ירושלים הרים - שהם עומדים סביבה והשם סביב עמו בתוכה, על כן לא יוכל האויב לבוא לצור על ירושלים.
פסוק ג:
כי - טעם גורל הצדיקים – הם ישראל שנחלו את הארץ כמו ובהפילכם את הארץ, בגורל.
פסוק ג:
שבט הרשע - הם גויי הארצות. וטעם למען כטעם: אשר לא ילמדו אתכם.
פסוק ד:
הטיבה - יתפלל המשורר או על דרך נבואה.
פסוק ד:
וטעם בלבותם – כי היושר בלב הוא והוא היסוד והדבור והמעשה כמו בניין.
פסוק ה:
והמטים - כמו: ומטי גר ולא יראוני והבי"ת חסרה, כמו: הנמצאים בית ה' וככה הוא והמטים בעקלקלותם, יתפלל שירחיקם השם ויהיו עם פועלי און עם הגוים, אז יהיו שלום על ישראל.