"שיר המעלות" ו"שיר למעלות"
הקדמה
מזמורנו הוא אחד המזמורים המפורסמים ביותר, והוא נאמר על ידי אנשים רבים בכל יום, וכן בהזדמנויות רבות, ועל כל צרה שלא תבוא.
הדבר הבולט ביותר במזמורנו הוא שהוא פותח במלים: "שיר למעלות", בעוד שכל שאר שירי המעלות, שלפניו ושלאחריו, פותחים במלים: "שיר המעלות".
מה הסיבה לשינוי?
א. הסברו הראשון של רד"ק
כתב הרד"ק:
שיר למעלות - זה לבדו עם למ"ד. והלמ"ד במקום ה"א הידיעה, והוא כמו: 'המעלות', וכן:' השליש אשר למלך נשען על ידו' (מ"ב ז, ב), כמו: 'המלך'.
'עד לשמים הגיע' (דהי"ב כח, ט), כמו: 'עד השמים'.
כעין זה כתב גם ה"מצודת ציון": "למעלות - כמו המעלות, והלמ"ד במקום ה"א הידיעה".
לפי הרד"ק וה"מצודות" לא קשה כלל על פי הפשט, כיון שמצאנו בעוד מקומות כעין זה, שכתובה למ"ד במקום ה"א הידיעה.
אבל כמובן הלב מחפש להבין מדוע דווקא כאן יש שינוי.
ב. הסברו הראשון של רש"י
כתב רש"י:
שיר למעלות - הפשט: כשהיו הלויים מתחילים לעלות במעלות אמרו שיר זה. אף על פי שזה השיר לא נכתב בראשונה - אין מוקדם ומאוחר.
כלומר: השיר הזה הוא הראשון לשירי המעלות, וכאשר היו הלויים מתחילים לעלות בחמש עשרה המעלות העולות מעזרת נשים לעזרת ישראל - הם היו אומרים מזמור זה. אחר כך, כאשר הם המשיכו ועלו באותן מעלות הם אמרו את שאר המזמורים.
שאל על כך רש"י: הרי מזמור זה אינו המזמור הראשון של שירי המעלות!
ענה על כך רש"י: "אין מוקדם ומאוחר בתורה". כלומר: אף על פי שהוא אינו כתוב ראשון בין שירי המעלות, הוא היה נאמר ראשון.
ועדיין צריך להבין בכל מקום שהתורה כתבה בדרך של "אין מוקדם ומאוחר בתורה" מדוע היא כתבה כך. ועיין על כך ברש"י בפרשת בהעלתך (במדבר ט, א), ובמאמרי באתר שם.
ג. הסברו השני של רש"י
עוד כתב רש"י:
שיר למעלות - רמז במזמור שני למעלות העולות לצדיקים לעתיד לבא מתחת עץ החיים לכסא הכבוד, דתניא בספרי: 'שיר המעלות' אין כתוב כאן, אלא 'שיר למעלות' - שיר למי שעתיד לעשות מעלות לצדיקים לעתיד לבא.
וזהו שיסד הקליר: 'ומתחתיה שלשים מעלות, זו למעלה מזו, עד כסא הכבוד טסות ועולות, בשיח נעימות שיר המעלות'.
גם הרד"ק כתב בפירושו השני:
ויש בו דרש (ספרי עקב מז): 'שיר למעלות, שיר למאה מעלות', והוא כענין הדרש שכתבנו למעלה. ועוד דרשו בו (ספרי עקב, מז): 'שיר למי שהוא עתיד לעשות מעלות לצדיקים לעתיד לבוא'.
יהי רצון שנזכה לראות ולשמוע את שירת הלויים בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו, ולעלות במעלות הצפונות לצדיקים לעתיד לבוא.