כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים
הקדמה
נאמר במזמור:
א. שיר המעלות הבטחים בד', כהר ציון לא ימוט לעולם ישב.
ב. ירושלם הרים סביב לה, וד' סביב לעמו מעתה ועד עולם.
ג. כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם.
ד. היטיבה ד' לטובים ולישרים בלבותם.
ה. והמטים עקלקלותם יוליכם ד' את פעלי האון שלום על ישראל.
בפסוק ג' נאמר: ו"כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם". יש לשאול: וכי לא מצאנו בתנ"ך ובמציאות פעמים רבות שהרשעים משלו בצדיקים?
הסבר הרד"ק
כתב הרד"ק (בפסוק ג'):
כי לא ינוח - כמו שכתוב בנבואת ישעיהו (ד, ג): 'והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו'. כי הרשעים כולם, בין מישראל בין משאר הגוים, יכלו, וירושלם, שהיא גורל הצדיקים, לא ינוח בה שבט הרשע, כלומר: חוזק וכוח הרשע כמו שהוא היום הרשע לשבט ולמטה.
למען לא ישלחו הצדיקים - כלומר: שלא ילמדו הצדיקים ממעשיהם הרעים אם ישארו רשעים בארץ. וכן ציוה הא-ל בצאת ישראל ממצרים והביאם לארץ, ציוה להם לגרש הגוים ולהמיתם, ואמר (דברים כ, יח): למען לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם וגו', ולא עשו כן, ובזה נכשלו. אבל לעתיד לבוא לא יהיה שם מכשול עון, כי כל הרשעים יכלו.
לפי הרד"ק אין בפסוק זה תיאור מציאות כללי, אלא תיאור המציאות העתידית, שבה יכלו כל הרשעים.