א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אַ֭שְׁרֵי כָּל־יְרֵ֣א יְהוָ֑ה הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו׃ ב יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ׃ ג אֶשְׁתְּךָ֤ ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃ ד הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהוָֽה׃ ה יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ׃ ו וּרְאֵֽה־בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
שיר המעלות - כטעם העליון בדברי הבנים אשרי כל ירא ה' – שלא יעשה מצות לא תעשה מיראתו השם.
פסוק א:
ההולך בדרכיו - בדרכי השם הם מצות עשה.
פסוק ב:
יגיע - בעבור נפשך בטרף הבא בידך, ביגיע כפך אשריך.
פסוק ג:
אשתך כגפן פוריה - שתלד בעתה. וטעם כי כל גפן הוא מחוץ לבית מגולה לנגד השמש, על כן אמר לנגד זה כשתילי זיתים, בכוחם ושלא יבול עלי העץ הזית.
פסוק ד:
הנה - היא זאת הברכה שיבקש ירא שמים בעולם הזה.
פסוק ה:
יברכך - הטעם זאת הברכה תבוא לך מאת הכבוד שוכן בציון. והטעם הבית הסמוך בציון הוא בית השם.
פסוק ה:
וטעם וראה בטוב ירושלם – בלכתו שלש רגלים.
פסוק ו:
וראה - ישרת בעבור אחר. וכן הוא וראה שלום על ישראל.