִנֵּהּ, דְּאֵין לוֹ לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת.
פסוק א:רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מִצְוָה לִבְצֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם (זכריה ח, טז). וַהֲלֹא כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּט, אֵין שָׁלוֹם. שָׁלוֹם, אֵין מִשְׁפָּט. אֶלָּא אֵיזֶה מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלוֹם. הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה בִּצּוּעַ.
פסוק יד:וְנָס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. בִּשְׁגָגָה וְלֹא בְּזָדוֹן. אִם יֵלֵךְ אָדָם וְיַהֲרֹג בְּזָדוֹן וְיֹאמַר בִּשְׁגָגָה הָרַגְתִּי וִיהֵא בּוֹרֵחַ לְעָרֵי מִקְלָט, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲפִלּוּ הוּא נִכְנָס וּבוֹרֵחַ לַמִּזְבֵּחַ שֶׁלִּי, הִרְגוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת (שמות כא, יד). וּמִי הָיָה זֶה שֶׁבָּרַח לַמִּזְבֵּחַ וְנֶהֱרַג. זֶה יוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַשְּׁמוּעָה בָּאָה עַד יוֹאָב וְגוֹ' (מל״א ב, כח). אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁחָכָם גָּדוֹל הָיָה יוֹאָב בַּתּוֹרָה וְרֹאשׁ סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹשֵׁב בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים (ש״ב כג, ח), וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְגוֹ' (שמות כא, יד), שֶׁהָלַךְ וְהֶחְזִיק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. אֶלָּא אָמַר יוֹאָב, הֲרוּגֵי בֵּית דִּין אֵינָם נִקְבָּרִים בִּקְבוּרַת אֲבוֹתֵיהֶם, אֶלָּא הֵן לְעַצְמָן. מוּטָב לִי לָמוּת כָּאן, שֶׁאֶקָּבֵר בְּקִבְרֵי אֲבוֹתַי. וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְגוֹ' (מל״א ב, ל). וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ וְגוֹ' (שם פסוק לא). וְלָמָּה נֶהֱרַג. שֶׁכָּךְ צִוָּהוּ דָּוִד אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה (שם פסוק ה). מֶה עָשָׂה לוֹ. אַתְּ מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁכָּתַב דָּוִד לְיוֹאָב, הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה וְגוֹ' (ש״ב יא, טו), וְעָשָׂה כֵן וְנֶהֱרַג, נִתְקַבְּצוּ כָּל רָאשֵׁי הַחַיָּלִים עַל יוֹאָב לְהָרְגוֹ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַגִּבּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: אוּרִיָּה הַחִתִּי עַל שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה (שם כג, לט), הֶרְאָה לָהֶם יוֹאָב אֶת הַכְּתָב. לְפִיכָךְ כְּתִיב: אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה. אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶּן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם (מל״א ב, ה), הָיוּ סְבוּרִים כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּוִד צִוָּהוּ לְהָרְגָם, שֶׁהָיָה אַבְנֵר בֶּן נֵר בֶּן דּוֹד שֶׁל שָׁאוּל. וּלְפִיכָךְ עָמַד דָּוִד וְקִלֵּל אֶת יוֹאָב וְאָמַר, אַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב וְגוֹ' (ש״ב ג, כט). וְנִתְפַּיְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְיָדְעוּ שֶׁלֹּא צִוָּהוּ דָּוִד. וּלְכָךְ צִוָּה לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ, שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה יוֹאָב בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל דָּוִד, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְקָרְבוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, אָמַר יוֹאָב לִבְנָיָהוּ, לֵךְ אֱמֹר לִשְׁלֹמֹה, אַל תְּדִינֵנִי בִּשְׁנֵי דִּינִין. אִם תַּהַרְגֵנִי, טוֹל מֵעָלַי הַקְּלָלוֹת שֶׁקִּלְּלַנִי דָּוִד אָבִיךְ. וְאִם לֹא, תָּנִיחַ אוֹתִי בְּקִלְלוֹתָיו וְאַל תַּהַרְגֵנִי. מִיָּד, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ (מל״א ב, לא). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל קְלָלוֹת שֶׁקִּלֵּל דָּוִד אֶת יוֹאָב, נִתְקַיְּמוּ בְּזַרְעוֹ שֶׁל דָּוִד. זָב, מֵרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה (שם יב, יח). וּכְתִיב בְּזָב, כָּל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב וְגוֹ' (ויקרא טו, ט). מְצֹרָע, מֵעֻזִּיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ (מל״ב טו, ה). וּמַחְזִיק בַּפֶּלֶךְ, מֵאָסָא, דִּכְתִיב: לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו (מל״א טו, כג), שֶׁנַּעֲשָׂה כְּאִשָּׁה, שֶׁאֲחָזַתוּ פּוֹדַגְרָ״ה. נוֹפֵל בַּחֶרֶב, מִיֹּאשִׁיָּהוּ, דִּכְתִיב: וַיֹּרוּ הַיֹּרִים אֶל הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ (דה״ב לה, כג). וְאָמַר רַב יְהוּדָה, שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כָּל גּוּפוֹ כִּכְבָרָה. וְאָמַר רַב, נַעֲצוּ בּוֹ לוּנְבִיאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל עַד שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כָּל גּוּפוֹ כִּכְבָרָה. וַחֲסַר לֶחֶם, מִיְּהוֹיָכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲרוּחָתוֹ אֲרוּחַת תָּמִיד נִתְּנָה לוֹ וְגוֹ' (ירמיה נב, לד), מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל אֱוִיל מְרוֹדָךְ. וְאַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה יְהוֹיָדַע הַכֹּהֵן קַיָּם, הָיָה יוֹאָשׁ עוֹשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדַע הַכֹּהֵן (מל״ב יב, ג). וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדַע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם (דה״ב כד, יז), שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת אֵלֶּה. לְפִיכָךְ וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים (שם פסוק כד). וּמִפְּנֵי מָה נֶהֱרַג אַבְנֵר. מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה דָּמָן שֶׁל נְעָרִים הֶפְקֵר וּשְׂחוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ (ש״ב ב, יד). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר וְגוֹ' (שם ג, יב). וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֵנִיחַ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס עַל דָּוִד, אֶלָּא אָמַר לֵיהּ בְּסִירָה הוּעַדְתָּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, עַל שֶׁהָיָה סְפֵיקָה עַל יָדוֹ לִמְחוֹת דְּבַר נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְלֹא מִחָה.