פסוק א:שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. זְכוֹר, ה', לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ, עינוייו וסבלו,
פסוק ב:ואת אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה', נָדַר לַאֲבִיר, האדון, המרומם על יַעֲקֹב – כינוי לאלוקים. וזה היה נדרו של דוד:
פסוק ג:"אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה בשלווה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי, מיטתי,
פסוק ד:אִם אֶתֵּן שְׁנַת, שינה לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה, לא אנוח ולא אשקוט
פסוק ה:עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה', מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב".
פסוק ו:הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ – את הבשורה שייבנה בית לה', עוד בהיות דוד בְאֶפְרָתָה, היא בית לחם. מְצָאנוּהָ – את התגשמות הבשורה על בית ה' בִּשְׂדֵי יָעַר, בגורן ארוְנה היבוסי. והמשורר אומר בתשוקה:
פסוק ז:נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, של ה', נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו – כינוי מליצי לבית המקדש.
פסוק ח:קוּמָה, ה', לִמְנוּחָתֶךָ – מקום ביתך הקבוע, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ, המסמל את השכינה המתגלה. ושם, במקדש, יתקיים סדר עבודתך הראוי:
פסוק ט:כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, בהופעתם, בדבריהם ובהתנהגותם הישרה, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ, ישירו.
פסוק י:בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, שהתאמץ להביא את הארון למקומו הקבוע ולבנות את המקדש, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי, תאכזב את מְשִׁיחֶךָ, המלך שמשחת אותו. שהרי –
פסוק יא:בשכר שבועתו של דוד ומאמציו, נִשְׁבַּע ה' לְדָוִד שבועת אֱמֶת שלֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה, שתתקיים לעד: מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית, אשים, אמַנה לְכִסֵּא לָךְ. כתר המלוכה יעבור גם לצאצאיך.
פסוק יב:אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ את בְּרִיתִי וְאת עֵדֹתִי זוֹ, אשר אֲלַמְּדֵם – גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ.
פסוק יג:כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ, רצה אותה לְמוֹשָׁב לוֹ.
פסוק יד:וכאן דברי ה': זֹאת – בירושלים תהיה מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד; פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ, חשקתי בה.
פסוק טו:על כן, את צֵידָהּ, מזונה של ציון בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, את אֶבְיוֹנֶיהָ, ענייה אַשְׂבִּיעַ לָחֶם,
פסוק טז:וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע, בגדי ישועה שהם בגדי כהונה המציינים את מעמדם הנכבד של הכהנים ואת הצלחתם וישועתם, וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ, ישירו במקדש.
פסוק יז:שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן, אחלוק כבוד לעיני כולן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִכבוד מְשִׁיחִי, אכבד את המלכים שיימשחו מבית דוד.
פסוק יח:את אוֹיְבָיו של דוד אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, בושה, וְעָלָיו – על דוד, יָצִיץ, יתנוצץ נִזְרוֹ, כתרו.