גם זה המזמור בנוי על אלפא ביתא שתי אותיות בכל פסוק שבו חוץ משני הפסוקים האחרונים שיש בהם שלש אותיות בכל אחד מהם לאריכותם והוא נאמ׳ באזהרה על קיום התורה ומצותיה ומצוע האדם בדרכיו ומדותיו ומבטיחו בזה הצלחה אמתית ובפרט ידבר על מדת הצדקה שאמר על זה אשרי איש ירא את ה׳ ר״ל שמשוה יראת האל כנגדו תמיד ומתוך כך יזהר מכל חטא ופשע וזו היא אזהרה על המנעו מעשות הדברים המוזהרים מעשותם ובמצותיו חפץ מאד כלומ׳ חפץ לעשותם בכוונת מעלה וזהו הערה על התמדת עשיית הדברים שמצוה לעשותם ובזה יצליח הוא ובניו אחריו להמשכם אחריהם באחיזת דרכיו
פסוק ב:
והוא עניין גבור בארץ יהיה זרעו כדרך גבורי כח עושי דברו (מזמ׳ קג) או הבטיחו על שלימות הכח והבריאות או גבור בא לרוב הענין כי לפעמים תאמר גבורה על רבוי הדבר כמו והמים גברו וכמו שביארנו בפתיחה ואמ׳ דור ישרים יבורך כלומ׳ אחר שהם נמשכים אחריו ואוחזין דרכיו יבורכו בכל מיני ברכה והצלחה
פסוק ג:
ומהן שיהיה הון ועושר בביתו ושיעשה מהם צדקה עומדת לו לעד בזה ובבא.
פסוק ד:
וזרח פועל יוצא ועבר במקום עתיד כלומ׳ שהאל יזריח לישרים בחשך ר״ל בעת הצרה הכללית אור ר״ל רוח והצלה להנצל מצרות העולם וזה מצד רחמיו עליו ומצד יושר משפטיו ית׳ והוא אמרו חנון ורחום וצדיק כלומ׳ אותו שהוא חנון ורחום וצדיק יזריח אור בחשך לישרים. ובדרש פירשוהו בודד כלומ׳ שהקב״ה בעצמו נעשה להם אור כענין ה׳ אורי וישעי (מזמ׳ כז) ונכון הוא.
פסוק ה:
ומצד שמציע הדברים מרה נכבדת ומעלה בכל המדות אמ׳ טוב איש חונן ומלוה ר״ל חונן דלים ומלוה להם ובלבד שיכלכל דבריו ר״ל עניניו והנהגותיו במשפט ובדרך ממוצעת, לא שישאר הוא עני. ומה שאמר פזר נתן לאביונים פי׳ בפזור הנה והנה ומעט מעט להרבות להיטיב הכל כפי שיוכל לא שיפזר ממונו במתנות גדולות ובהתמדה עד שישאר הוא עני ומאמ׳ החכם הנותן אלף פרוטות לאלף עניים או באלף פעמים יותר נדיב מהנותן אלף זהובים לאדם אחד או פעם אחת שזהו יעוררהו הנדיבות פעם אחר פעם וזה פעם אחת בכל ימיו
פסוק ו:
ולכן אמר שבזאת ההנהגה לא ימוט לעולם בממונו ויהיה לזכר עולם מצד מעשיו וזכר עולם רומז בזה ובבא.
פסוק ז:
משמועה רעה הבאה בדרך כלל או דרך פרט מצד מקנאיו החורשים עליו רעה לא יירא כי נכון לבו ובטוח בה׳.
פסוק ח:
וכפל הענין ואמ׳ סמוך לבו כלומ׳ נשען ונסמך באל עד אשר יראה נקמתו בצריו המתנכלים עליו ומלת עד הנה כדרך כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך כמו שביארנו הרבה פעמים שאחר שיראה בצריו כ״ש שיהיה בטוח לבו.
פסוק ט:
פזר נתן לאביונים על הדרך שהזכרנו. צדקתו עומדת לעד וקרנו ומחזהו ותקפו תרום בכבוד
פסוק י:
והרשע יראה ויכעס עצמו מצד קנאתו ושניו יחרוק כי כן דרך הכועס שיקפוץ שורות השנים זו בזו בחוזק דרך כעס. ונמס כלומ׳ כשלא יוכל להפיק רצונו ימס מדאגתו ותקותו תאבד עליו ותלך כרוח יכלו כעשן ימיו ושנותיו באנחה והצדיק ישמח בה׳ בקדוש ישר׳ יתהלל.