שיר למעלות. זה לבדו עם למ"ד והלמ"ד במקום ה"א הידיעה והוא כמו המעלות, ויש בו דרש שיר למעלות שיר למאה מעלות, והוא כענין הדרש שכתבנו למעלה:
פסוק א:
אשא. כמו המצפה עזר מרחוק שעולה על ההרים ונושא עיניו אילך ואילך אם יבאו לי עוזרים:
פסוק א:
ואל ההרים. כמו על ההרים:
פסוק א:
עזרי. אם אשא עיני אל ההרים לא יועיל לי כלום כי אין לי עזר אלא מעם ה' ואליו אשא עיני כי הוא יעזרנו ויקבצנו מן הגוים כי הוא עושה שמים וארץ והכל בידו לעשות מה שירצה:
פסוק ג:
אל, ימוט. אומר אחד לחבירו דרך נחמה טוב הוא ששמת בטחונך בה' יתברך שיהיה בעזרך כי כן יעשה ואע"פ שהאריך הגלות לא יתן למוט רגלך:
פסוק ג:
אל ינום שומרך. כי בהיות הגלות דומה לישן:
פסוק ד:
ינום. התנומה פחותה מן השינה, וכל שכן שלא ישן כי הוא שומר ישראל בכל עת אפילו בגלות שומר אותנו שלא יעשה עמנו כלה בגוים, כי לא יישן אפילו בעת שינתינו הוא שומרנו:
פסוק ה:
ה'. הוא צילך. והוא על יד ימינך, לעזרך בכל מעשיך:
פסוק ו:
יומם. טעמו לצלך שזכר, כלומר הוא צל שלא יככה חום השמש ביום וקור הירח בלילה כי חום השמש ייבש הלחה והירח יוסיף הלחמה יהיה ממנה הקרירות, והחום והקור הם סבת התחלואים והאל יתברך ישמור מהם:
פסוק ז:
ישמרך מכל רע. שלא יזיקוך בני אדם וחיות השדה:
פסוק ז:
ישמור נפשך. שלא תמות מתוך החלאים:
פסוק ז:
ישמור. בגלות ישמור כמו שאמרנו, ובצאתך מהגלות תצא בשלום ובבואך לארץ ישראל תבא בשלום וישמרך מעתה ועד עולם: