פסוק א:(שִׁיר לַמַּעֲלוֹת. הַפְּשָׁט כְּשֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם מַתְחִילִין לַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אָמְרוּ שִׁיר זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַשִּׁיר לֹא נִכְתַּב בָּרִאשׁוֹנָה אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר (ס״א מצאתי)):
פסוק א:שִׁיר לַמַּעֲלוֹת. רֶמֶז בְּמִּזְמוֹר שֵׁנִי לַמַּעֲלוֹת הָעוֹלוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא מִתַּחַת עֵץ הַחַיִּים לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, דְּתַנְיָא בְּסִפְרֵי (ספרי דברים פיסקא מז): שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא שִׁיר לַמַּעֲלוֹת – שִׁיר לְמִי שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת מַעֲלוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד הַקָּלִיר (בסילוק דיוצר של יום ב׳ דסוכות שיסד ר׳ אליעזר הקליר שהוא בנו של רשב״י בחגיגה פ׳ אין דורשין ע״ש): ״וּמִתַּחְתֶּיהָ שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד טָסוֹת וְעוֹלוֹת, בְּשִׂיחַ נְעִימוֹת שִׁיר הַמַּעֲלוֹת״:
